ויסקי: יגואר בבקבוק

בשנת 1578, ראה אור הקובץ הכרוך "רשומות אנגליה, סקוטלנד ואירלנד" – פרי עטו של אחד, רפאל הולינשד, עיתונאי היינו מכנים אותו במושגי היום, למרות שכתבותיו התפרסמו חודשים רבים אחרי שביקר וסיקר מקומות או ארועים. זה היה הקצב באותם זמנים. באחת מן הכתבות אשר מתארות ביקור במזקקת ויסקי סקוטית, קובע הולינשד: "כאשר השתייה מתונה, היא עוצרת בעד ההזדקנות, מחזקת נעורים, מועילה לעיכול, מונעת סחרחורת, צמרמורת וחולשת לב". בקיצור, תרופה נהדרת.

כאשר עיינתי במחירי 6 בקבוקי ויסקי חדשים שהגיעו לאחרונה לארץ (על-ידי "הכרם"), ובהם גלנפידיך בן 30 שנה, אשר בקבוק 750 מ"ל שלו עולה 2400 שקלים – שאלתי עצמי האם זאת היתה כוונתה של אמי הפולנייה, אשר חזרה ואמרה ש"על תרופות לא חוסכים". לצד "בן ה-30", הופיע ברשימה ה"גראן רזרבה", בן ה-21 שנה, אשר התיישן בין השאר בחביות רום קובניות, שנשלחו מלאות לסקוטלנד, שם רוקנו ומולאו בוויסקי. עלותו לצרכן מסתכמת רק ב-1344 שקלים לבקבוק רגיל.

שתי היצירות האלה של הזהב הנוזלי מארץ הוויסקי, ארצם של הסקוטים, באות מן המזקקה שייסד ויליאם גרנט, בשנת 1887, כאשר לידו מסייעים אשתו ובניו, שבעה בסך הכל. הוא ראה ברכה בעמלו, הוויסקי שלו נמכר היטב, וכעבור זמן לא רב, ב-1892, כבר יכול היה לרכוש את טירת בלוויני, ולפתוח מזקקה נוספת. שיווק הוויסקי לסוגיו היה תחת המותגים גלנפידיך, בלוויני, או גרנט'ס. בשנת 1963, חוללה מזקקת גלנפידיך מהפכה כאשר היתה הראשונה לייצא את הסינגל-מאלטים שלה לשוק הבינלאומי. כיום האימפריה של גרנט ובניו נותרה אחת מן העסקים המשפחתיים האחרונים בענף.

שניים אחרים ברשימת השישה החדשים בשוק המקומי, הם הבלוויני בן ה-15 שנה, "סינגל בארל", כלומר שהתיישן בחבית אחת, של ברבן אמריקני במקרה זה, עד שבוקבק. מחירו לצרכן 670 שקלים לבקבוק של 700 מ"ל. ואילו בכיר ממנו הוא הבלוויני בן ה-21, אשר התיישן בחביות שהכילו קודם לכן יין פורט, והוא נמכר אצלנו תמורת הסכום העגול של 1260 שקלים, לבקבוק של 700 מ"ל. מהו אותו פרק בחיי המשקה, היישון aging , העושה אותו יקר ונהדר כל-כך? טיבו של הוויסקי בסופו של דבר נקבע על פי סוג החבית אליה הוא מוכנס, העץ, הגודל, סביבת ההתיישנות – טמפרטורה ולחות, וכמובן משך הזמן. קל להבין כי משקה אשר פועל המזקקה מטלטל בחבית כאשר הוא עלם צעיר, ואשר יוצא לשוק עם יציאתו של זה לגמלאות - הוא עניין כלכלי יקר למעסיק.

יצאו דגים מלוחים נכנס ויסקי

דבר נוסף חשוב באותה תקופת יישון, הוא דרגת החריכה של עץ הדופן הפנימית של החבית, אשר בסופו של תהליך מביאה לוויסקי חלק מטעמו המעושן ומהגוונים שלו. האגדה מספרת, ואיש אינו יודע אם יש לה בסיס של אמת, כי הרעיון בא לעולם כאשר יום אחד פרצה שריפה במחסן העץ של חבתן סקוטי, ובעליה הקמצן אשר הציל מן האש חלק מן התכולה, חרוכה למחצה, לא עמד בניסיון וייצר מן העץ חביות כאשר את הצד השרוף הוא מפנים בתוך החבית לבל יראה כלפי חוץ. הוויסקי אשר הבשיל בחביות אלה זכה לשבחים מיוחדים. סיפור אחר, טוען כי החריכה החלה כאשר הסבו חביות דגים מלוחים להבשלת וויסקי, ועל מנת להוציא מהן את ריחו העז של ההרינג חרכו באש את פנים החבית.

עבור סוגי הוויסקי המשובחים בוחרים במזקקות חביות מעץ אלון באיכות הטובה ביותר, אלה שיעמדו יפה בתקופות התיישנות של 8-12 שנה, הזמן הדרוש להבשלתו המלאה של המשקה האיכותי, או אפילו 20-25 שנה, במקרים מיוחדים.

בחללים האפלוליים בהם מאוחסנות החביות מרחף ריחו של המשקה. האלכוהול המתאדה דרך עץ החבית - 1 עד 2 אחוזים מן הנוזל בשנה - מה שמכונה בלשון פיוטית: "חלקם של המלאכים". תקופה זאת שעושה הוויסקי בחביות היא המסתורית ביותר במהלך חייו, לא כל מה שמתרחש שם בתוך החבית, במגע עם העץ והזמן, ברור ונתון לפיקוח. לעומת זאת, ידוע כי במזג אוויר יבש מתפתח הוויסקי מהר יותר מאשר באקלים לח, או כאשר החביות מונחות בקרבה לים מקבל הוויסקי משהו מן היוד והמליחות אשר ברסיסי מי הים הנישאים ברוח. בזמן היישון מקבל הוויסקי את צבעו, ניחוחותיו וטעמיו. בסופה של ההתיישנות, שמועדה נקבע על ידי טעימות סדירות הנערכות על ידי מומחי המזקקה, מעורבב הוויסקי במים מן המעיינות שליוו אותו כל הדרך, על מנת לדללו ולהוריד את רמת האלכוהול שבו ל-40 עד 43 אחוז, או אחרת.

ויש גם למבורגיני בחבית

מקבוצת העולים החדשים דגם המדור, כזית, משני בקבוקים. גרנט'ס פרימיום, בן 12 שנה, בלנד של ויסקים אשר התיישנו בחביות עץ אלון נפרדות, ולקראת סיום עשו סיבוב איטי בחביות של ברבן אמריקני. התוצאה עשירה מאוד, כבדה וטובה על הלשון, נשיכת האלכוהול (40%) עטופה במתיקות קטיפתית של דבש בר. הסיומת ארוכה ומבקשת עוד. המחיר, 288 שקלים לבקבוק 750 מ"ל. בן זוגו לטעימה היה הגרנט'ס "ראר אולד" בן 18 שנה, אשר מוצאו המעורבב ממאלטים מיוחדים של גלנפידיך ובלוויני, ואשר לסיום התיישן בחביות של יין פורט. הוא עמוק, הוא מורכב, הוא מריץ טעמים על החך, הוא בוער לרגע על הלשון כמו להבה של זיקוק, הוא מסיים ביציאה מפוארת, שמהדהדת רגע ארוך. מחירו לצרכן, 576 שקלים הבקבוק.

חשבנו להזכירכם בנקודה זאת, כי זה לא מכבר, בקבוק של מקאלן, בן 60 שנה, משנת 1926, סינגל מאלט סקוטי, נמכר בלונדון ב-16,500 ליש"ט. למי שמבקש הסבר השוואתי, למשל מעולם הרכב, חשבו על יגואר בבקבוק, או למבורגיני בחבית. זהו.