המפתח להצלחת הדיאטה: אסור להיות רעבים

הרעב הוא האויב הגדול של הדיאטות. במקרים רבים הסיבה לכישלון היא שהאדם פשוט רעב. בדיאטה הרי מגיעים בדרך-כלל מאכילה מרובה ללא כל חשבון וחשיבה לאכילה מבוקרת מאוד, עם המון איסורים. במקרים כאלה, למרות המוטיבציה האדירה, זה פשוט לא הולך. "רק חיכיתי שהסיוט הזה כבר ייגמר", סיפר לי דני, בחור שאוהב לאכול, על הניסיון האחרון שלו לפני שנתיים. "פינטזתי בלילה שאני מחסל איזה סטייק בריא בפיתה. הצלחתי להחזיק מעמד שבועיים, ואז, ערב אחד, כשהגעתי הביתה לירקות ולטונה שהוקצבו לי, נתקלתי בכמה בורקס שנשארו. את יכולה לתאר מה קרה להם ולי...".

הבורקס היו רק אות הפתיחה למתקפת האוכל. שלושת הקילוגרמים שירדו במהלך השבועיים, עלו עם תוספת. ודני? לא היה מוכן אפילו לדבר על דיאטה זמן די ממושך. רק המחשבה גרמה לו לרוץ לאכול.

אבל, יאמרו לי רבים, הרי אנחנו לא באמת אוכלים מתוך רעב אמיתי. רוב הסיבות לאכילה הן רגשיות. אנחנו אוכלים משיעמום, מלחץ, מתוך תסכול, מעייפות. אוכל הפך לצורת בילוי מועדפת. בקיצור, הכול מלבד רעב. אולם, כשאנחנו באמת רעבים (ולפעמים זה קורה...), הרי כל הסיבות שהזכרתי הופכות את הרעב להרבה יותר מסוכן. אני תמיד אומרת שאם אני חוזרת הביתה רעבה, עייפה וחס וחלילה גם לחוצה – אני פשוט מסוכנת. מסוגלת לאכול כל מה שזז, שוכב, יושב, בקיצור, כל מה שלא דבוק לשיש...

אז נכון שחייבים ללמוד לזהות את הסיבות לאכילה רגשית וללמוד לא לתעל כל מצוקה לאוכל, אבל כדי להצליח בתהליך הירידה במשקל חשוב לאכול נכון ומספיק ולא להתהלך עם הרגשת רעב תמידית.

איך נשארים שבעים ואפילו מרזים?

ואיך עושים את זה? ראשית, שומרים על ארוחות מסודרות. המטרה של כל ארוחה היא להגיע לארוחה הבאה במצב שפוי. הרווח הקלורי שבאי-אכילה מסתיים בדרך-כלל בהפסד קלורי אדיר. מה קורה לנו כשאנחנו מדלגים על ארוחות? מגיעים בדרך-כלל לדרגת רעב גבוהה מדי, מאבדים שליטה ואוכלים הרבה יותר ממה שתיכננו. וזה, בדרך-כלל, מלווה בכעס, תסכול, דיכאון וייאוש. כמה חבל וכמה מיותר.

זו גם ההזדמנות לזהות את המאכלים שמשביעים אותנו וללמוד לשלב אותם בתפריט. יכול להיות שיש כאלה שמסתדרים נהדר בלי פחמימות, אבל יש כאלה שפרוסת לחם עושה להם את כל ההבדל. בואו נזהה את השעות המסוכנות ונתאים את האוכל למצב. אם שעות הרעב האמיתיות, הפיזיולוגיות, הן בערב, מדוע לא לאכול ארוחה משביעה בשעות האלה? זה רק ימנע את המתקפה מאוחר יותר. ואם זקוקים לארוחת בוקר, נא לתכנן בהתאם.

ונא לא לשכוח גם את הזמנים בין הארוחות. רובנו לא יכולים לעבור, למשל, את שעות אחר-הצהריים ללא כל אכילה, אז נא לדאוג גם לזמנים אלה. ובל נשכח שאחרי שעתיים-שלוש הקיבה מתחילה לשדר סימני רעב, אז בואו נתחבר מחדש לתחושות הרעב והשובע שלנו ונתכנן בהתאם. ארוחות מסודרות שומרות גם על רמות סוכר ואינסולין מאוזנות שמווסתות את תחושות הרעב.

ואם, למרות הכל, הגענו לארוחה רעבים מדי, אז לנסות להירגע, לשתות, לנשום עמוק, לא לחטוף עד שמחממים, להניח את האוכל על צלחת (לא מהסיר, למרות שזה כל כך מפתה), לאכול בביסים קטנים ולאט וכמובן ללעוס את המזון היטב.