השנה שהתחילה באופטימיות ונגמרה באסון

ממש ברגע האחרון, בימים האחרונים בלוח השנה, הפכה יד גורל זדונית את 2004 משנה של התחלות אופטימיות בעיראק, באפגניסטן, באירופה, בארצות הברית וגם בישראל וברשות הפלסטינית - לשנה בה המוות שולט בכיפה.

השנה נפתחה בצל הדיווחים הקשים מרעידת האדמה הקטלנית שפקדה את העיר באם שבאיראן, ונחתמת עם עדויות האימה והמראות המחרידים מאסון הטבע שגרמה רעידת האדמה בדרום מזרח אסיה. שני האסונות התרחשו באותו היום - רעידת האדמה בבאם ב-26 בדצמבר 2003, ואסון הצונמי באסיה בדיוק שנה לאחר מכן. על פי ההערכות נהרגו בבאם יותר מ-20 אלף איש אך יש הנוקבים במספר קורבנות כפול כמעט. בדרום מזרח אסיה מנו עד כה יותר מ-70 אלף קורבנות אך רבים עוד נעדרים, ומעריכים שהמספר יעלה גם בגלל התפשטות מגיפות. תכלה שנה וקללותיה.

ינואר: ויכוח ישן ומגיפה חדשה

בארה"ב ציינו בינואר 10 חודשים מאז הפלישה לעיראק, והמשיכו להתווכח על הנשק של סדאם חוסיין - שהיה או לא היה. ראש הצוות שחיפש את הנשק בעיראק הטיל ספק בקיומו, ודווח גם שממשל בוש סילף את רמת האיום העיראקי ערב המלחמה.

הוויכוח על הנשק של סדאם סיבך גם את ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר. ועדת חקירה שבדקה תחקיר של ה-BBC על טיפול לקוי של הממשלה בחומר המודיעיני ערב המלחמה, הוציאה אותו לבסוף "נקי", אך מתחה ביקורת חריפה על תאגיד השידור והתנהלותו. כל הבכירים התפטרו.

בינואר הופיע מחדש בסין נגיף הסארס הקטלני, בפעם הראשונה מאז שהשלטונות הכריזו על הדברת המגיפה - ביולי 2003. במקביל החלו תאילנד דיווחים על מגיפה חדשה - שפעת העופות. היא פגעה אמנם בעיקר בעופות, מה שגרם לנזק כלכלי עצום, אך בהמשך הדביקה גם בני אדם שחלו ומתו. עד סוף השנה נמנו 32 קורבנות בנפש והחשש מפני התפשטות שלה ושינוי גנטי שיהפוך אותה למידבקת גם בין בני אדם מוסיף לרחף מעל האזור. 

פברואר: תאי גזים בצפון קוריאה 

תחקיר של ה-BBC טען כי צפון קוריאה ממיתה אלפים בתאי גזים. על פי הדיווח, במחנה סודי בצפון המדינה מוחזקים אלפי גברים, נשים וילדים, שהואשמו בפשעים פוליטיים. מעדויות של קצינים שנמלטו לדרום קוריאה עולה, כי במקום מפעילים תאי גז בהם עורכים השלטונות ניסויים על בני אדם: משפחות שלמות מוכנסות לתאי זכוכית שלתוכם מוזרם גז. בעודם מומתים, מדענים צופים בהם ורושמים דיווחים ומסקנות. צפון קוריאה הכחישה.  

עיראק נשארה בכותרות: ראש ה-CIA הגן על המודיעין שהוביל את ארה"ב למלחמה: "מעולם לא אמרנו שעיראק מהווה איום קרוב וממשי". שר ההגנה ראמספלד אמר שהמלחמה, ובמיוחד לכידתו של סדאם בדצמבר 2003, היתה שווה את המחיר. גם הנשיא בוש אמר כי "לא היה כל ספק שסדאם מסוכן לאמריקה" - ובכל זאת הורה להקים ועדה שתחקור את דיווחי המודיעין שקדמו למלחמה.

מרס: הטרור מנצח באירופה

ב-11 במרס התפוצצו ארבעה מטעני חבלה ברכבות נוסעים במדריד. 191 בני אדם נהרגו ומאות נפצעו.

תחילה האשימה ממשלת ספרד את המחתרת הבאסקית אט"א, אולם מאוחר יותר קיבל ארגון אל-קאעידה את האחריות למעשה, וטען כי בוצע כנקמה על הסיוע הספרדי לארה"ב במלחמה בעיראק. 

שלושה ימים אחרי הפיגוע נערכו בחירות בספרד. הממשלה השמרנית, זו ששיגרה חיילים לעיראק, ספגה מפלה קשה והודחה מהשלטון על ידי המפלגה הסוציאליסטית - זו שהבטיחה לכל אורך מסע הבחירות שלה להחזיר את החיילים הספרדים הביתה. 

מספר ימים קודם לכן השלימה עיראק צעד משמעותי לקראת כינון דמוקרטיה וקבל ריבונות עצמית, כשהמועצה השלטת חתמה על החוקה הזמנית. ימים ספורים לאחר מכן, ב-20 בחודש, ציינו בעולם בהפגנות ענק מלאות שנה למלחמה.

בארה"ב קוטף הסנאטור ג'ון קרי סדרת נצחונות בפריימריס של המפלגה הדמוקרטית ומסתמן כמי שיתמודד בנובמבר מול הנשיא בוש על הישיבה בבית הלבן.

אפריל: חליפת מכתבים בוושינגטון

בפלוג'ה שבעיראק נהרגו 130 עיראקים ו-19 אמריקנים ביממה אחת של טרור. הפעולה באה בעקבות רציחתם של ארבעה קבלנים אמריקנים והתעללות בגופותיהם, בשבוע הקודם. באותו חודש מתגבר בעיראק גל של חטיפות אזרחים זרים.

נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש עושה היסטוריה ויוצא בהצהרה המקבלת את עמדת ישראל שפתרון בעיית הפליטים הפלסטינים יימצא במדינה הפלסטינית ולא בישראל וגם מכיר בגושי ההתנחלות הגדולים.

ובניו זילנד פורצת פרשה מביכה: שני ישראלים, אורי זושה ואלי קרא, נעצרו בחשד שניסו להשיג דרכונים מזויפים. בממשלה חושדים שהם סוכני מוסד ונוקטים בסנקציות דיפלומטיות נגד ישראל, אך בירושלים טוענים שהם נעצרו על רקע פלילי. הם מורשעים בעסקת טיעון בבית המשפט, מרצים תקופת מאסר קצרה, משתחררים ושבים ארצה ולאלמוניותם.

מאי: אירופה מתרחבת, ארה"ב מתביישת

15 החברות של האיחוד האירופי מצרפות ברוב חגיגיות לשורותיהן 10 חברות חדשות מרחבי היבשת, חלקן אף מדינות קומוניסטיות לשעבר - מהלך בעל השלכות כלכליות ופוליטיות מרחיקות לכת. מאות אלפי חוגגים וזיקוקי דינור קידמו את הצטרפותן של פולין, הונגריה, צ'כיה, סלובקיה, סלובניה, ליטא, לטביה, אסטוניה, מלטה וקפריסין (היוונית) לגוש המדינות האירופיות.

בראיון מיוחד ל-ynet אמר בריאן קאוון, שר החוץ של אירלנד, שהייתה אז נשיאות האיחוד האירופי: "זהו יום אדיר במונחים היסטוריים. כשאני גדלתי, סברתי שאתבגר בעולם של שתי מעצמות-על, שתי אידיאולוגיות יריבות, כששאר העולם כלוא במאבק ביניהן. חשבנו שאירופה תהיה תמיד מחולקת. קרה דבר בלתי יאומן...".

אך לצד החגיגות באירופה - מבוכה בארה"ב: המגזין "ניו-יורקר" ועיתונים אחרים חושפים פרשת התעללות חמורה של חיילים אמריקנים בכלא אבו גרייב בעיראק.

שר ההגנה ראמספלד התנצל פומבית ולקח אחריות על שלא השכיל לדווח לנשיא על ידיעות ושמועות שהגיעו אליו בנושא. בהמשך החודש דווח כי ראמספלד עצמו אישר את שיטות החקירה השנויות במחלוקת, ושגורמי מודיעין שהיו בכלא עודדו את הסוהרים להתעלל בעצירים. עוד באותו חודש נידון חייל שנמצא אשם בפרשה לשנת מאסר. חלק מהמשפטים הצבאיים מתנהלים עד היום.

בקריביים, אסון טבע קטלני: קרוב ל-2,000 בני אדם נהרגו בשטפונות ברפובליקה הדומיניקנית ובהאיטי.

יוני: אמריקה נפרדת מחבר ותיק

לאחר עשור של מאבק קשה במחלת האלצהיימר, הלך לעולמו נשיא ארה"ב לשעבר, רונלד רייגן. אמריקה כולה שקעה באבל כבד ואלפי בני אדם יצאו לרחובות וושינגטון בחום הכבד, כדי לחלוק כבוד אחרון לנשיאם האהוב. לאחר טקס אשכבה בבירה, בהשתתפות עשרות מנהיגים מרחבי העולם, הובא ארונו של נשיא ארה"ב לשעבר לקבורה בקליפורניה.

יומיים לפני המועד המתוכנן, ובאופן חשאי - כדי להימנע מפיגוע ראווה - מעבירה ארה"ב את הריבונות בעיראק לידי ראש הממשלה איאד עלאווי ושריו, בצעד שמשמעותו הרשמית היא סוף הכיבוש, גם אם הכוחות האמריקניים נשארים בפועל על אדמת עיראק.  

יולי: הבטן הרכה של אמריקה נחשפת

שלושה ימים אחרי העברת הריבונות, מעבירה ארה"ב לעיראקים גם את הפרס הגדול - האחריות המשפטית על האסיר סדאם חוסיין. בפעם הראשונה מאז לכידתו הוא נחשף לעיני המצלמות בעת שימוע מיוחד בבגדד, במסגרתו הוא מאזין בחוסר נחת מופגן לשבעת סעיפי האישום נגדו.

סדאם היה בוודאי שבע רצון לו ידע שהנשק האסור שלו (אם היה כזה בכלל), גורם מבוכה רבה בארה"ב ובריטניה: ועדת המודיעין של הסנאט האמריקני הטילה על ה-CIA את האחריות לכישלון סביב סוגיית הנשק להשמדה המונית, וטענה כי סיפק ניתוחים מופרזים או שקריים, זאת כחודש לאחר שראש ה-CIA הודיע על פרישתו. גם הוועדה המקבילה בבריטניה קבעה: המודיעין ערב המלחמה היה לקוי, אך ראש הממשלה בלייר לא הטעה את הציבור במכוון כשהציג את האיום העיראקי כממשי.

כעבור כשבועים פורסם בארה"ב גם דו"ח ועדת החקירה לאירועי ה-11 בספטמבר. נקבע כי חוטפי המטוסים ניצלו "כשלים מוסדיים עמוקים בממשל", אך הוועדה אינה מאשימה את הנשיא בוש (או את קודמו) באחריות להם. בדו"ח מתברר אגב, שבין לאדן דחה הצעה לתקוף באילת, והוא חושף גם את מה שהתחולל במטוסים החטופים רגעים לפני ההתרסקות.

וכל זה קורה בחודש בו מתחילה בנייתו של הבניין שיחליף את מגדלי התאומים בניו יורק.

בהאג שבהולנד זוכה ישראל למפלה, כשבית הדין הבינלאומי קבע כי "גדר ההפרדה שבונה ישראל בגדה המערבית היא בבחינת סיפוח ואינה חוקית. השופטים קבעו כי ישראל "נדרשת להפסיק מיד את עבודות בניית החומה בשטחים הכבושים הפלסטינים, גם באזור ירושלים, ולפצות את כל המעורבים". הפלסטינים חגגו ניצחון.

אוגוסט: רוחות משתוללות וגאווה ביוון

מניין הנספים בשטפונות שפוקדים מאז חודש יוני את מדינות דרום אסיה עלה ליותר מ-2,000 בני אדם.

ובקצה השני של העולם סופגות ארצות הברית ומדינות האיים הקאריביים שיא של ארבע הוריקנים חזקים בתוך פרק זמן של כחודש וחצי: תחילה זורע הוריקן "צ'רלי" הרס בפלורידה, הורג לפחות 15 בני אדם וגובה נזק של 20 מיליארד דולר. בחודש הבא יבואו "פרנסס", " אייוון" ו"ג'ין".

אבל עיני העולם היו נשואות ליוון, שם התכנסו מיטב האתלטים למשחקים האולימפיים "אתונה 2004". החששות שמא היוונים לא יהיו מוכנים בזמן התבדו, והאירוע התנהל בסדר מופתי. גם ישראל זכתה סוף סוף לעמוד על המדרגה הגבוהה ביותר בפודיום, להאזין להימנון ולהביט במדליית הזהב של הגולש גל פרידמן.

ספטמבר: אימה בבית הספר

ביום הראשון ללימודים פורצים מחבלים לבית ספר בעיירה בסלאן ברפובליקת צפון אוסטיה, ולוקחים את התלמידים, המורים וההורים בני ערובה. לאחר יומיים מורטי עצבים, וככל הנראה בגלל חוסר תיאום של הכוחות בשטח, פורצים חיילים רוסיים לבניין ובתגובה מפוצצים המחבלים מטענים שהטמינו במקום מבעוד מועד.

מימדי התופת היכו את העולם בתדהמה: יותר מ-400 הרוגים, מרביתם ילדים, מאות נעדרים ופצועים. הניצולים מהתופת סיפרו כיצד מילכדו המחבלים את אולם הספורט, והציבו אותם כחומות אנושיות מחשש שהחיילים יפרצו פנימה. לאחר האסון אמר הנשיא פוטין בנאום לאומה "גילינו חולשה ולכן שילמנו מחיר כבד", אבל שאלות רבות נותרו פתוחות.

אוקטובר: דרפור גוועת לאיטה

מאז חודש מרס נמשכת מלחמת האזרחים בחבל דרפור שבסודן. באוגוסט אמרו בכירים באו"ם כי עד כה מתו בחבל כ-70 אלף בני אדם, רובם כתוצאה ממחלות או תזונה ירודה. על פי הערכות, כשני מיליון בני אדם נמלטו מהאזור מאימת הצבא והמיליציות המוסלמיות, שפועלות ללא ליאות בתמיכת הממשל כדי לטהר את החבל מתושביו השחורים. הממשלה טוענת שהיא נלחמת במורדים שחורים אולם ארצות הברית והקהיליה הבינלאומית הטביעו אות קלון על מעשיה וכינו אותם "רצח עם".

לראשונה בתולדותיה, ושנתיים אחרי הפלישה האמריקנית שהפילה את משטר הטליבאן, נערכות באפגניסטן בחירות דמוקרטיות. נשמעות טענות רבות על אי-סדרים וזיופים, אולם החשש מאלימות מתבדה וההליך מתנהל באופן סדיר יחסית. בהמשך גם המחלוקות נפתרות, וכעבור כחודשיים מושבע לתפקיד המנצח, בן בריתה של ארצות הברית חמיד קרזאי.

בינתיים, בארצות הברית נערכים לישורת האחרונה של הבחירות לנשיאות, שנותרו צמודות עד הרגע האחרון, והעלו את החשש שכמו בפעם הקודמת בפלורידה - גם הפעם בתי המשפט הם שיכריעו את התוצאה.

נובמבר: אמריקה אמרה את דברה

בפלורידה זה הסתדר לבסוף; אוהיו סומנה הפעם ככף המאזניים. לאחר ליל בחירות מתוח וצמוד, במהלכו לא היה מוביל ברור, התברר לבסוף כי ג'ורג' בוש זכה בארבע שנים נוספות בית הלבן. יריבו ג'ון קרי לא מיהר להודות בתבוסה, ורק כעבור מספר שעות התקשר לנשיא ובירך אותו על נצחונו. 

בנאום ההפסד שלו אמר קרי שימשיך להילחם על החלום שלו. בנאום הניצחון שלו אמר בוש: "אמריקה אמרה את דברה, אהיה נשיא של כולם". כשהתפזר הקונפטי וכבו הזרקורים ידעו פרשנים להגיד כי היו אלה המצביעים הדתיים והשמרנים שהעניקו לבוש את הניצחון הנכסף.

ימים ספורים לאחר מכן החל בוש להחליף את שרי הקבינט שלו. שר ההגנה ראמספלד נשאר, חרף הביקורת על המלחמה בעיראק, אבל מזכיר המדינה קולין פאוול הודיע על פרישה מתפקידו. תחליף אותו בתפקיד בת בריתו הנאמנה ביותר של הנשיא, היועצת לביטחון לאומי קונדוליזה רייס.

ועוד בנובמבר - קיצו שם עידן אבל גם, לדעת רבים, הזדמנות להתחלה חדשה: לאחר מאבק של כשבועיים בסיבוכים רפואיים שטרם ברור טיבם, מת בבית חולים בפאריז יו"ר הרשות הפלסטינית יאסר עראפת. כעבור מספר ימים נקבר הראיס ברמאללה. לקורת רוחה של הקהיליה הבינלאומית, הדור החדש-ישן של ההנהגה הפלסטינית התארגן בזריזות וביעילות לבחירות, ואף הצהיר שהדרך לפתרון הסכסוך היא דרך המשא ומתן.

אוקראינה הפכה בנובמבר למוקד חדשות בלתי צפוי, לאחר שהאופוזיציה סירבה להכיר בתוצאות הסיבוב השני של הבחירות לנשיאות ובהכרזה על נצחונו של ראש הממשלה ויקטור ינוקוביץ'. מנהיג האופוזיציה, ויקטור יושנקו, טען שהבחירות זוייפו וקרא לתומכיו לצאת לרחובות קייב הקפואים עד שבית המשפט יבטל את הבחירות. שבועיים מתוחים של הפגנות חלפו עד שבית המשפט קיבל את עמדתו.

המשבר ברפובליקה הסובייטית לשעבר חרג מגבולותיה וזכה לסיקור תקשורתי נרחב.

ההתעקשות של יושנקו והמאבק הלא אלים שהנהיג, זכה לתהודה בינלאומית. הפופולריות שלו רק גברה כשהתברר שמישהו, ככל הנראה מיריביו הפוליטיים, הרעיל אותו וגרם לשינוי דרמטי במראה פניו.

דצמבר: גן העדן הפך לגהינום

בדצמבר נערך הסיבוב החוזר בבחירות באוקראינה ויושנקו ניצח בפער גדול. אבל המשבר סירב לגווע כשינוקוביץ' הודיע שלא יכיר לעולם בתוצאות הבחירות, ואיים לפנות לבית המשפט.

בשבדיה זוכה ישראל לכבוד היסטורי, כשפרס נובל לכימיה מוענק לשני המדענים הישראלים אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר. ועוד היסטוריה בנובל: בפעם הראשונה בתולדות הפרס זוכה בו אישה שחורה - פעילת איכות הסביבה הקנייתית וואנגרי מתאי, על קידום הדמוקרטיה והעצמת נשים תוך נטיעת עצים במדינות אפריקה.

ואחרי חג המולד נמחק החיוך: רעידת אדמה בעוצמה אדירה גורם לנחשולי ענק לשטוף את אזורי החוף של אינדונזיה, סרי לנקה, מזרח הודו, תאילנד ומדינות נוספות באזור. מניין ההרוגים מצמרר: לפחות 70 אלף איש, ועל פי הערכות כשליש מהם ילדים.

העולם מחסיר פעימה. בישראל מתעוררת דאגה רבה לגורלם של מטיילים ישראלים בתאילנד, ומשלחות ממהרות לצאת לאזורים המוכים. עד לכתיבת שורות אלה ידוע רק על מספר פצועים ישראלים אך ישנם כמה עשרות שטרם יצרו קשר, והחשש לגורלם גובר.