שתף קטע נבחר

כשאלוהים ברא את קלודין

אנה וגנר נאלצת להתמודד עם ביקורה של קרובת המשפחה הפנאטית שלה ומפתחת מתכוני טופו מצוינים, למרות שהיא חולמת על טלה

כשאלוהים ברא את קלודין, הוא התכוון ללמד אותנו לקח. נותר רק לברר על מה בדיוק. היא הפציעה לראשונה בשחר חיינו ב-1967, כשהגיעה מפאריז והיתה למתנדבת דעתנית בקיבוץ. אחרי חודשיים אמרו לה, תעשי טובה, לכי. זה קרה מייד בעקבות נאום חוצב להבות שנשאה בחדר האוכל, ובו קבלה על הבזבוז המשווע במשאבים וקבעה כי אין כל סיבה לספק לחברים מקלטי רדיו פרטיים - אחד במועדון מספיק ודי.

 

כשזרקו אותה, נחתה אצלנו בבית. למחרת, עוד לפני שביררנו מי היא בדיוק ומה ייחוסה וכיצד הוא קשור אלינו, כבר החלה לשפר את חיינו המשמימים: "מפה על השולחן בכל ארוחה? זה גלותי", פסקה. "ציפורניים עם לאק? בשביל זה עלית לארץ ישראל?" הטיחה באמי. לי לחשה ש"חזיות מדכאות את נפש האשה". הייתי בת תשע.

 

כשהואילה לשוב לפאריז אחרי חודשיים בביתנו, אמא שלי תבעה לסייד את כל הדירה ומייד, רק ככה נתאוורר ממנה. ועדיין לא ביררנו: אמא שלה היתה בת-דודה מדרגה שלישית של טאנטה ארנסטינה שברחה מן העיר ועקרה לפאריז עם הנשוי ההוא שהשאיר את אשתו וילדיו לאנחות, או לא? אולי היא בכלל איכשהו של יוז'ק הקלפן? או של הענף ההונגרי של המשפחה, שהקשר עימו נותק ב-1922?

 

לפחות פעם בשנה עולה שאלה, איך בדיוק היא קרובה שלנו? ולמה אנחנו ממשיכים להעניק מקלט מדיני לפנאטית גרומה ותמוהה, שנה אחרי שנה, במירווחים לא כל כך קצובים - ועוד מתייסרים על נטייתנו להשתעמם ממנה. משפחה לא בוחרים, נכון?

 

בעשורים שחלפו היא הספיקה להיות מאואיסטית רדיקלית, פעילה נמרצת נגד כורים גרעיניים, מיליטנטית למען זכויות בעלי חיים, חסידה של המהארישי, בודהיסטית, חוזרת בתשובה, משקיעה בחווה אקולוגית בניו-זילנד, מייסדת של אתר פורנוגרפי לנשים בלבד, מומחית מטעם עצמה לסקס טאנטרי ומרפאה הוליסטית, ועוד ידה נטויה.

 

בין לבין, פטרה ארבעה או חמישה גברים מן הצורך להיות נשואים לה יותר מחצי שנה, ואחרי כל זה, עדיין נשאר בה הכוח לתקן אותנו, והיא מקפידה להגיע פעם בשנה. אין די זמן לכוננות ספיגה, כי היא מתקשרת מנתב"ג ובמבטא הצרפתי המתנגן שלה אומרת, "אלו, אני איגעתי. אתם באים לקרררת אותי מהאירופור? זה רק בשביל כמה ימים". נו, מה נגיד לה?

 

וכששמעתי את הקול לפני שבועיים, תהיתי מה יקרה הפעם, וטעיתי קשות כשלא ביררתי מייד ורק נתתי לה להתאושש ומיד נטלתי אותה למסיבה גדולה ורעשנית אצל חברים, כדי שתיטמע בהמולה ותניח לי.

 

הזעזוע הדו-צדדי היה עמוק מני ים. קלודין בחרה תחילה להתמקד בנעליים. "תסלח לי, איך אתה מרגיש כשעל הרגליים שלך יש משהו שפעם היו לו רגשות", שאלה ידיד ותיק שלי שפניו הוריקו. אחר כך ניגשה אל עמדת המנגל והכריזה: "עגל? טלה? או, מון דייה, לה פטי מוטון... חשבתם על זה שאתם אוכלים תינוק של כבש?", וכשנשמה עדינה אחת או שתיים החווירו, סיפרה להן ש"בטבע, היא עושה עשר ביצים בשנה וכששמים אותה בגטו של תרנגולות - יותר ממאה, וכל פעם זה כואב לה כמו אונס, אז איך אנשים נורמליים אוכלים סופלה?"

 

למרבה הצער, גם מגש הגבינות זכה לחמלה שאין לה שיעור. היא חיבקה אותו, קצת שיכורה, ואמרה: וזה מה שאתם עושים מהחלב של הפרות המסכנות שגרות על הרגליים שלכם". זה המקום לבקש סליחה ומחילה מחברי. אני מוכנה ומזומנה לכל עונש. אם לא תזמינו אותי למסיבות שלכם בעשור הקרוב, בהחלט אבין.

 

חזרנו הביתה דוממות. להתווכח? הלא אין כל אפשרות להגיע למשא ומתן תבוני עם פנאטים, לא חשוב מאיזו עדה. מניתי את הימים שנותרו עד לשובה הביתה, ובעיקר שברתי את הראש בנסיונות לייצר עבורה ארוחות הומניות והוגנות, ממוצרים שבוודאות לא היו להם רגשות מעולם. למרות שאינני יודעת דבר על חיי הנפש הסוערים של פולי הסויה, הצלחתי מדי פעם להעלות רמז של חיוך על שפתותיה הקפוצות כשיצאתי מן המטבח עם עוד יצירת-טופו. "את רואה, כשאת משתדלת את יכולה להתגבר על היצרים הקניבליים הפרימיטיביים שלך, ורק ככה תהיי בן אדם יותר טוב", חיזקה את ידי העמוסות במגש של טופו-בורגר. אחרי שליוויתי אותה לשדה התעופה ווידאתי שאכן המריאה ולא תשוב עד לשנה הבאה, הצטיידתי בשמונה סטייקים, אחד לזכר כל יום ששהתה כאן.

 

לעולם לא אהיה אדם טוב. לעולם לא אבין למה אלוהים התכוון כשברא אותה. אבל אני מוכרחה להודות, שפעם בשנה אפשר לייצר מעט מזון מתקבל על הדעת גם מבלוק של טופו. לטובת כל מי שיש לו קלודין שכזאת בחייו, הנה שלושה מתכונים.

 

 

טופובורגר

 

זה מתחיל מגוש לבנבן שצריך להתעלל בו קצת כדי שהמרקם שלו יהיה מתקבל על הדעת. ראשית, מקפיאים חצי קילו טופו שגררתם הביתה מן המרכול למשך שלוש שעות. מוציאים, מפשירים, ומקפידים לשים עליו משקולת - קרש עץ ועליו כמה קופסאות שימורים - כדי שיגיר את המים המיותרים שלו לקערה שמתחת. לצורך המתכון הזה, יש לטחון את הטופו, רצוי במטחנת בשר של פעם. 

 

וחוץ מזה, קניות:

1 כרישה צעירה

1 בצל בינוני יבש

1 תפוח אדמה

10 גבעולי פטרוזיליה או כוסברה או צירוף של שניהם

2 שיני שום

1/3 כוס שמן - לא שמן זית

1 כף תבלין קייג'ן

1 כף רסק עגבניות

מלח ופלפל לפי הטעם

 

וכך עושים:

  1. קוצצים את כל הירקות דק-דק. מגררים את תפוח האדמה וסוחטים ממנו את המים. מערבבים הכל עם הטופו הטחון ומניחים בצד, שהטעמים יתגבשו, עד שעתיים.
  2. מחממים תנור ל-200 מעלות, יוצרים כופתאות שטוחות מן העיסה, משמנים תבנית ומניחים עליה כופתאות, מברישים במעט שמן מלמעלה ואופים רבע שעה עד עשרים דקות. מגישים עם סלסה או רוטב שחביבים עליכם ואוכלים מייד. אם לא אוכלים מייד - נהיה קלקר.

 

 

ממרח טופו ועגבניות מיובשות

 

גם טעים, גם יפה, גם בריא, גם פשוט - ויש גרסה טובה עוד יותר לאוכלי-דגים.

 

קניות:

250 גרם טופו

100 גרם עגבניות מיובשות

2 שיני שום

2 גבעולי טימין

1/2 כוס שמן זית

פלפל שחור גרוס טרי

 

עבודה:

  1. מאשפזים את העגבניות המיובשות במים רותחים ומניחים להן להשתכשך כך במשך שעה. מסננים. מפרידים את עלעלי הטימין מן הגבעולים. מניחים את הכל בקערת המעבד, ומעבדים עד לקבלת מרקם חלק וצבע ורוד עמוק, שנשמר במקרר עד שבועיים.
  • אוכלי הדגים ישמח לעשות בדיוק אותו דבר עצמו, אבל עם 250 גרם טונה מסוננת או טונה מעושנת, ובמקום השום - בצל בינוני אחד וקצת מיץ לימון.

 

 

קארי טופו וירקות

 

קניות:

1/2 קילו טופו, מוקפא כמו במתכון הראשון

1 כרובית קטנה ורעננה

2 גזרים זקופים ונאים

1 בצל יבש

1 כוס אפונה

3 תפוחי אדמה

1/2 כוס חלב קוקוס

2 כפות או יותר של תערובת הקארי החביבה עליכם

1 כפית כורכום

1 כפית זרעי כמון

2 תרמילי הל

מקל קינמון אחד

1/3 כוס שמן צמחי

2 כפות חמאת בוטנים מדוללת במעט מים

מעט כוסברה קצוצה

 

עבודה:

  1. מפרקים את הכרובית לפרחים, חותכים את הטופו לקוביות בגודל ביס קטן, את הגזרים פורסים לטבעות, את תפוחי האדמה לביסים ואת הבצל לשמיניות, שאותן חוצים לרוחב לשניים.
  2. מחממים בווק או בסיר רחב ושטוח את השמן, ומשליכים אליו את תרמילי ההל, זרעי הכמון ומקל הקינמון. מטגנים דקה ובוחשים נמרצות עד שהניחוח ממלא את המטבח. מוסיפים את אבקת הקארי והכורכום ומטגנים עוד דקה. מוסיפים את הירקות, חוץ מהאפונה, ומטגנים-מערבבים כחמש דקות. מוסיפים את הטופו, מערבבים היטב, מכסים במים רותחים ונותנים לעסק להתבשל 15 דקות.
  3. מסירים את המכסה, מוסיפים את חמאת הבוטנים וחלב הקוקוס, מגבירים להבה, מוסיפים אפונה ומבשלים חמש דקות. זהו. עכשיו מבליעים את הכוסברה פנימה, מגישים וחולמים על אותו דבר בדיוק, רק עם קוביות טלה. כן, תינוק של כבש.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פעם בשנה אפשר לייצר מזון מתקבל על הדעת גם מבלוק של טופו
צילום: איריס ז'ורלט
מומלצים