NBA Live 2005
כותר המציע שני חידושים עיקריים: שבוע ה-All Star עם תחרות ההטבעות שלו, ומצב Dynasty משופר. מלבד שני אלו, אין כאן הרבה סיבות נוספות שיצדיקו רכישה
בתחום משחקי הכדורסל הממוחשבים ישנם כמה מתמודדים קבועים, אפילו לא רעים, כדוגמת ESPN NBA 2005, אבל למרות התחרות, לכולם ברור שהמנצח מוגדר מראש: NBA Live של EA Sports.
הסדרה, שהפציעה ב-1994, נותנת מענה יוצא מן הכלל לכדורסלנים. היו אמנם שנים בינוניות, שכללו בעיקר שיפורים מינוריים, אבל יחסית לתחרות - אלו מוצרים איכותיים ומהנים.
משום שמדובר במשחק שיוצא על בסיס שנתי, אין סיבה לצפות לעדכונים ושינויים חדים מדי, כך שכשהתחלנו לשחק ב- NBA Live 2005 ניסינו לבדוק לא רק אם מדובר במשחק איכותי, אלא גם האם הוא מציג מספיק חידושים ומעלות שמבדילים אותו, בצורה חד משמעית, מקודמו.
את השיפורים הרציניים ביותר מוצאים בשני מקומות. המשחק הקודם איפשר, לראשונה, לשלוט באחת מקבוצות ה-NBA ולהוביל אותה לאורך מספר שנים, במהלכן לא רק משחקים, אלא גם מטפלים בהיבטי ניהולי, כמו החתמת שחקנים, בחירה בדראפט, אימונים וכן הלאה. למרות החדשנות של צורת המשחק הזו, שכונתה Dynasty, היא סבלה מאי סדר.
שיפורים קוסמטיים בעיקר
NBA Live 2005 מציג מספר שיפורים משמעותיים במצב ה-Dynasty. הניהול הכולל של הקבוצה נחלק בין שני מסכים עיקריים: לוח השנה ולוח המודעות האישי (הידוע כ-PDA). ה-PDA הוא יומן אישי, בו ניתן לקרוא מכתבים מההנהלה, דוחות של רופא הקבוצה, עדכון בנוגע למגעים עם שחקנים אחרים ועוד. לוח השנה יציג את תאריכי המשחקים ואת שם היריבה, את ימי האימונים, מועד הדראפט, וסוף השבוע של משחק האול-סטאר.
הסידור הנוכחי מקל על ההבנה "מי נגד מי", איך ממשיכים למשחק הבא וכן הלאה. ניתן גם להריץ את המשחק ברקע, כשהמחשב מעדכן אתכם בתוצאה. הקטע הנחמד הוא, שבמידה והדברים לא מתקדמים כראוי, אפשר לקפוץ אל הפרקט ולנסות להפוך את התוצאה.
לעומת מצב ה-Dynasty של NBA Live 2004, שסבל מכשלים חמורים, כאן מדובר בשיפורים קוסמטיים בעיקרם. בעבר, הפריעה האינטליגנציה המלאכותית העלובה, בה ראינו מנהלי קבוצות שרק רצו להחריב את מה שקודמיהם בנו, ו-Free Agents (שחקנים שחוזיהם הסתיימו), שלא הציגו יכולות משא ומתן טובות.
במשחק החדש, החגיגה נגמרה. מנהלי הקבוצות לא יאפשרו לקבל את קובי בראיינט תמורת בחירות דראפט עתידיות, וסוכניהם של ה-Free Agents ייעצו ללקוחותיהם לא לקבל את החוזה המגוחך שהצעתם. בנוסף, החלטת השחקן בנוגע להצטרפות לקבוצה תתייחס גם לצורה בה הקבוצה נראית, ושחקן יעדיף לחתום בקבוצה מצליחה. אין ספק שעדכוני ה-AI הפכו את ניהול הקבוצה למעניין ומאתגר הרבה יותר.
מצב ה-Dynasty, שניצחון בו מעניק Dynasty Points, כולל אפשרות מצוינת, לשכור את שירותיהם של ציידי כשרונות, שישוטטו בעולם ויעדכנו אתכם לגבי שחקנים אטרקטיביים שעומדים להתמודד בדראפט הקרוב. לאחר קבלת הרשימה, ניתן לזמן את השחקנים לשבוע אימונים, במהלכו בודקים כיצד הם מתמודדים עם שחקנים חזקים פיזית, את יכולת הקליעה שלהם וכדומה. אפשרות זו גרמה לנו לחוש שאנחנו באמת מנהלים את הקבוצה.
תחרות הטבעות מהנה במיוחד
החידוש העיקרי השני שהמשחק מציג הוא סוף השבוע של ה-All-Star, במהלכו נהנים ממשחק ה-Rookies (השחקנים שזו שנתם הראשונה בליגה נגד אלה מהשנה השניה), ממשחק המפגיש את כוכבי המזרח עם כוכבי המערב, וגם מתחרות השלשות ותחרות ההטבעות. סוף סוף אפשר ליהנות מהאירוע גם במחשב.
תחרות השלשות המוכרת ממצה עצמה במהירות. כפתור אחד לוקח את הכדור מעגלת הכדורים והכפתור השני משלח אותו אל עבר הסל. נכון, צריך אמנם לתזמן את שחרור הכדור, אבל בגדול - זה קל מדי. תחרות ההטבעות, לעומתה, מעניינת ומלהיבה.
רק אזהרה לפני שנתחיל: מי שמחפש ריאליזם, או לפחות דמיון לתחרות ההטבעות האמיתית, מבזבז את זמנו. כניסה לתחרות ההטבעות מחייבת פרידה מכוח הכבידה. אם כיום הטבעה במהלכה השחקן מעביר את הכדור בין הרגליים נחשבת להטבעה יוצאת מן הכלל, המשחק יאפשר, למשל, לבעוט את הכדור אל עבר הלוח, להשלים גלגלון, לתפוס את הכדור, לקפוץ, להעביר את הכדור בין הרגליים פעמיים ולבסוף - להטביע אותו בעוצמה.
את התרגילים המוזרים הללו מבצעים על ידי לחיצה על כפתורי הצורות בשילוב המוט האנאלוגי הימני, אך יש לציין שלא מדובר באתגר קל, משום שגם התזמון חשוב, גם הטכניקה שתפגינו, וגם המתחרים קשים. אם תצליחו להתמודד עם דרגת הקושי הגבוהה למדי של התחרות הזו, מדובר בפצצת הנאה רצינית, ששונה בסגנונה מהמשחק הרגיל.
אז אחרי כל ה"מסביב", הגיע הזמן לזרוק כמה מילים בכיוון המשחק עצמו, למענו התיישבנו מול הטלוויזיה. השיפור המשמעותי ביותר שנוסף למשחק הרגיל היא אפשרות ה-"Freestyle Air" שמופעלת על ידי לחיצה כפולה על כפתור ההטבעה, בזמן שמתעופפים אל עבר הסל, על מנת לשנות את צורת הזריקה.
חוץ מזה, גם מערכת הריבאונד שופרה, כך שעכשיו נחליט אם רוצים להטביע את הריבאונד, לגעת בכדור קלות ו"להפיל" אותו לטבעת או סתם לאחוז אותו בחוזקה. איך? כפתור שונה לכל אחת מהפעולות. נחמד.
מעבר לכך, קשה להצביע על שיפורים משמעותיים. מערכת ה-Freestyle, שכבר שולבה בגירסת 2004, מאפשרת להשתולל עם הכדור רק עם שחקנים בעלי יכולת כדרור נאותה. כמו כן, נוספו למשחק כמה אנימציות חביבות, שיאפשרו ליהנות מהטבעות עוצמתיות, קפיצות משונות ותנועות מרשימות במצב ה-Freestyle.
משחק הגנה בעייתי
נחמד? בהחלט. המשחק עובד טוב ומספק הרגשה של חלק מהליגה הטובה בעולם, אבל רק כמעט. הבעיה היא, בדיוק כמו במשחקים הקודמים בסדרה, משחק ההגנה של המחשב. נראה שהמפתחים מודעים ליתרון שיש לשחקן האנושי ולכן היריב הממוחשב זוכה לכמה פריבילגיות. בעת חטיפת כדור, למשל, השחקן שאיבד את הכדור נשאר המום לכמה שניות, מה שמאפשר ליריב לעקוף אותו בקלות. וזו חצי צרה.
הבעיה העיקרית היתה מהירות הריצה הבלתי נתפסת של השחקנים שרצים להגנה מול איטיות המחשבה והפעולה של שחקנים שרצים להתקפה. שחקן יכול לטוס לעבר ההגנה וב-90% מהמקרים להצליח להתייצב לפני השחקן עם הכדור, מה שמונע להטביע בנוחיות בהתקפה מתפרצת. זה באמת מעלה את רמת הקושי, אבל לא ממש ריאלי.
לכך אפשר להוסיף את הצורה המוזרה שבה פועלת מערכת המסירות במשחק. השחקנים לעולם לא יקבלו את הכדור עם התנועה. לא משנה כמה מהיר השחקן אליו אתם מוסרים, לא משנה אם הוא היה חלק מהתקפה מתפרצת - כדי לקבל את המסירה הוא צריך לעמוד. זה כמובן מאט עוד יותר את המשחק ומגדיל את היתרון ההגנתי של המחשב, במיוחד כשהוא משחק מול שחקן התקפה בינוני.
משחק איכותי, שנראה מעולה
NBA Live 2005 אולי מציג חידושים פה ושם, אבל זה לא ממש מורגש בתחום האור-קולי. כרגיל, מדובר במשחק היפה והמלוטש ביותר מסוגו, והוא בהחלט נראה מעולה.
הפרצופים של השחקנים נראים נפלא, התנועות אמינות, המגרשים נראים כאילו מדובר בשידור חי ואפילו הקהל משדר אמינות. יש לנו תלונות על המצלמה ובעיקר על האיטיות בה היא מחליפה צד, אבל מדובר בפרטים שוליים.
EA Sports עשו זאת שוב, גם מכיוון שהם ידעו להתאים את האיכות הגרפית לזו הווקאלית. השדרנים נשמעים מצוין והם בעלי אוצר מילים ומשפטים נרחב למדי. רעש ה"סוויש" שמשמיעה הרשת בעת שהכדור מחליק בתוכה אמין גם הוא, ואפילו התוספת של פרשנים כמו קני סמית`, בעיקר למצב ה-All Star, תורמת לאווירה.
NBA Live 2005 הוא משחק כדורסל איכותי, שממשיך את המגמה של המשחקים האחרונים בסדרה. הטענה הגדולה ביותר נגדו היא שלמרות זאת, הוא לא מחדש מספיק ביחס לקודמו. נקווה שהכותר הבא לא יגרום לנו להרגיש שאפשר להסתפק בקודם, כי זו בדיוק התחושה שקיבלנו כאן.
