אל תקומו מהכיסא

לך תנבא מה עומד להתרחש על מגרש כדורגל בכלל, ובמפגש חשוב כמו זה שייערך מחר בערב בפרט. הרי בסופו של דבר מדובר בערימת שחת, שרק לפעמים טמונה בה גם איזו מחט. כדי למצוא מבנה בכאוס, צריך קודם כל לצלול אל בין המספרים. לנסות לדלות סדר ושיטה. רק אז מתברר פתאום שבכדורגל יש גם משהו מעבר ל"שפיץ של הנעל". שלפעמים הכל קשור. שיש היגיון בשיגעון ולא חייבים לברוח תמיד לקלישאות כמו "אבל ככה זה. זה מה שיפה בכדורגל".
מחר, על הדשא של איצטדיון טדי, תקבל העונה הנוכחית צורה וכיוון. זה לא שמחר תוכרע האלופה. רחוק מכך, הדרך עוד ארוכה. ובכל זאת, המון דברים כן ייקבעו מחר: למשל מאזן הכוחות האמיתי בין חיפה לירושלים ובין שחקני מפתח ספיציפיים בשתי הקבוצות (שעוד ייפגשו פעמים אחדות השנה). בעזרת נתוני העומק שאספה חברת "IQ SPORT" ניסינו להתייחס לכמה נקודות מפתח, במה שאחרי זמן רב ושימוש מוגזם נדמה שאכן ראוי לתואר המחייב: "משחק העונה".

התחלות קשות

לבית"ר ירושלים ומכבי חיפה יש את שתי ההגנות הטובות בליגת העל, אבל לשתיהן יש נקודת תורפה דומה. איך שהן עולות למחצית השנייה, הן נוטות קצת לאבד את הראש. 55.60 אחוז מהשערים שספגו הירוקים הובקעו בין הדקות ה-46 עד ל-70. אצל בית"ר עומד אחוז הספיגה בדקות הללו על ארבעים אחוז.
בדיוק באותו פרק הזמן אוהבות גם שתי הקבוצות להבקיע. 43.50 אחוז משעריה של בית"ר הובקעו בפרק זמן זה, כשאצל חיפה מדובר ב-34 אחוז.
המלצה: גם אם המחצית הראשונה תעבור עלינו בגישושים ומתח, מומלץ להישאר אופטימיים: אחרי ההפסקה משהו טוב כנראה יקרה.

עם המכנסיים למטה

מכבי חיפה מקוטלגת כקבוצה הסקסית במדינה. היא שולחת ארטילריה כבדה לאזור היריב, ומשחקת משחק מסירות קצבי, מהיר ולפעמים גם מלא השראה. לכאורה מדובר ברצפט בטוח להפקרת פצועים בהגנה. לכאורה. לא אצל אברם גרנט. עד עתה, לא ספגה חיפה אפילו שער אחד ממתפרצת. בית"ר לעומתה ספגה עד היום שלושה שערים ממתפרצות.
אולי זה המחיר שמשלם אלי גוטמן, ההגנתי מאוד באופיו, על הכדורגל ההתקפי שכופה עליו הקהל החם של בית"ר.

השפיץ

בית"ר תלויה העונה בשפיץ של אלון מזרחי הרבה ממה שנדמה. על שבעה שערים כבר חתום האווירון, כשהחלוצים האחרים - ניר סביליה ויניב אברג'יל - הרשיתו רק פעם אחת כל אחד. כמעט חצי מהשערים האחרים של בית"ר מגיעים מהקישור (11 מתוך 24). המבקיעים: ג'ובאני רוסו עם ארבעה, יוסי אבוקסיס עם שלושה ותאמאש שאנדור ואישטוואן האמר עם שני שערים כל אחד.
מסקנה: בית"ר איננה מסוג הקבוצות שנותנת ליריב להחזיק כדור ואז עוקצות. אם הקישור של בית"ר יחזיק כדור במרכז השדה, הסיכוי שלה להבקיע יגדל משמעותית.

צהוב דורס

את השערים השיג הקישור של בית"ר באותם משחקים שבהם הצליח לשלוט במרכז המגרש, וכדי לשלוט באיזור הצפוץ הזה צריך לדרוס. לכן אולי יש לבית"ר כל כך הרבה כרטיסים צהובים בקישור: 20 מתוך ה-37 שצברה הקבוצה בסך הכל.

ילדים בירוק

כפי שבית"ר תלויה באווירון, כך חיפה תלויה ברפי כהן ויוסי בניון. כהן חתום בינתיים על תשעה שערים. החלוצים האחרים של חיפה - יניב קטן וסרגיי קלשצ'נקו - הוסיפו רק שני שערים כל אחד. יוסי בניון, שנחשב בכלל קשר, רשם עד עתה חמישה שערים ושמונה בישולים - מעורבות אישית ביותר משליש מהשערים של הירוקים.

ירוק-צהוב

הקישור של חיפה סופג את האש מרבית האש. וואליד באדיר, נאנד פראליה וראדיסלאב מיכאלסקי רשומים על 12 כרטיסים צהובים בסך הכל.
לשם השוואה: כל חוליית ההגנה של חיפה רשומה על תשעה צהובים בלבד.

בדרך למעלה

היכולת של פראליה, שהתחיל את העונה חלש ולאט-לאט הופך לאחד הזרים היותר מרשימים שחתמו בקבוצה ישראלית, תעמוד במרכזה של כל הצלחה חיפנית. ובכל זאת, הנתונים מלמדים שגם לפראליה יש עוד במה להשתפר. רק פעמיים מצאה מסירה שלו רגל מסיימת, והוא שומר על ממוצע צנוע של בעיטה אחת לפחות לשער בכל משחק, עם אחוזי פגיעה נמוכים במסגרת (38.5 אחוז).

מספרים חזקים

את הקישור הירושלמי אמור להנהיג אבוקסיס, שלמרות שנדמה שהתחיל את העונה חלש מחזיק בממוצעים מרשימים למדי. ממוצע הבעיטות לשער במשחק עומד על 2.4 (1.5 מהן למסגרת).
או במילם אחרות: אסור לחיפה לתת לאבוקסיס לבעוט. כל בעיטה שלו היא ממש סכנת נפשות.

אז מי כאן הכסחן?

ועוד משהו על אבוקסיס. למרות תדמיתו כקשר קשוח ואלים במיוחד, הסטטיסטיקה שלו מחווירה לעומת זו של פראליה. אבוקסיס רשום עד היום על 24 עבירות בלבד. פראליה, עם שני משחקים פחות מאבוקסיס, ביצע כבר 31.
כסחן שלא יודעים שהוא כסחן. ממש כמו שגרנט אוהב.

דון ג'ובאני ממשיך לנסות

ג'ובאני רוסו בועט לשער 2.8 בעיטות בממוצע למשחק, 1.4 מהן מגיעות למסגרת. מתוך שתי בעיטות של דון ג'ובאני, אחת לפחות תגיע בסוף למסגרת. הסיכוי שאותה בעיטה תיגמר גם בשער נמוך למדי (11.1 אחוז), כך שדוידוביץ' יכול להירגע אם הוא רואה את רוסו מאפס כוונות. בינתיים יש לרוסו רק ארבעה שערים, זה לא אומר שהוא לא ממשיך לנסות בעקשנות לירות.
ובכל זאת רוסו הוא שחקן של משחקים גדולים. אולי דווקא ביום שני הוא יכוון מרחוק וגם יפגע.

סאביץ'. לא הכל אבוד

כדאי לשים לב לברנקו סאביץ', הבלם של בית"ר. לאחרונה הוא ספג קיטונות של ביקורת, וכבר היו דיבורים על מסע קרוב של גוטמן למזרח אירופה. תהיה הרמה ההגנתית של סאביץ' ככל שתהיה, דבר אחד בטוח - הוא תורם המון להתקפה. שער אחד ושני אסיסטים רשומים כבר על שמו.
האם מישהו כבר הציע למשל לגוטמן להכניס אותו לקישור במקום טלסניקוב המוצהב?

עד שגוטמן מתעצבן

גוטמן הוא מאמן שיטתי. את רוב החילופים שלו הוא שומר לחלק האחרון של המשחק, אבל הוא בהחלט גם יכול לחטוף קריזה. פעמיים הוא שלף את סביליה וטלסניקוב כדי שיחליפו שחקנים עוד במחצית הראשונה. בסך הכל, ב-14 משחקים הוא ביצע 39 חילופים, הוא מנסה להשתמש בכל הארסנל שיש לו ולא רוצה להשאיר יותר מדי מתוסכלים על הספסל.
ובכל זאת דבר אחד אסור לשכוח כשמדובר באלי גוטמן: הוא קודם כל איש של הגנה. אם הוא כבר מכניס מישהו, זה בדרך כלל כדי לתגבר חוליה הגנתית חלשה.

הרכב מנצח

גרנט, כפי שזה נראה במשחקים עצמם, נוהג לשמור את הקלפים קרוב לחזה עד לסוף. בכלל, נראה כי הוא שונא חילופים. מתוך 40 החילופים שעשה עד עתה, אחד היה במחצית הראשונה עקב פציעה, תשעה היו בין הדקה ה-46 לדקה ה-70 ולא פחות משלושים חילופים היו בין הדקה ה-70 עד לדקה ה-90. כשהכל הולך כמו שצריך, אין טעם לעשות שינויים.
ובכל זאת גם אצל גרנט יש יוצא מהכלל: רובן עטר. את הקמע המתולתל הוא אוהב להכניס ממש לפני שריקת הסיום. אז, גם מורמות ביציע התמונות של עטר ע"י החבר'ה מטירת הכרמל.