שרת המשפטים: מי שיטיף לסרבנות - ייחקר

"לא תהיה השלמה עם מי שעובר על החוק, לא תהיה השלמה עם מי שעושה דה-לגיטימציה להחלטות הממשלה". כך הבהירה היום (ה') שרת המשפטים, ציפי ליבני, שכינסה את צמרת משרדה כדי לבחון אפשרויות להעמיד לדין אישים שמטיפים לסרבנות, או מסיתים נגד הדרג המדיני והצבאי. בדיון השתתפו היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ופרקליט המדינה ערן שנדר. דיון דומה יתקיים בלשכת שר הביטחון, כדי לבחון את הדרכים להתמודד עם סרבני פינוי מקרב החיילים. 

בדיון עלה בין השאר הצורך בתיעוד האירועים, לאור המאורעות האחרונים בפינוי יצהר ובמקומות נוספים, כדי לבסס תשתית ראייתית לצורך העמדה לדין. באי הפגישה דנו בטענת המשטרה, לפיה בתי-המשפט משחררים בקלות יתרה עצורים שהתפרעו, והפריעו לפינוי. הוחלט כי אם בעתיד תהיה התייחסות מקלה – המדינה לא תהסס להגיש ערעורים.

"אנחנו נמצאים במצב שבו גילויי הסרבנות מקבלים יותר ויותר לגיטימציה, וכשאישי ציבור קוראים במצב הרגיש הזה לסרב פקודה – זו עבירה, ונכון להורות על פתיחה בחקירה. צריך לנהוג באחריות", אמרה ליבני בשיחה עם כתבים.

"לאחרונה התחלנו לראות קריאות של מנהיגים ואנשים אחרים לאי-ציות פקודה", הוסיפה ליבני. למרבה הצער, הקריאות הללו ברורות מאוד ואינן אמורפיות, וחשוב לשקול את עיתוי הקריאות. יש הבדל בין מצב שבו מישהו קורא לחייל בעת פעולה 'עכשיו, תסרב פקודה', לבין דיון אקדמי בשאלה. האמירות שנאמרו היו ברורות, והתוצאה היא פתיחה בחקירה".

התחום האפור

שרת המשפטים סיפרה על הבעיה הסבוכה ביותר בהן נתקלים גורמי האכיפה: אמירות תיאורטיות. "החלק הקשה יותר הוא משחקים בתחומים האפורים. אנחנו מניחים שככל שיתקדמו העניינים יתחילו יותר ויותר משחקים כאלה, ואז נצטרך לבחון אם הם עולים בגדר עבירה. יש נסיבות שבהן זהות הדובר, הפורום בו הוא מדבר והעיתוי משפיעים על ההחלטה בעניינו. יש גם דברים שראויים לגינוי ולהוקעה אך הם אינם עבירה, ואנחנו נצטרך להתמודד עם זה. בפרקליטות מסתכלים החוצה ורואים מה קורה. אנחנו לא נחכה שיגישו תלונות, גורמי אכיפת החוק יפעלו במדיניות הראויה ובהתאם לנסיבות".

לבני התייחסה גם לסוגיית המעצרים המינהליים של פעילי הימין שעלתה באחרונה, ומתחה ביקורת על השב"כ. "עד עכשיו אף לא אחד מהגורמים שהתריעו בשער על מה שצפוי לנו לא הביא חומר רלוונטי", הדגישה לבני. "אחרי שראש השב"כ נושא נאום חוצב להבות, שיתכבד ויגיש בקשות. אבל חוץ מזעקות שבר לשולחנות בבניין הזה במשרד המשפטים, לא הוגשה אף בקשה לעצור מישהו במעצר מינהלי. מה הדיון בסוגיה הזאת בכלל? הדיון כולו לא נכון. לא הוגש מהשב"כ כלום". היא הוסיפה כי במעצר המינהלי יש להשתמש רק כאשר מדובר בעניין ביטחוני בעל סיכון עתידי כשמתעורר צורך מניעתי.

על החודשים הקשים שעומדים בפתח, אמרה ליבני: "ברור שהולכים לקראת משהו קשה ולא פשוט, ויש עניין שמטריד אותי והוא הניסיון לייצר דה-לגיטימציה לממשלה ולחקיקה. ינסו להערכתי לייצר אמירה שיש חוקים לגיטימיים ויש חוקים שאינם לגיטימיים, ולכן להפר חוק מסוים זה בסדר וחוקים אחרים זה כבר לא בסדר. אם מועצת יש"ע תצא במסר שכשאדם נכון ללכת לכלא בגלל הפרת חוק זה בסדר, מחר נגיע לזה שאדם יכה את אשתו ויגיד, 'זה מגיע לה ואני מוכן ללכת לכלא'. יש פה תהליך חברתי בעייתי מאוד. 

שינוי מדיניות?

ניסיון העבר מלמד שהיועץ המשפטי אינו נוהג להעמיד לדין אישים בגין גילויי הסתה. אולם סנונית ראשונה לשינוי מדיניות נראתה כבר אמש, עת הורה היועץ מזוז לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש מועצת קדומים, דניאלה וייס, שקראה לסרב לפקודת הפינוי. חקירה תיפתח גם נגד נועם לבנת, אחיה של שרת החינוך, שקרא לפי החשד להשתמטות ואי-ציות. בעקבות החלטת היועץ המשפטי הורה הבוקר ניצב דודי כהן, ראש האגף החדש ללחימה בפשיעה, לפתוח בחקירות.

על כך אמרה ליבני: "המדיניות היא זהה, הנסיבות הן שמשתנות. אנחנו מתכוונים להיות עם יד על הדופק והנושא שיידון בפגישות הבאות הוא הכלים שיהיו לקראת הפינוי הדרמטי יותר. כאן המשטרה והצבא יציגו גם הם את התוכניות שלהם". לסיכום אמרה שרת המשפטים כי היא "מוטרדת מאוד" מהמתרחש כיום בחברה הישראלית, והדגישה כי בעיניה אין הבדל בין סרבנות מימין לבין סרבנות משמאל. "בעיני, סרבנות מפה ומפה היא זהה, גם מבחינת הענישה שצריכה להינקט. כיום, גם סרבנות משמאל היא יותר רגישה".

פרשת "חטיבת הסרבנים", שנחשפה הבוקר ב"ידיעות אחרונות", זוכה להתייחסות נרחבת בדיונים המשפטיים, שנערכים במשרדי המשפטים והביטחון. בעקבות מכתב קציני המילואים של חטיבת בנימין, כולל המג"דים, שהבהירו כי יסרבו להתגייס וללבוש מדים בימי הפינוי, זומנו החותמים לשיחת בירור אצל המח"ט, אלוף-משנה מיקי אדלשטיין, שאיים להדיחם אם לא יחזרו בהם. הרמטכ"ל, רב-אלוף משה יעלון, הגיב בזעם על המכתב ואמר כי מדובר ב"ניצול ציני של המדים והדרגה".