שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    חוקר ישראלי בין הזוכים בפרס דן דוד
    פרופ' ישראל פינקלשטיין, הארכיאולוג הישראלי שעורר בעבר סערה לאחר שקבע כי חלק מסיפורי התנ"ך אינם אמיתיים, יחלוק את סכום הפרס בשווי מיליון דולר עם חוקר בריטי. מנימוקי ועדת הפרס: פרשנות מהפכנית להיסטוריה של ארץ ישראל. ראיון ראשון לאחר הזכייה
    הארכיאולוג הישראלי, פרופסור ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל-אביב, זכה בפרס דן דוד היוקרתי. ועדת ההיגוי של הפרס, בשווי של מיליון דולר, בחרה בפינקלשטיין על שיטות המחקר החדשניות שלו, המציגות פרשנות מהפכנית להיסטוריה ולארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופות הברונזה והברזל". לפני כשנתיים חיבר פינקלשטיין, יחד עם ניל אשר סילברמן, את הספר "ראשית ישראל" ובו הוא מתייחס למהימנות ההיסטורית של חלקים בתנ"ך. פינקלשטיין יחלוק את הפרס עם הארכיאולוג פרופ' גרהם ברקר מאוניברסיטת קיימברידג' שבבריטניה.

     

    ועדת ההיגוי הבינלאומית של "פרס דן דוד" הכריזה אמש (שבת) על הזוכים לשנת 2005. הפרס - בשווי מיליון דולר בכל תחום - מוענק מאז 2002 כהוקרה על הישג יוצא דופן בתחום מסוים שנבחר באחד משלושת ממדי הזמן: עבר, הווה ועתיד. הפרס, פרי יוזמה משותפת של קרן דן דוד ואוניברסיטת תל אביב, מוענק לאנשים ולמוסדות בעלי הישגים מצטיינים וייחודיים ותרומה מוכחת לאנושות. הזוכים תורמים 10% מכספי הפרס לקרן מלגות.

     

    ב-1992 יזם פינקלשטיין את פרויקט החפירות בתל מגידו, ולפני כשנתיים פרסם ספר שעורר סערה בישראל, לאחר שטען כי לא נמצאו הוכחות ארכיאולוגיות
    לסיפורי המקרא השונים, וניסה להסביר כיצד נולד בכל זאת הטקסט המקראי. בעבר, טען פינקלשטיין כי התשתית לסיפורי המקרא היא האידיאולוגיות והתיאולוגיות של המאה השביעית לפני הספירה, שבה נכתב לטענתו התנ"ך. לדבריו, סיפורי כיבוש הארץ, קיומה של ממלכה מאוחדת רחבת היקף בתקופת דוד ושלמה, ההתנחלות והמקור של הישראלים, והניסיון להעצים את ממלכת יהודה לעומת הממלכה הצפונית (ישראל), אינם אלא מניפסט דתי-פוליטי, ולא אמת היסטורית.

     

    "צריך להפריד בין מחקר למסורת"

     

    לאחר שנודע דבר הזכייה, אמר פרופסור פינקלשטיין כי "הדבר החשוב בפרס הזה זו ההכרה מעל לכל דבר אחר". בתשובה לשאלה כיצד הוא זוכה לחופש אקדמי למרות שלכאורה המחקרים שלו מרגיזים ממסדים אלו או אחרים, אמר "אני לא מנסה להרגיז אף אחד. אני עושה הפרדה גמורה בין מחקר ומסורת. אנחנו בעצמנו במשפחה לא מנותקים מהמסורת. לי אין אג'נדה אנטי זה או פרו זה. האוניברסיטה מעולם לא התערבה בענייני. להפך, רק תמכה בכל המחקרים".

     

    "בארץ, למרבה השמחה, אין משטרת מחשבות", מוסיף פינקלשטיין. "גם אלו שלא ממש מסכימים עם כל ההשקפות שלי לא נמצאים לגמרי בצד אחר של המתרס. לפני זמן מה הופענו פרופ' עמיחי מזר ואנוכי בהרצאות והציגו אותנו כמתנגדים, בהרצאה היתה הסכמה גדולה בינינו, למרות שאני נחשב יותר רדיקלי והוא יותר שמרני. האריכואולוגיה בארץ רואה את התמונה הנכונה. יש בארץ ארכיאולוגיה טובה ודינמית העוסקת במחקר ברמה גבוהה בכל האוניבריסיטאות בארץ ואני מאוד שמח על כך".

     

    על מה בדיוק הויכוח?

     

    "זה ויכוח שנמשך אולי 200 שנה. לגבי איך אנחנו מבינים את המסופר בפרקים ההסטוריים במקרא. לפני 40 שנה התווכחו על תקופת האבות, לפני 30 שנה – על כיבוש הארץ. היום מתווכחים על הממלכה המאוחדת. יש תובנות יותר משוחררות לגבי מי כתב, מתי כתב, לאיזה צורך כתב. אני עוסק בזה מן הצד הארכאולוגי. כמובן שזה לא הדבר היחיד שעשיתי בארכאולוגיה".

     

    ממתי התנ"ך הופך לספר היסטוריה?

     

    "ספר התנ"ך אינו ספר היסטורי אלא עוסק ביחסים בין אלוהי ישראל לעם ישראל – תיאולוגיה. ולכן ההשקפות שלו גם האינטרסים שלו הם תיאולוגיים. למן המאה ה-9 לפני הספירה ואילך יש למסופר במקרא חיזוקים ברורים בתעודות החוץ מקראיות ולכן המסגרת של הסיפור מהמאה ה-9 היא די מדויקת. מספרי מלכים א' וב' שושלת בית עומרי והלאה", אומר פינקלשטיין.

     

    "אבל אני חושב שגם לגבי חומרים קדומים יותר בסיפור המקראי, רסיסי היסטוריה. אולי לא הייתה ממלכה אבל הדמויות הן היסטוריות ויתכן שגם חלק מהטקסטים משמרים זיכרונות הסטורים עמומים יותר או פחות. אי אפשר להתעסק עם העניין הזה בשחור ולבן. צריך לבחון כל דבר לגופו, הספר שכתבתי עם ניל סילברמן, ראשית ישראל עסק בעניינים הללו. נסינו לברר את השאלות דרך המשקפיים של הארכיאולוגיה, הנותנת עדות בת הזמן".

     

    אתה יכול לספר קצת על מחקרים מעניינים נוספים שביצעת?

     

    "עשיתי הרבה דברים, עבדתי עם הרבה אנשים טובים, פרופ' דוד אושיסקין ואנוכי חופרים במגידו – יהלום הכתר של הארכיאולוגיה הישראלית מהקראית. הוא משמש לנו מנוף להבנה טובה יותר של כל המערכת הארכיאולוגית וההיסטוריה – גם מתקופת הברונזה. אני עושה עבודות עם פרופ' אליעזר פיסצקי בעניינים של פחמן 14. עבודה חשובה שקיבלה תהודה בעולם: פרופ' יובל גורן, פרופ' נדב נאמן ואנוכי שבדקנו את תעודות אל-עמרנה מהמאה ה-14 לפנה"ס בדיקה מיקרוסוקופית כדי לאתר את מקור התעודות, לפי המינרולוגיה של החרס".

     

    "הפרס אמנם אינדיבידואלי", אומר פינקלשטיין, "אבל כל זה לא היה יכול להתקיים בלי שיש מצע רציני ועמוק של מחקר מסביב. אדם אחד לא יכול להגיע לזה. אנחנו עובדים בקבוצות, בשיתוף פעולה. אני בורג בתוך מערכת משומנת של הארכיאולוגיה והמחקר ההיסטורי. אני חושב שבארץ עשו דברים נפלאים".

     

    הזוכים הנוספים

     

    גרהם ברקר, דמות חשובה ביותר בארכיאולוגיה האירופית והעולמית מאז שנות ה-70, חוקר את היחסים בין נוף לחברה. בניגוד לרוב המלומדים בתחומו, המתמקדים באזור ובתקופה מסוימים, חוקר ברקר תקופות ואזורים רבים - מהפרהיסטוריה המוקדמת ועד התקופה ההיסטורית, ובאזורים המשתרעים על אירופה, אפריקה ואסיה. גישתו היא בין-תחומית, ושואבת משיטות של מדעי הרוח, מדעי החברה והמדעים המדויקים. מחקרו מתמקד ביחסים שבין הנוף לבני האדם ובמתח שבין הטבע לתרבות, מתח שהיה, ועודנו, ייחודי למין האנושי.

     

    בממד זמן ההווה זכה איש התיאטרון הבריטי פיטר ברוק מבריטניה, "על תרומתו יוצאת הדופן לאמנות התאטרון והאופרה, על צמיחתו המרשימה כאמן לאורך יותר משישה עשורים של עבודה מוערכת, על השפעתו ככותב ועל יכולתו לשאוב השראה ומזון רוחני מן העולם המשמש לו במה". ב-1971 הקים ברוק את "המרכז הבינלאומי לחקר התיאטרון" בפריז וב-1974 ייסד את הבסיס הקבוע שלו בתיאטרון Bouffes du Nord. עם האופרות שביים נמנות לה-בוהם, בוריס גודונוב, סלומה, נישואי פיגרו ופאוסט. סרטיו כוללים את "בעל-זבוב", "מרהסאד", "המלך ליר", The Mahabharata ו-Meetings with Remarkable Men.

     

    בממד זמן העתיד, זכו שלושה מדענים. הפרופסור רוברט לנגר מהמכון הטכנולוגיה של מסצ'וסט בארה"ב (MIT), מחלוצי ומובילי המחקר בהנדסת רקמות; הפרופסור ג'ורג' ווייטסיידס מאוניברסיטת הרוורד שבארה"ב, "על גישור בין תחומי הכימיה, ההנדסה הכימית והביולוגיה, ועל קידומם לשיאים חדשים על-ידי פיתוח מערכות וחומרים פונקציונליים חדשים"; והפרופ' סנ"ר ראו מ"מרכז ג'ווהרלל נהרו" בהודו, על הישגיו המדעיים בכימיה של חומרים ומצב מוצק.

     

    הפרסים יוענקו בטקס שיתקיים במאי באוניברסיטת תל-אביב. דן דוד, שמעניק את הכסף לפרס, הוא מיליונר יהודי יליד רומניה. הוא המציא את תא הצילום האוטומטי, ומכהן כיושב ראש חברת פוטו-מי-אינטרנשיונל פי-אל-סי, המחזיקה ב-90% מכלל השוק העולמי בתאי צילום אוטומטיים.

     

    הכותב הוא עורך אתר "הידען ".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    באדיבות רשות העתיקות
    שפך אור על תקופות היסטוריות של ארץ ישראל
    באדיבות רשות העתיקות
    צילום: רשות העתיקות
    חפירות ארכיאולוגיות
    צילום: רשות העתיקות
    איזור החפירות בגן הלאומי בתל-מגידו
    צילום: יריב כץ
    מומלצים