שתף קטע נבחר

כל העולם מחפש פתרונות. הדרכים לטיפול באלימות

בארגנטינה מפחיתים נקודות על התנהגות אלימה של אוהדים, באנגליה מרחיקים אוהד שקילל וביוון מונעים מאוהדי הקבוצה האורחת להיכנס לאיצטדיון. כך מטפלים באלימות באירופה ודרום אמריקה. האם ניתן ליישם זאת גם בישראל? שיפטו בעצמכם

האלימות ההולכת וגוברת במגרשי הכדורגל אינה תופעה ייחודית למדינת ישראל. במקומות רבים ברחבי העולם נאלצו הרשויות להתמודד עם התופעה, וכמעט כל הרעיונות שהועלו בשבועות האחרונים אצלנו כבר נוסו, במידה כזאת או אחרת של הצלחה, גם ברחבי הגלובוס.

 

הצעתה של שרת החינוך, התרבות והספורט, לימור לבנת, לדוגמא, להפסיק את משחקי הליגה, זכתה כאן בעיקר להתעלמות וליגלוג, אך לפני שנתיים ננקט מהלך זהה בארגנטינה והוביל להפחתה יחסית בשיעורי האלימות. האם ניתן לגזור מהנעשה ברחבי העולם על הצעדים הנכונים עבורנו? שיפטו בעצמכם.

 

ארגנטינה: ה'קרן החדשה' רשאית להפחית נקודות

 

ארגנטינה נאבקת באלימות במימדים גדולים בהרבה מאשר ישראל. קומץ אוהדי בית"ר נראים ומתנהגים כמו האחות תרזה ליד ה'בראבראבאס' – הגרעין הקשה של אוהדי הקבוצות במדינה.

 

התקריות האלימות בארגנטינה בעשור האחרון הביאו את הכדורגל המקומי לקריסה טוטאלית. האהדה למשחק גדולה בהרבה במדינה זו מאשר בישראל, ובכל זאת לפני שנתיים הגיעה ארגנטינה למצב בו הורים לא יכלו יותר להרשות לעצמם לשלוח את ילדיהם למגרשים.

 

בעת משחק בין ריבר פלייט לניואלז אולד-בויס, לפני שלוש שנים, התפתחה תיגרה אלימה בין אוהדי הקבוצות שכללה יריות ודקירות סכינים. שני אוהדי ניואלז מצאו את מותם. לפני הדרבי בין אינדפנדיינטה לראסינג קלוב ב-2002 ביצעו אוהדי אינדפנדיינטה מארב לאוהדי ראסינג וירו בהם תוך שהם הורגים אחד ופוצעים רבים. ב-1997 רצחו אוהדים של סן לורנצו אוהד של הורקאן, אבל התקרית הזכורה יותר מכל אירעה בדרבי הגדול בין ריבר פלייט לבוקה ג'וניורס בשנת 1993.

 

ריבר ניצחה 2:0 באצטדיון של בוקה, ה'בומבוניירה', ולאחר המשחק ירו אוהדי בוקה על משאית שהסיעה את אוהדי ריבר והרגו שני אוהדים. למחרת נכתבה על קירות ה'בומבוניירה' כתובת גראפיטי מעוררת חלחלה: "בוקה 2 - ריבר 2". אחרי אותו מקרה נעצר אחד מבכירי עולם הפשע בארגנטינה, חוזה באריטס, שהנהיג את אירגון ה'בראבראבאס' של הקבוצה (נקרא 'אירגון ה-12') ואשר נחשד כמי שאירגן את ביצוע הירי. באריטס מת מאוחר יותר ממחלה.

 

לפני שנתיים, בעקבות מכות רצח שהחטיפו אוהדי בוקה ג'וניורס לאוהדי צ'קאריטה במהלך משחק אימון, הוחלט לעשות מעשה, לא לפני ששתי הקבוצות נפגשו שוב בליגה והאוהדים של צ'קאריטה שרפו את היציע ועקרו כיסאות. השלטונות וההתאחדות לכדורגל הפסיקו את הליגה למשך שלושה שבועות ולצ'קאריטה הופחתו שתי נקודות ליגה.

 

התוצאה: הנושא עלה לראש סדר היום במדינה, למרות המצב הכלכלי הנורא בו שרויה ארגנטינה. הארגנטינאי הממוצע לא יכול היה להשלים עם מציאות בה מגיע יום ראשון ולא ניתן לצפות במשחק כדורגל. לא היתה תכנית טלויזיה או מהדורת חדשות שלא הקדישה את חלק הארי שלה לעניין. אחרי אינספור שנות התעלמות מהתופעה נחקקו חוקים בנושא.

 

הונהג עונש הפחתת נקודות לקבוצות בעוון צבירת רקורד התנהגות שלילי של אוהדים (בדומה למדד הקרן החדשה לישראל). בכל איצטדיון בארגנטינה הותקנה מערכת טלויזיה במעגל סגור, המאפשרת למשטרה לעקוב אחר תנועת כל אוהד. באצטדיונים בהם לא הותקנה מערכת כזו לא ניתן לארח משחקים. כל משחק מדורג בדרגות שונות של סיכון על ידי המשטרה, ובמשחקים המוגדרים כ'בעלי סיכון גבוה' זוכים אוהדי הקבוצה האורחת לליווי משטרתי צמוד. למשחקים אלה מספקת המשטרה כוחות שיטור מתוגברים.

 

בנוסף נקבע כי אחרי כל משחק תמתין הקבוצה האורחת באצטדיון, עד אשר כל אוהדי הקבוצה המארחת עוזבים אותו. אוהדי הקבוצה האורחת אינם רשאים יותר לרכוש כרטיסים בקופות האצטדיון ביום המשחק, אלא רק במכירה מוקדמת, וזאת על מנת למנוע חיכוך בין קבוצות האוהדים. ביום המשחק מתפרסמת בעיתונות מפת דרכי הגישה לאצטדיון עבור כל קבוצת אוהדים. מאז החקיקה המצב השתפר והאלימות נמצאת במגמת ירידה. עדיין קיימות תופעות אלימות בארגנטינה, אולם לא במימדים בהם התרחשה התופעה לפני כשנתיים.

 

אנגליה: קיללת? עזוב את האצטדיון!

 

מצב האלימות בכדורגל האנגלי היה קשה פי כמה עד לפני קצת יותר מעשור. החוליגאנים האנגלים הטילו את אימתם על האוהדים מהשורה ומעשי ההתפרעות הביאו לא פעם להשחתת רכוש במקרה הטוב, ופגיעות בנפש במקרה הרע. זכור בעיקר אסון 'הייזל' בבריסל בו נהרגו 39 אוהדים (רובם איטלקים) לפני גמר גביע האלופות ב-1985, כאשר קיר התמוטט ורמס תחתיו קבוצת אוהדים בשל תיגרה שהתנהלה בין אוהדי ליברפול לאוהדי יובנטוס.

 

בעקבות אותו אסון הושעו הקבוצות הבריטיות מגביעי אירופה לחמש שנים (ליברפול ל-10) והפרלמנט הבריטי חוקק חוקים מיוחדים על מנת להילחם בתופעה. בעקבות אסון הילסברו ב-1989, בו נמחצו למוות 96 אוהדי נוטינגהאם לפני משחק חצי גמר הגביע נגד ליברפול, הוקמה ועדה בראשות הלורד טיילור, שפירסם דו"ח בעקבותיו הוחלט לבטל את יציעי העמידה ולהתקין במקומם יציעי ישיבה.

 

מלבד זאת נחקקו חוקים מיוחדים שאיפשרו למשטרה ולסדרנים באצטדיון לפעול ביתר יעילות. המשטרה באנגליה אחראית רק לנעשה מחוץ לאצטדיון ולכניסה אליהם, ועל הסדר מופקדים סדרנים באחריות הקבוצות. כאשר התברר כי סדרנים מסויימים נוהגים לצפות במשחקים של קבוצתם האהודה במקום לבצע את עבודתם, החליטו קבוצות מסויימות להביא למשחקיהן סדרנים שהם אוהדים של קבוצות יריבות.

 

מעבר לכך, בסמכות הסדרנים להוציא מהאצטדיון כל אדם על כל עבירה שהיא, אפילו קללה. המצב מגיע לידי כך שהסדרנים העובדים באצטדיונים באופן קבוע מכירים אישית את האוהדים שמקבלים אזהרות על כל הפרת סדר, עד להוצאתם מהאצטדיון במקרה שעברו את הגבול. עלות השיטור, אגב, חלה על המדינה (לא על הקבוצות).

 

בנוסף לכך קיים שיתוף פעולה מלא בין תחנות המשטרה בערים השונות לפני משחקים. לכל קבוצת אוהדים הנוסעת למשחק בעיר אחרת מתלווה קצין משטרה מהעיר של הקבוצה האורחת (או המדינה במקרה של משחק בגביע אירופה). האמצעים להפרדה בין אוהדים תוגברו וכך גם אמצעי המעקב אחריהם.

 

יוון: אין כניסה לאוהדי הקבוצה האורחת

 

משחקי הדרבי הגדולים של אתונה, בין פנאתינייקוס לאולימפיאקוס, גרמו בעבר למעשי אלימות רבים. המקרה המפורסם אירע ב-1987, כאשר אוהד של פאוק סלוניקי ירה מאקדח זיקוקין בתוך האצטדיון, פגע בצווארו של אוהד לאריסה והרגו. מאז התרחשו מקרי דקירות רבים, וכתוצאה מכך הוחלט כי רק האוהדים של הקבוצה המארחת יוכלו להגיע לאצטדיון במשחקים אלה. השוטרים מפטרלים ובודקים שאוהדי הקבוצה היריבה לא יתקרבו לאצטדיון לפני המשחקים.

 

בעלי הקבוצות החליטו על צעד זה אחרי שהכריזו "אנחנו רוצים משפחות באצטדיון ולא חוליגאנים". שתי הקבוצות באתונה העריכו שכ-4000 איש המהווים את הקומץ גורמים לכל הבעיות וקיבלו החלטה לסלק אותם מהיציעים.

 

תחילה הורתה הממשלה לא לאפשר לאף קבוצה של אוהדים להגיע למשחקי חוץ, אפילו לא לקבוצות הקטנות, אולם כיום האיסור בתוקף רק במשחקים חשובים וטעונים במיוחד.

 

לצד אנגליה, המדינות שסבלו מהכי הרבה מעשי אלימות בכדורגל באירופה הן איטליה, גרמניה, הולנד ובלגיה. מחקרים שנעשו העלו ממצאים לפיהם ב-10 אחוז מהמשחקים הנערכים במדינות אלה מתרחשים מעשי אלימות.

 

היו שהצביעו על מכירת המשקאות האלכוהולים כגורם ראשי לתופעה, אבל מדינות מסויימות (בעיקר בסקנדינביה) בהן נמכרים משקאות אלכוהולים בתוך האצטדיון ואשר אינן סובלות מעודף מעשי אלימות, הפריכו טענות אלה. בשל כך הוחלט בגרמניה, הולנד ובולגיה על נקיטת צעדים בדמות "אימון אוהדים" - הצמדת עובדים סוציאלים לקבוצות אוהדים שונות, דבר שהוכתר כהצלחה. בשטח הוכח גם כי קיום דו שיח בין אוהדים לשוטרים סייע בפיתרון הבעיה.

 

הולנד: משחקים מופסקים בגלל קללות

 

הבעיה בהולנד עדיין קיימת במימדים מדאיגים ונושא האלימות תופס כותרות גדולות. אלא שהבעיה שם כיום נוגעת בעיקר לקריאות גזעניות ואלימות מילולית. רק לפני כחודש נאלץ שופט המשחק בין אדו דן האג לפ.ס.וו אינדהובן לשרוק לסיום טרם המועד החוקי.

 

תחילה הפסיק את המשחק זמנית רק משום שאוהדי אדו דן האג קיללו אותו וצעקו "חמאס, חמאס". במהלך ההפסקה, שאמורה היתה להיות זמנית, ניסו אוהדי אדו דן האג להתפרץ ליציע הכבוד, שם ישבו ראשי הקבוצה וראש העיר. בשל כך החליט ראש העיר לבקש מהשופט לשרוק סופית לסיום וזה אכן לא חידש את המשחק. במקרה אחר, במשחק בין האג לאיאקס, קיללו אוהדי האג את סילבי מייס, חברתו השחקנית של כוכב איאקס רפאל ואן דר וארט. כתוצאה מכך הפסיק השופט את המשחק וחידש אותו רק כעבור מספר דקות.

 

בכל הנוגע לאלימות פיזית, בהולנד טוענים שהמצב מעודד יותר בשל נקיטת שורה של אמצעים. המשטרה והקבוצות נוקטות בכל הדרוש על מנת להרחיק את האלימות מהיציעים, ואם כבר מתרחשים מעשי אלימות, זה קורה בעיקר במרכזי הערים ובמקומות מרוחקים מהאצטדיון.

 

סביב האצטדיון באיינדהובן מפטרלים שוטרים וסדרנים רבים שבודקים כל אוהד. בכיוון האצטדיון הוקם גשר מיוחד עבור אוהדי הקבוצה האורחת, המגיעים דרכו ישר ליציע המיועד להם. השוטרים מחכים לאוהדים האורחים כבר בתחנות ההסעה ומכוונים אותם לאצטדיון. הסדרנים מכירים את האוהדים באופן אישי ונוהגים לשוחח עם אלו הידועים כבעייתים על מנת למנוע תופעות אלימות.

 

מקרה האלימות המפורסם ביותר בהולנד – רצח אוהד איאקס בידי אוהדי פיינורד ב-1997 - אירע כאשר אוהדי שתי הקבוצות שוחחו מראש בטלפון ותיכננו קטטה בכביש המהיר. הם עצרו במרכז הדרך והחלו בתיגרה, מבלי שהיה לכך קשר למשחק בין הקבוצות.

 

טורקיה: רצח ראשון אחרי 25 שנה

 

בטורקיה, להבדיל, המצב הולך ומדרדר. תושבי המדינה באים בטענות קשות לבעלי הקבוצות והשלטונות וטוענים שהם מצפים לקבל כוח מחוליגאנים ומאפשרים להם להיכנס לאצטדיון ללא כרטיס.

 

לפני שבועיים נרצח אוהד בתוך אצטדיון בפעם הראשונה מזה 25 שנה (מאז מקרה בו נרצחו 25 אוהדים בקטטה בין שתי קבוצות מהליגה השניה) במהלך משחק בין בשיקטאש לריזספור.

 

בטורקיה טרם ננקטו צעדים למניעת האלימות ביציעים ודקירות סכין אינן מהוות מקרה נדיר. זכור במיוחד מקרה הדקירה למוות של שני אוהדי לידס לפני משחק נגד גלאטסראי בליגת האלופות בשנת 2000. אם בכל זאת רוצים לקחת דוגמה מהטורקים, אפשר ללמוד מהאוהדים שהחליטו להחרים את מחזור הליגה בשבוע שעבר, כאות מחאה על מצב האלימות. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גלעד קוולרצ'יק
אלימות במגרשים. איך מתמודדים
צילום: גלעד קוולרצ'יק
מומלצים