הצגה מעולה, נקודה!

כבר מזמן לא נהניתי והתרגשתי בהצגה ריאליסטית בתיאטרון הישראלי כמו בהפקה הזאת של "חודש בכפר" בעיבודו ובבימויו הנפלאים של חנן שניר. המחזה של איוון טורגנייב נחשב למבשר של פרוץ המחזאות הריאליסטית הגדולה בתיאטרון הרוסי במאה ה-19 והשפיע במיוחד על סגנון כתיבתו של צ'כוב. אכן, קשה שלא לחוש בהדים הצ'כוביים בעלילה הכפרית העדינה, המשלבת כמה סיפורי אהבה בלתי ממומשים וגם נעה בקלילות בין קומדיה פרובינציאלית לבין דרמה אנושית מיוסרת.

שניר הצליח להעביר את העלילה הרומנטית העדינה לימינו בלי לאבד את הניחוח הרוסי של המקור באמצעות תרגום מדויק, עיבוד חכם, שמקצר היכן שצריך, ותפאורה יפהפייה של בוקי שיף, שמוסיפה ממד אירוני מרומז לכל ההתרחשות.

אך בעיקר מצליח שניר להפיק ביצוע מורכב ומרגש מכל צוות השחקנים, ובראשם אסנת פישמן המרשימה בתפקיד נטליה פטרובנה, אשת בעל האחוזה המתאהבת במחנך הצעיר של בנה. היא מגישה ביצוע מאופק ורגיש, אינטליגנטי ומחושב, אך גם בעל עומק רגשי אמיתי. "בעלה" המעשי והסבלן, עופר זוהר, אמין וקורקטי, אך מעורר הזדהות. יובל סגל – המורה – כובש בפשטות ובחן הטבעי שלו. ומעל לכולם ניצב יגאל שדה בתפקיד השכן ראקיטין, שמאוהב בנטליה בסתר. הוא יוצר תפקיד מרתק, אירוני ומופנם, שפשוט מרעיד את הלב.

ועוד לא דיברנו על הילה פלדמן הנהדרת בתפקיד ורה בת החסות ועל דב רייזר הנפלא בתפקיד הרופא הציני ועל כל השאר, שמגישים ביצועים מצוינים אחד-אחד. פשוט הצגה מעולה. נקודה.