יום המהגר הבינלאומי: אצלנו מנצלים ומתעלמים

"רצינו עובדים - קיבלנו בני אדם". אימרה זו, של הסופר השוויצרי מקס פריש, היא סיסמתו של יום המהגר הבינלאומי המצויין היום (שבת) זו השנה הרביעית. התאריך שנבחר על ידי האו"ם, 18 בדצמבר, מציין את היום שבו קיבלה העצרת, בשנת 1990, את עקרון הגנת זכויותיהם של מהגרי עבודה ובני משפחותיהם. בישראל ימשיכו העובדים הזרים לסבול מניצול קשה גם ביום הזה, שאינו מוכר כלל במחוזותינו.

מזכ"ל האו"ם, קופי אנאן, המודע לבעיית ניצול המהגרים בעולם, הבהיר כי "זה חשוב לתפקודן של דמוקרטיות בריאות ומוסריות. הן אינן יכולות למצות כח עבודה מהגר ובו-בזמן להתעלם מאנושיותם של עובדים אלה". דברים אלה מבטאים אולי יותר מכל את התפיסה העומדת מאחורי החלטת האו"ם. תפיסה המבהירה כי עובדים זרים הם בני אדם, וכמו לכל בני האדם, גם להם זכויות אנושיות בסיסיות.

בארץ, לא מיושמת התפיסה הזו. "הישראלים אוהבים לנצל את חולשתם של העובדים הזרים והשוהים הבלתי חוקיים ולעשות כסף על גבם. זו תופעה ידועה שאנו נתקלים בה ממש מדי יום", אמר ל-ynet מקס, אזרח ישראלי שמוצאו מגאנה, העוסק בניהול להקת המחול 'אפריקאנה'.

מקס, הנמצא בישראל כבר קרוב ל-17 שנה ונשוי לישראלית, טוען כי היחס הישראלי כלפי העובד הזר אינו נובע בהכרח מגזענות, אלא מקווי אופי מסויימים המאפיינים את הישראלים.

"ההתנהגות הישראלית המכוערת מושרשת כל-כך עמוק בחברה הישראלית, עד שמי שנמצא כאן זמן רב מספיק פשוט 'נדבק' בה. כאשר ביקרתי בגאנה אצל משפחתי, נדהמתי לגלות שההתנהגות שלי השתנתה לרעה. אנשים כל הזמן העירו לי שאני לא סובלני ולא מנומס ופתאום הבחנתי איך נהייתי ישראלי. ההתנהגות המכוערת הזאת מגיעה לשיאה ביחס לעובדים הזרים, כי הם, בניגוד לישראלים, אינם יכולים לעמוד על זכויותיהם ולהיאבק והם 'נותנים' לנצלנים לנצל אותם", הסביר.

א', אזרח קולמביאני בן כ-20, הנמצא בארץ כבר 10 שנים, מכיר גם הוא מקרים רבים של ניצול עובדים זרים ויחס מכוער כלפיהם.

לדבריו, "יש פה ושם אנשים גזענים ומכוערים, שמנצלים את עובדת היותנו זרים כדי להשליך עלינו את כל הצרות שלהם, בעיקר מבחינה כלכלית. הטענה כאילו עובדים זרים תופסים לישראלים את מקומות העבודה היא טענה ישנה ומוכרת, אבל המציאות מורה שלמרות שבשנתיים האחרונות סולקו מישראל מאות אלפי עובדים זרים, עדיין שיעור האבטלה נותר כמעט כפי שהיה. ההאשמה הזו כלפינו לא מבוססת וסתם נובעת מגזענות".

א' גדל והתחנך כאן. מרבית חבריו הם ישראלים, ולטענתו, הוא התקבל בחום ובסבר פנים יפות. "אני חלק מהישראלים ומסתובב אתם כל הזמן", סיפר. "החברה הישראלית היא חברה 'נורמלית' מבחינה זו. היא מתייחסת לזר בדיוק כפי שמתנהגת החברה האירופית: הרוב סובלני ואוהד, ופה ושם ישנם כמה גזענים ונצלנים".

יום המהגר? במדינת ישראל לא מכירים את האירוע

מדינת ישראל יכולה היתה לנצל את היום הזה על מנת להגיד תודה להמוני האנשים שעושים עבור אזרחיה את העבודה השחורה, הסיזיפית. העבודה אותה אנחנו מסרבים לעשות, בגלל הכבוד, בגלל המשכורת הזעומה, בגלל אלפי סיבות נוספות. אבל בניגוד לרבות ממדינות אירופה, המתמודדות אף הן מדי שנה עם גלי הגירה של עובדים, מדינת ישראל הרשמית אינה מכירה כלל בקיומו של יום זה.

במשרד הפנים ובמשרד הקליטה לא שמעו על "יום המהגר הבינלאומי", למרות שדיון מיוחד בנושא התקיים השבוע בכנסת. בדיון השתתפו נציגי כל הארגונים ההתנדבותיים העוסקים בסיוע לעובדים זרים ובזכויות אדם. עוד השתתפו בו מומחי אקדמייה שונים, שסקרו את סוגיית מהגרי העבודה מבחינה סוציולוגית וכלכלית.

כ-80 אלף עובדים זרים חוקיים נמצאים בישראל. אליהם מצטרפים רבבות עובדים בלתי חוקיים, שמספר המדוייק אינו ידוע לאיש. בשנתיים האחרונות, מאז הוקמה משטרת ההגירה, צומצם באופן ניכר מספרם של העובדים הזרים בישראל, אך סוגיית ההתמודדות עם "מהגרי העבודה", כפי שהם נקראים בז'רגון המקצועי, עדיין מעסיקה את הממסד.

ולא בכדי. מספרם של העובדים הזרים בארץ הוא מהגבוהים בעולם. על-פי נתונים שהציגה בכנסת הסוציולוגית ד"ר אדריאנה קמפ מאוניברסיטת תל-אביב, בשנת 2002 - שנת השיא בהגירת העבודה בישראל - עמד מספרם היחסי של מהגרי העבודה הגברים על כ-8.7% מכוח העבודה בישראל. ישראל מוקמה אז במקום הרביעי בעולם מבחינת היקף העבודה הזרה שבה.

מאז פחת מספר העובדים הזרים בארץ, זאת כתוצאה מסילוקם השיטתי של רבבות מהם. "בשני העשורים האחרונים הפכה ישראל למדינת הגירה דה-פקטו", הסבירה קמפ. "הגירה זו יצרה מציאות כלכלית חדשה. לתופעת הגירת העבודה חוקיות ומחזוריות משלה. גלי הגירה מוגבלים בזמן, בכמות ובמרחב. ישראל אינה שונה בכך ממדינות אירופה".

לטענת צבי אקשטיין, פרופסור לכלכלה מאוניברסיטת תל אביב, מצבם הקשה של העובדים הזרים בישראל נובע מתוך הרגל מגונה של ראשי המדינה, אשר לא ידעו למצוא פתרונות יעילים לצורך בידיים עובדות מתוך הציבור הישראלי.

לטענתו, "הגירה של עבודה זמנית, הן העובדים הזרים של שנות ה-90 והן העובדים הפלסטינים של שנות ה-80, היא כמו סוכרייה מרוכזת לתינוק - מרגיעה את הכאב לרגע אך הורסת תשתיות לטווח הרחוק. התרגלנו מזה שנים לעבודה זולה מעזה ולא הכנו את המדינה לפתרונות יעילים יותר של תעסוקה עברית. ברגע שנסגרו הסכרים לעבודת פלסטינים מעזה ומהשטחים, התחלנו להחליפם בעובדים זרים".

"אירוע תרבות? אנחנו מפחדים לצאת החוצה באור יום"

מדינת ישראל הרשמית אומנם לא מכירה ביום המהגר, אך הוא יצויין על-ידי ארבעת הארגונים הראשיים העוסקים בזכויותיהם של עובדים זרים - מוקד הסיוע לעובדים זרים, קו לעובד, האגודה לזכויות האזרח ורופאים לזכויות אדם. ארגונים אלה ייערכו, זו השנה השלישית, אירוע תרבות ופולקלור שיתקיים בסינמטק תל אביב.

האירוע, שיחל בשעה שלוש אחר הצהריים, יכלול הקרנת סרטים העוסקים במהגרי עבודה, תערוכת צילומים מהווי העובדים הזרים בתל-אביב, מופעי מוסיקה, ריקודים ופולקלור של אמנים אפריקאיים וכן פסטיבל מזון בינלאומי שהוכן על-ידי נציגים של קהילות עובדים זרים מתל אביב.

"בשנים קודמות הגיעו לאירוע עובדים זרים, וגם לא מעט ישראלים. השנה, בשל העובדה שישנם פחות עובדים זרים בישראל, אנו מצפים לנוכחות קטנה יותר באירוע", אמרה ל-ynet סיגל רוזן ממוקד הסיוע לעובדים זרים.

עוד אמרה רוזן כי גם הפחד מפני משטרת ההגירה ידיר רגלי רבים מהאירוע. "בשנים קודמות נהגה משטרת ההגירה 'להמתין' לעובדים באזור הסינמטק על-מנת לעצור אותם. היום אנו מקווים שהמשטרה לא תפריע לחוגגים ותאפשר להם לקיים את האירוע כסדרו", הוסיפה.

מקס מגאנה לא מחכה לאירוע. יום המהגר הבינלאומי, עבורו, לא ישנה דבר. לדבריו, "זו יוזמה בינלאומית חשובה ויפה, אבל בישראל אין לה חשיבות של ממש. העובדה שאף נציג ממשלתי אינו משתתף ביוזמה ושהיא הגיעה 'מהשטח' ולא מן המדינה רק מעידה על כך שהיום פשוט מיותר. איזו תועלת תצמח מאירוע תרבות? העובדים הרי מפחדים לצאת החוצה באור יום".