שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    דו"ח: התלונות על סחבת בבתי המשפט מוצדקות
    הדו"ח הראשון של נציבת תלונות הציבור על שופטים מגלה את מה שהיה כבר ידוע: העומס הרב על מערכת המשפט גורם לסחבת ועיכוב במתן פסקי דין. אבל המתלוננים, רובם אזרחים, התלוננו גם על אווירה קשה באולם המשפט וכעס בלתי מוצדק של שופטים. שופטי השלום קיבלו הכי הרבה תלונות; שופטי העליון הכי בסדר

    133 תלונות נגד שופטים, שהוגשו לנציבת תלונות הציבור על שופטים בשנת 2004, נמצאו מוצדקות. מדובר ב-15 אחוז מכלל 894 התלונות שבהן ניתנה החלטה אשתקד. כך עולה מהדו"ח שפרסמה אחר הצהריים (יום ד') הנציבה, שופטת בית המשפט העליון בדימוס טובה שטרסברג-כהן. רוב התלונות המוצדקות עסקו בסחבת ובעיכוב מתן פסקי דין. הדו"ח הראשון של הנציבות הוגש לשרת המשפטים ציפי לבני, ולנשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק.

     

    התלונות שהוגשו נחלקות לשני סוגים עיקריים: תלונות על התנהגות בלתי ראויה של השופט באולם בית המשפט ותלונות על דרך ניהול המשפט - התמשכות הליכים, ליקויים בניהול פרוטוקולים, טענות בדבר ניגוד עניינים ועוד.

     

    30 תלונות סחבת או התמשכות הליכים נמצאו מוצדקות. 53 תלונות על עיכוב במתן החלטות פסקי דין נמצאו מוצדקות. 12 תלונות מוצדקות עסקו בפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי.

     

    מעיון בדו"ח עולה כי התלונות על שופטי בית משפט השלום שנמצאו מוצדקות הן הרבות ביותר - לא פחות מ-60 תלונות נמצאו מוצדקות. בבית משפט המחוזי המצב טוב יותר - רק 13 תלונות נמצאו מוצדקות.

     

    על שופטי בית הדין לעבודה נמצאו 17 תלונות מוצדקות ועל דייני בית הדין הרבני – 20 תלונות. בית המשפט העליון נעדר כמעט לגמרי מהדו"ח, למעט תלונה אחת שנמצאה מוצדקת על אחד מרשמיו. אגב, מאז תחילת הפעילות של הנציבות באוקטובר 2003, לא הוגשו תלונות על שופטים בבתי הדין הצבאיים.

      

    78 אחוז מכלל התלונות שהתקבלו הוגשו על ידי אזרחים. 14 אחוז בלבד הוגשו על ידי עורכי דין, 4 אחוז הוגשו כבקשות בירור על ידי שר המשפטים ו-2 אחוז הוגשו על ידי אסירים. משך בירור התלונה בנציבות עמד על 36 ימים בממוצע.

     

    לא רק תלונות היו, אלא גם המלצות: הנציבות נקטה מספר צעדים בהם ניהול שיחות עם שופטים שנגדם הוגשו התלונות ובמקרה אחד אף המליצה לסיים את כהונתו של שופט בבית דין שרעי.

     

    מספר תלונות הוגשו לנציבות לגבי התנהלותה של שופטת מסויימת בבית משפט לענייני משפחה, וחלקן נמצאו מוצדקות. על פי התלונות והממצאים, שוררת באולם השופטת אווירה של לחץ שנועדה להביא את הצדדים להסכמה גם כאשר הם אינם רוצים בה. בנוסף עלה מן התלונות כי השופטת מפגינה כעס על התבטאויות בלתי ראויות כאשר הצעותיה אינן מתקבלות. הנציבות ערכה מספר פגישות עם השופטת והמלצתה היתה להעביר את השופטת למחוז שיפוט אחר ולעקוב אחר התפקוד שלה שם.

     

    יוזם הרעיון להקים נציבות תלונות ציבור על שופטים היה ח"כ יוסף פריצקי, והצעתו עוררה זעם רב במערכת המשפטית.

     

    יותר ממיליון תיקים נפתחו ב-2004

     

    החשש של מבקרי ההחלטה, שטענו שהיא תגרור גל של פניות ותלונות, התבררה כמבוססת: במהלך שנת 2004 בלבד התקבלו בנציבות 923 תלונות, שהצטרפו לתלונות שבירורן לא הסתיים בשנה הקודמת וכך עמד הסך הכולל של התלונות שטופלו בנציבות אשתקד על לא פחות מ-1,239 תלונות.

     

    דו"ח הנציבות קובע כי אחד הגורמים העיקריים להתמשכות הליכי משפט באופן בלתי סביר ולעיכוב במתן פסקי דין הוא העומס שרובץ על בתי המשפט. במהלך שנת 2004 נפתחו במערכת הכללית של בתי המשפט 1,057,272 תיקים. יחד עם תיקים נוספים שכבר היו פתוחים משנת 2003, נאלצה המערכת להתמודד עם 1,594,239 תיקים שהיו נתונים לטיפולם של 446 שופטים.

     

    הנציבות ממליצה להוסיף כוח אדם למספר השופטים הקיים, הוספת יועצים משפטיים ומתמחים שימת לב לחלוקה של התיקים בין השופטים ועוד.

     

    השופטת בדימוס שטרסברג כהן חותמת את הדו"ח באמירה כי השופטים בישראל עושים את מלאכתם נאמנה תוך שמירה על כללי ההליך ההוגן ופועלים במקצועיות והגינות. עם זאת, מדגישה הנציבה, כי אין להשלים עם תופעת הסחבת והעיכובים במתן פסקי הדין וכן עם התנהגויות בלתי ראויות של שופטים. 

     

    ביניים

     

    בעת הענקת דו"ח הנציבות, אמר נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק: "עקבתי בצורה מאוד קרובה ואינטנסיבית אחר פעולתה של הנציבות. כל הציפיות שלי התגשמו. הנציבה והנציבות פעלו בעוצמה, בתבונה, בהחלטיות ועסקו בתלונות רבות. אנו שמחים על התלונות שנדחות, וגם על אלו שמתקבלות, כיוון שזה מאפשר לנו לתקן את שדורש תיקון".

     

    שרת המשפטים לבני אמרה: "העובדה שהמערכת פותחת את עצמה לביקורת מעידה על חוזקה ונכונותה להשתנות בעת הצורך. האזרח, מקבל השירות שמגיע עם הסכסוך הקטן שלו לשופט, רואה את כל עקרונות הדמוקרטיה באיש הזה, בשופט, ודרך ההתנהלות של השופט קובעת את דמותם של בתי המשפט בישראל".

     

    הנציבה שטרסברג-כהן אמרה כי אינה רואה בפרסום שמותיהם של שופטים לגביהם נמצאו תלונות מוצדקות, גורם מתקן. "מספיק שהציבור יודע שהתלוננו על מספר שופטים ושדואגים לכך שלא יעוכבו עוד פסקי דין. זו הדרך לטפל בזה ולא בצורה של משוב, שמות וסנסציה. זו לא חבורה שפועלת בעצלות או בחוסר אחריות".

     

    בעקבות הביקורת שמתחה לשכת עורכי הדין על דו"ח הנציבות, בטענה כי הוא אינו מספק, התייחסה שטרסברג-כהן למשוב השופטים ואמרה: "זה הכלי הלא נכון לציבור הלא נכון, שלא משיג שום מטרה חוץ מלקומם את השופטים. זה עניין של זילות בית המשפט, והפרסום של המשוב – עוד יותר זילות. עושים משוב כדי לזרוע פיק ברכיים וחששות בקרב השופטים. אותי מדאיג לא רק שנותנים ציון רע לשופט, אלא גם כשנותנים ציון טוב מאוד ואז שופט צריך לחוש אסיר תודה ושהוא צריך לגמול למישהו על הציון הטוב. אין בירור אמיתי וענייני של חולשות וליקויים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עטא עוויסאת
    השופטת שטרסברג-כהן. הגישה את הדו"ח
    צילום: עטא עוויסאת
    צילום: אלכס קולומויסקי
    שרת המשפטים ציפי לבני
    צילום: אלכס קולומויסקי
    מומלצים