שתף קטע נבחר

לכנסת יש כוח? לבנקים יותר!

אלפי ישראלים שמנסים כבר שנים לאתר את הרכוש שאבד למשפחתם בשואה. קיוו שוועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא נכסי קורבנות השואה בבנקים בישראל, תשפוך אור על החשבונות האבודים. הדו"ח אמנם פורסם, אבל גם הוא לא גילה הרבה. כנראה שיש דברים שגם הכנסת לא יכולה לעשות, ואולי הבנקים פשוט חזקים אפילו יותר מהכנסת

אליו אוזמו אליאס לא שוכח ולא סולח. כבר יותר מ-30 שנה שהוא מחפש את הכסף שסבא שלו הפקיד בבנק אנגלו פלשתינה, זמן קצר לפני שנלקח אל המחנות בגרמניה. סבא של אליו היה מהיהודים האמידים בעיירה בה הוא חי ביוגוסלביה, עובדה שלא נעלמה מעיניהם של אנשי הבית הלאומי שבדרך. הם לחצו עליו ולבסוף הוא נעתר. במקום להפקיד כסף בבנק בשווייץ או באמריקה, הוא עשה זאת בבנק היהודי שפעל אז בפלשתינה.

 

200 פאונד הוא הפקיד אז בסך הכל, סכום שהיה יכול להספיק לרכישת מגרש בתל-אביב ועוד להותיר עודף מכובד. כל המסמכים שהעידו על ההפקדה, ואשר היו ברשותה של המשפחה, אבדו בדרך למחנות ההשמדה. הבעיה היא שגם בבנק אנגלו-פלשתינה, שהפך לימים לבנק לאומי לישראל, אף אחד לא חשב שצריך לשמור את המסמכים הללו. אליו מספר שהסכום שהפקיד סבו יכול היה לסייע במקצת לאחותו הנכה המתגוררת בדרום אמריקה, אבל אף אחד בבנקים או במדינת ישראל לא ניסה אפילו לעזור לו למצוא את הכסף לאורך השנים, ולמעשה כולם מתכחשים לחוב שלהם לאליו ולמשפחתו.

 

ביקורת עדינה ומרומזת

 

אליו לא לבד בסיפור הזה, כמותו יש אלפי ישראלים יורשי קורבנות השואה שמנסים כבר שנים לאתר את הרכוש המשפחתי ללא הואיל. כולם קיוו שוועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא נכסי קורבנות השואה בבנקים בישראל תשפוך אור על החשבונות האבודים, אבל כנראה שיש דברים שגם הכנסת לא יכולה לעשות, או שיש גופים שאפילו הכנסת מתבטלת בפניהם.

 

מי שקרא את הדו"ח בן 300 העמודים שפירסמה הוועדה, מצא לכל היותר ביקורת על התנהלות הבנקים ועל התנהלותה של המדינה לאורך השנים בכל הקשור לחשבונות של קורבנות השואה. וכך כותבת הוועדה על הבנקים: "לאחר הקמת המדינה לא פעלו הבנקים בדרך נמרצת להשבת הכספים לבעליהם, וגם כאשר פנו אליהם ניצולי השואה ו/או יורשים של קורבנות, לא פעלו הבנקים בנחישות לאתר את החשבונות". אם הביקורת הזו נראית לכם עדינה ומרומזת, אתם לא טועים.

 

במסיבת העיתונאים החגיגית שכינסו ח"כ קולט אביטל, יו"ר הוועדה, ביחד עם יושב ראש הכנסת, ראובן ריבלין, לא חסך ריבלין במחמאות לבנקים על שיתוף הפעולה הרב עם הוועדה. אולי ריבלין לא קרא את הדו"חות של רואי החשבון שמונו לעבוד מטעם הוועדה ואולי הוא סתם התעלם מהם. הנה כמה דוגמאות מתוך הדו"ח, שיבהירו קצת יותר את המונח 'שיתוף פעולה'.

 

הפועלים עיכב, לאומי לא סייע

 

וכך כותב משרד רו"ח הרצפלד-בלטברג ושות' על החקירה בבנק הפועלים: "מחלקת תפעול המניות בבנק, המרכזת את המידע על בעלי המניות העלומים ומטפלת בו, עיכבה במשך מספר חודשים את התקדמות הבדיקה בטענות שונות, כגון: הצורך לחכות לגמר המחשוב בבנק לשם השוואת ממצאנו, טענה כי אין לנו סמכות לעיין במסמכים שונים ועוד". ואם לא די בזה מוסיפים אנשי המשרד וכותבים כי בתשובה לשאלה האם אחת החברות של הבנק מחזיקה בתיקים או ברכוש העשוי להיות שייך לקורבנות השואה, הם נענו בשלילה. אחר כך התברר שהמידע דווקא קיים. וכך הם כותבים בדו"ח: "אנו מוצאים לנכון להעיר את תשומת לב הבנק לחומרה שבחוסר הדיוק בנתונים שקיבלנו".

 

גם למשרד ברלב ושות', שבדק את בנק לאומי, יש לא מעט השגות על שיתוף הפעולה של הבנק. וכך הם כותבים בדו"ח שלהם: "לצורך תיאום הפגישות (עם גמלאי הבנק. ע"ג) נתקבלה מהבנק, לאחר סינון שביצע, רשימה של גמלאי הבנק, שלדעתם עשויים להוסיף לנו מידע. הפניות הטלפוניות לגמלאים הניבו תוצאות דלות במיוחד, שלא הובילו לתוצאות המקוות. גם הפגישות שנערכו עם חלקם לא תרמו באופן משמעותי לבדיקה, שכן חלק מהגמלאים כלל לא עבדו בבנק בתקופה הנסקרת ו/או לא טיפלו בחומר השייך לבדיקה או, שלטענתם, לא זוכרים פרטים חשובים....... להפתעתנו, לאחר שהוגשו ממצאי הדו"ח הראשוניים לבנק, לשם מתן הערות, מונה על ידי הבנק גמלאי ששמו לא הופיע ברשימת הגמלאים. גמלאי זה התגלה כבעל זיכרון יוצא מהכלל וידע נרחב על הנעשה בבנק בתקופה הנסקרת".

 

זהו רק קצה הקרחון בהשתלשלות האירועים שעברו אנשי המשרד מול הבנק, שמשום מה לא היה נלהב לעזור. אחד מחברי הכנסת שהיה חבר בוועדה אמר לנו השבוע, כי שיתוף הפעולה של הבנקים היה מלא כל עוד לא דיברו על כסף שיהיה עליהם להחזיר. אבל כשהתחילו לדבר על סכומים הלך שיתוף הפעולה הזה ופחת.

 

האם לאומי "סימן" את ברלב

 

הסיפור של משרד ברלב עם בנק לאומי כבר חצה מזמן את גבולות ועדת החקירה והפך לסכסוך אישי בין בכירים בבנק לבכירי משרד רואי החשבון. השבוע נשלח מכתב למנכ"ל בנק לאומי, גליה מאור, עליו חתום משרד ברלב ובו נכתב כך: "ממידע שנמסר לנו לאחרונה... עולה, כי לאחרונה החליט הבנק להעלות את הרף במסגרת 'מאבקו' במשרדנו. כך נמסר לנו, כי גורם בכיר בבנק הורה 'לסמן' את משרדנו ולעשות כל שביכולתו על מנת לפגוע בנו בכל דרך אפשרית". בפשטות טוען משרד ברלב כי בנק לאומי החליט לבוא עמו חשבון בעקבות דבקות היתר שלו במשימה לאיתור חשבונות של קורבנות שואה.

 

בבנק לאומי, מכחישים, כמובן, בתוקף את הטענות הללו, אבל בבנק גם הכחישו לאורך כל שנות הבדיקה כי מצויים בו חשבונות של קורבנות ולבסוף נמצאו 180 חשבונות כאלה. אתם תחליטו למי להאמין.

 

אליו אוזמו ובני משפחתו כבר כמעט התייאשו מלקבל בחזרה את הכסף המשפחתי. "הבנקים בישראל אולי לא רצחו את המשפחה שלי", הוא אמר לנו בכאב, "אבל הם כנראה ירשו אותה".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מאיר פרטוש
ח"כ קולט אביטל. יו"ר ועדת החקירה
צילום: מאיר פרטוש
מנכ"ל לאומי, גליה מאור. שת"פ בערבון מוגבל
מומלצים