בעקבות הקשת בענן

בזמן שכל מכרי מבלים את זמנם הפנוי מתחת לפוך, מצאתי סיבה לוותר על שינה עצלה: יצאתי לחפש את הקשת בענן. היה זה יום סגריר והתחזית הבטיחה "ממטרים כבדים בכל חלקי הארץ". במילים אחרות, סיכוי די טוב ששוטטות קלה בדרכים תניב לפחות כמה עננים יפים, אם לא קשת של ממש.

הטבע, במיוחד השבוע, אינו מארגן את ענייניו בהתאם לתוכניותיהם של בני אנוש. הדרך התמשכה וארכה לה, והעננים תמיד נראו אי-שם, אחרי הסיבוב, קצת צפונה, מעט מזרחה ושוב מערבה – והם עדיין שם, אי-שם. 

לבסוף, אחרי כמה שעות של ייאוש מתגבר, הכרעני הטבע שנית. הפעם היו אלה קרקורי הבטן, לא אכלתי מהבוקר. השלט הראשון שנקרה בדרכי הכריע את הכף: עכו, או ליתר דיוק, החומוס המפורסם שבשוק.

בדרך לחומוסיה, מצאה אותי השמש. לא סתם שמש, שמש יפה, כמעט כמו קשת בענן. אולם, אפרופו תוכניות, כל החסד הזה לא ארך יותר מכמה דקות שהספיקו לטיול קצרצר. עד מהרה התכסו השמים אפור, מעין עננים לא מובחנים, שהניבו זרזיף, די עלוב שכזה, שסיים את הסיפור.

• דן זלצר , בן 28, צלם תעודה עצמאי, נולד וחי בתל-אביב.
  

• לכל הטורים הקודמים.