מבוקש: האופנוען ששמר עלי

אחרי התופת: אופירה מור, בת 25, שנפצעה בפיגוע בסטייג' בתל אביב לפני כשבועיים, לא שוכחת את האופנוען שעזר לה בדקות האיומות שאחרי הפיצוץ. עכשיו, כשהיא עדיין מאושפזת בבית החולים וולפסון בחולון, מחלימה מפגיעות קשות בגפיה, היא מנסה לאתר את האיש שעזר לה, שחבש לאורך כל הזמן קסדת אופנוע, כדי להודות לו באופן אישי. "זה משהו שאני חושבת לעשות הרבה זמן. אני רוצה להודות לבחור המקסים הזה".

• לפנות בוקר: נהרג משגר המחבל לטיילת
  

מור, תושבת רעננה, הגיעה למועדון בטיילת בתל אביב יחד עם בן זוגה ישי מזרחי, המשרת במילואים עם אנשי היחידה שנפגעה, שהגיעו לחגוג יומולדת לאחד מהם. "עמדנו שם ופתאום היה פיצוץ. אני לא זוכרת יותר מזה. מסתבר שעפתי על המקרר של הקיוסק ליד ואיבדתי את ההכרה לכמה שניות. כשהתעוררתי על הרצפה, החבר שלי בדק אותי, בדק אם יש לי פגיעות פנימיות וכשהוא ראה שאני בסדר, הלך לעזור לחברים שלו. הוא ראה את הבחור עם הקסדה שבא לעזור וביקש ממנו להישאר איתי".

עד שפונתה מור לבית החולים נשאר האופנוען לצידה, שומר שלא תירדם, מרגיע ומלטף.

"הוא דיבר איתי על כל מיני דברים, העיקר שלא ארדם. הייתי בהיסטריה, צרחתי ללא הפסקה והוא הרגיע אותי. זו היתה סיטואציה הזויה, אני צורחת והוא מרגיע. אמרתי לו שאני לא רוצה להירדם והוא אמר לי לא לדאוג. אם הייתי שם לבד, אני בטוחה שהייתי נרדמת. כשהגיע האמבולנס הוא והחבר שלי פינו אותי לאמבולנס".

יותר מכל מעריכה מור את אומץ הלב והמסירות של הבחור. "אנשים ברחו ממקום הפיגוע כמו מטורפים, אחוזי אימה, והוא, הבחור החמוד עם הקסדה, לא פחד מעוד פיגוע ונשאר איתי. זה מדהים, הוא היה שם איתי והרגשתי שאני יכולה לסמוך עליו הכי בעולם, ידעתי שאני בידיים טובות.

"המצחיק הוא שאני לא זוכרת כל כך את הפרצוף שלו, רק את הקסדה. הוא בטח עבר ברחוב עם האופנוע שלו, שמע את הפיצוץ ורץ אפילו בלי להוריד אותה".

מור אומרת שהדבר החיובי היחיד שקרה לה באותו ערב הוא שהיא הבינה שיש אנשים טובים באמצע הדרך והסקרנות לגבי זהותו של האופנוען מנקרת בה מאז.

"אני רוצה לומר לו תודה ושיידע שהוא בן אדם מקסים וטוב, ואני מניחה שהוא סוחב איתו כמה תמונות קשות מאותו יום. שיידע שהוא יכול להוות דוגמה להרבה אנשים. הייתי רוצה שיבוא לבקר, שיגיד לפחות איך קוראים לו".