מזרח ירושלים: מעדיפים את הגיהנום של ישראל

"לרוב האנשים לא אכפת בכלל מהבחירות. אולי בבחירות הקודמות ב-1996 היתה התרגשות באוויר, אבל עכשיו, אחרי כל שנות אוסלו, האנשים לא רוצים להתחבר למנגנון המושחת של הרשות הפלסטינית ומעדיפים להישאר בשלטון ישראל. לא מתוך ציונות, אלא מתוך הבנה שעדיף כך", אומר עלי, עיתונאי פלסטיני ממזרח ירושלים.

"מה שמעניין את האנשים זה חיי היומיום ולא אבו מאזן. הם רוצים לסדר רשיון בנייה, לפתור בעיות עם העיריה, לדאוג לביטוח לאומי ולמסמכים במשרד הפנים. הם יודעים שלרשות הפלסטינית אין שום סמכות וממילא הם חושבים שמדובר במנגנון מושחת וחלש שעסוק רק בעצמו. אלה שיטענו אחרת, עובדים עם הרשות הפלסטינית ולכן אי אפשר לצפות מהם לעמדה שונה".

חאתם, עיתונאי נוסף ממזרח ירושלים, מסביר: "בשנים האחרונות, נהגו רבים במזרח ירושלים להשתמש במשפט 'הגיהנום של היהודים עדיף על גן העדן של ערפאת'. התור במשרד הפנים ארוך יותר מהתור לקלפיות וזהו האינדיקטור הטוב ביותר למדד הפופולריות של הרשות הפלסטינית מול מדינת ישראל. אני אישית מכיר אדם שמוכן ברגע זה לשלם 50 אלף דולר בשביל אזרחות ישראלית. ברור שהם היו שמחים, אם הגבולות היו פתוחים, אך למרות הכל הם מעדיפים לשמר את מעמדם בישראל ולא להזדקק לחסדיה של הרשות הפלסטינית".

אחוז הצבעה נמוך

כ-6,000 תושבי המתחם המוניציפלי של ירושלים הורשו להצביע בבחירות, בדומה להבנות אליהן הגיעו ישראל והרשות הפלסטינית בבחירות הקודמות ב-96'. מדובר במצביעים שנרשמו קודם בפנקס המצביעים והצביעו בשישה סניפי דואר במזרח העיר - בצור באהר, שער שכם, א-טור, שועפאט, בית חנינא ובסניף הדואר המרכזי ברחוב סלאח א-דין. שיעור ההצבעה, כמו ב-96', היה נמוך ועל פי נתונים לא רשמיים, הצביעו כ-2,000 איש בלבד, למרות הסיקור התקשורתי הרחב והארכת יום ההצבעה בשעתיים נוספות.

בכירים ברשות הפלסטינית מיהרו להאשים את ישראל בשיעור ההצבעה הנמוך וטענו כי הערימה קשיים מכוונים על התושבים. אבל במזרח ירושלים יש גם מי שחושב אחרת.

"מה שהיה אתמול זה לא בחירות, אלא משאל עם שהרשות הפלסטינית הפסידה בו בגדול", אמר ל-ynet המוכתר זוהיר חמדאן מצור באהר. "מהכפר שלי, למשל, מתוך 18 אלף בעלי זכות בחירה הצביעו אולי מאה איש. מבית צפאפא, שרפאת, ג'בל מוכבר ועוד, מתוך כ-80 אלף בעלי זכות הצבעה, הצביעו אולי 500 איש.

"אנשים הצביעו ברגליים. הם לא מעוניינים להיות חלק מהרשות הפלסטינית והם לא כבשים שאפשר להוביל אותם למשחטה. ובכלל, מי בוחר נשיא לפני שמקימים מדינה? ההנהגה דואגת לאינטרס האישי שלה. אבו מאזן חלש מאד ופועל רק בדרך ההידברות. כאן זה לא יחסים בין גבר ואשה שצריך להידבר כל הזמן. יש כאן את הג'יהאד האיסלאמי והחמאס וצריך לדעת לדפוק על השולחן ולקבל החלטות".

חמדאן סבור שכשיהיה מנהיג שידאג גם לתושבי מזרח ירושלים, הם יתמכו בו. "התושבים למדו מהניסיון המר של תושבי הגדה והרצועה".

חבר המועצה המחוקקת: נדרוש שר לענייני ירושלים

ובכל זאת, יש גם מי שסבור שהתושבים מרוצים. "כולם אופטימים ומקווים לתקופה חדשה", אמר זכי, עיתונאי פלסטיני ממזרח העיר. "עידן הסמלים השתנה. נגמר המצב שבו אי אפשר לבקר את המנהיג", ציין עמיתו, מוחמד.

אנשי הרשות במזרח ירושלים הקפידו לשמור על אופטימיות זהירה, אך להישאר עם רגליים על הקרקע. "היום יש תקווה לכל העם הפלסטיני ולתושבי מזרח ירושלים בתוכם", אמר חבר המועצה המחוקקת מטעם מחוז ירושלים ואיש הפתח, חאתם עבד אל-קאדר. "תושבי מזרח ירושלים מקווים שעכשיו תהיה ממשלה חדשה שתדאג לצרכים הדחופים שלהם. נדרוש שימנו בממשלה החדשה שר לענייני ירושלים שידאג באופן שוטף לכל הבעיות. יש, למשל, 5,000 משפחות בלי ביטוח רפואי".

בכיר הפתח במזרח ירושלים, אחמד רנים, סבור שהכל תלוי בישראל. "כרגע האינדיקציה שאנחנו מקבלים היא שישראל עסוקה בצעדים טקטיים מולנו אך לא מוכנה לשנות את האסטרטגיה הכוללת לכיוון של שלום, ועם טקטיקה לא נגיע רחוק. לאבו מאזן יש את הרצון ויש את היכולת - וצריך לראות זאת גם מצידה של ישראל".