הדרך השלישית
לידיעת ועידת הליכוד, גם קואליציית ימין-דתיים היא אופציה. בתנאי שיוותרו על תוכנית ההתנתקות
לא נכון שוועידת הליכוד חייבת להכריע מחר בין ממשלת אחדות לבין הקדמת הבחירות. בניגוד לאיומי שרון על צירי הוועידה, כאילו סירובם לאשר קואליציה עם העבודה יאלץ אותו לשלוח את עם ישראל לקלפי ולסכן את 40 המנדטים של הליכוד, קיימת גם אופציה פשוטה נוספת: הקמת ממשלת ימין-דתיים, ללא בחירות.
אם ועידת הליכוד תחסום את הדרך לממשלת אחדות, יוכל שרון ללכת אל המפלגות שהן שותפותיה הטבעיות של מפלגתו ולהרכיב קואליציה של 69 ח"כים. כך יימנע הסיכון הנורא של 40 המנדטים יקרי המציאות ויוסר סימן השאלה האימתני המדיר שינה מעיניהם של חברי כנסת בליכוד היראים שמא לא ייבחרו שוב לכנסת. זאת גם הדרך היעילה ביותר לחסוך לקופת המדינה את העלות הגבוהה, והכל-כך מיותרת, של מערכת בחירות חדשה.
כך שיותר משחברי מרכז הליכוד יצביעו מחר על צירוף העבודה, הם יצביעו על הכרחיות ההתנתקות. הליכוד יכול להקים ממשלה בלי העבודה, בתנאי שיוותר לעת עתה על החזון של עקירת יישובים בארץ ישראל. זה לא יהיה קל, אבל הוועידה תהיה חייבת להחליט: שמעון פרס סגן ראש ממשלה – או גוש קטיף נשאר על מקומו לעוד שנתיים? ממשלת שמאל – או המשך הנוכחות הישראלית בצפון השומרון לפחות עד אחרי הבחירות הבאות?
ממשלת ימין-דתיים נטולת תוכנית התנתקות פירושה יציבות שלטונית מובטחת עד נובמבר 2006, ואת הזמן הרגוע הזה אפשר יהיה לנצל לביסוס התוכנית הכלכלית, להגשמת הרפורמה בחינוך, וכן להעמקת ההתיישבות בכל חלקי הארץ ולחיזוק הביטחון.
כך יוכל הליכוד בראשות שרון להגיע לבחירות 2006 ובידיו הישגים של ממש, שללא ספק ישפרו את סיכוייו לזכות בבחירות הבאות ב-40 מנדטים ואולי אף ביותר. אם יחבור לעבודה, לעומת זאת, יתקשו הבוחרים להבדיל בעוד שנתיים בינו לבינה. מאבקיה הפנימיים והחיצוניים של ממשלת האחדות יגזלו ממנה מן הסתם כוחות רבים, וקרוב לוודאי שהיא תגיע אל הבחירות הבאות לא רק בלי הישגים כלכליים וחברתיים משמעותיים, אלא גם בלי הישגים מדיניים.
שרון רוצה את ההתנתקות עד כדי נכונות לסכן את עתיד הליכוד? תשוקתו לראות בולדוזרים הורסים בתים גדולה עד כדי החלטה ללכת למערכת בחירות מיותרת שתעלה הון עתק? הבטחותיו לאמריקנים חזקות מנאמנותו לעקרונות תנועתו? צירי ועידת הליכוד יכולים לומר לו, מחר, שהם אינם שותפים לסדר העדיפויות הזה.
אל לנאמני ארץ-ישראל שביניהם לחשוש מבחירות, שעשויות בכל זאת להתקיים אם תבוסת שרון בוועידת הליכוד תגרום לו ללכת לנשיא ואם לא יימצא מועמד מוסכם להחליף אותו בראשות הממשלה ללא בחירות. אנשי שרון משמיעים ללא הרף את הטענה הנדושה כי "מי שמפיל ממשלות ימין מקבל ממשלות שמאל", ומבססים את דבריהם על 1992 ו-1999, שבהן "הפלנו את שמיר וקיבלנו את רבין, הפלנו את נתניהו וקיבלנו את ברק". אבל ממשלה שעומדת למסור שטחים ראויה להפלה גם אם היא קוראת לעצמה "ממשלת ימין", ועובדה היא שלא רבין ולא ברק היו מסוגלים לעקור יישובים. רק הליכוד יכול, ואריאל שרון במיוחד. צירי ועידת הליכוד יכולים, מחר, למנוע ממנו לעשות זאת.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
