ניו-זילנד מנעה את כניסת האלוף אשכנזי לשטחה

המשבר הדיפלומטי החמור שהתפתח ביחסי ניו-זילנד וישראל בעקבות פרשת מעצרם של שני הישראלים שנחשדו בהיותם סוכני מוסד, מקבל ביטוי נוסף. העיתון "ניו-זילנד הראלד", מדווח היום (ג') כי ממשלת ניו-זילנד סירבה להנפיק אישור כניסה למדינה לסגן הרמטכ"ל לשעבר, האלוף גבי אשכנזי. אשכנזי היה אמור להגיע לאוקלנד ביום ראשון כדי לנאום בכנס גיוס תרומות של קרן היסוד. לאחר שבקשתו להגיע לניו-זילנד נדחתה, נאם בכנס במקומו השר נתן שרנסקי, באמצעות הטלפון. ניו-זילנד הראלד גם פנו ללשכתו של אשכנזי לקבל תגובה. מהלשכה לא מסרו כל תגובה, אלא רק ציינו שהאלוף החליט שלא לבקר לבסוף בניו זילנד "מסיבות אישיות". ממשרדה של ראש ממשלת ניו זילנד, הלן קלארק, נמסר בתגובה כי היא "אינה זוכרת האם בקשתו של האלוף אשכנזי הגיעה אל שולחנה, אך בכל מקרה מדובר כאן בהחלטה של משרד החוץ שמתיישבת עם המדיניות הנוכחית בכל הנוגע ליחסים עם ישראל". בראיון לרדיו הממלכתי, אמר שר החוץ פיל גוף: "בקשת הויזה נדחתה על בסיס המדיניות שהוכרזה על ידי ממשלת ניו-זילנד ולפיה לא יותרו ביקורים רמי דרג". גוף ציין שביקורו של אשכנזי, גם אם מדובר בנאום בפני כנס איסוף תרומות, לא ייחשב כביקור פרטי משום שאשכנזי היה אמור לנאום בפני ציבור גדול. בין הסנקציות שנקטה ניו-זילנד אפשר לציין גם את העובדה שהממשלה מונעת לפי שעה אישור למינוי שגריר חדש במדינה, והקשר הדיפלומטי עימה מתנהל באמצעות השגרירות הישראלית באוסטרליה. עם זאת, גוף אמר לעיתונאים כי חלה התקדמות במגעים הדיפלומטיים בין המדינות בכל הנוגע להתנצלות וקבלת ערבויות שתקרית דומה לא תשנה. "קיבלנו פניה מגורמים ישראליים. אני מקווה שהנושא ייפתר והיחסים הנורמליים יחודשו", אמר גוף. הוא ציין שניו-זילנד עדיין רואה בפרשה אירוע חמור. "אנו רואים בחומרה שיגור סוכנים למדינה שלנו לצורך ביצוע עבירות פליליות", אמר. גוף נשאל האם הוא סבור שבקשה הויזה של אשכנזי היה ניסיון ישראלי לבחון את החרם הניו-זינלדי: "אינני יכול לקרוא את מוחה של הממשלה הישראלית". עם זאת הוא אמר שהוא סבור שמלבד אשכנזי, לא היו עוד מקרים רבים של דחיית בקשות לויזה משום שדבר הטלת החרם היתה ידועה. החרם נוגע רק לביקורים של גורמים ישראלים רשמיים במדינה, ואינו חל על תיירים או אנשים פרטיים. משרד החוץ בירושלים: מתקיימים מגעים שקטים נציגים של הקהילה היהודית בניו-זילנד הביעו זעם בעקבות התקרית. "אין סיבה שאישים ישראלים לא יוכלו להיכנס למדינה, כשנציגים של מדינות לא דמוקרטיות, כדוגמאת איראן, מבקרים כאן כל הזמן", אמרו. נשיא המועצה היהודית של ניו-זילנד, דייויד שוורץ, אמר לרדיו הממלכתי כי הקהילה היהודית הזמינה פעמים רבות נציגים ישראליים לנאום באירועי גיוס תרומות. "אני סבור שזה מצער שהממשלה מערבת את חילוקי הדעות הדיפלומטיים שלה עם ישראל באופן שמעניש את הקהילה היהודית". במשרד החוץ בירושלים לא הביעו פליאה על התקרית הנוכחית, וניסו לשדר "עסקים כרגיל": "על רקע התקרית המוכרת עם שני הישראלים שנתפסו, הודיעו הניו-זילנדים באופן רשמי ופומבי, כי היחסים עם ישראל חורגים מהרמה השגרתית והם אף יזמו מספר הגבלות רשמיות על ביקורים של נציגים ישראליים ממלכתיים. אין כאן לפיכך שום דבר חדש", אמר דובר המשרד, מרק רגב. עם זאת סיפר רגב, כי בין המדינות מתקיימים מגעים כדי לשפר את מערכת היחסים ולהשיבה לקדמותה. "אנו מנסים לנרמל את היחסים עם ניו-זילנד, על-מנת שאירועים מגון אלו לא יקרו שוב. ישנו מסלול מגעים דיסקרטי בין הממשלות, והכוונה היא להגיע למצב שהיה קיים לפני התערערות היחסים. "אנו מוכנים מצדנו לנקוט בצעדים שונים לקראתם, אבל גם הם צריכים לנקוט בצעדים מסוימים. נשיא המדינה קצב כבר הביע צער על התקרית עם הישראלים, אך הניו-זילנדים דורשים עדיין התנצלות רשמית. אני מקווה שהמשא-ומתן יישא פרי בקרוב". אמר רגב. התגלגלות המשבר המשבר הדיפלומטי החריף ביחסי ישראל - ניו-זילנד החל לפני כשנה, עם מעצרם של שני ישראלים, אורי קלמן ואלי קרא, בחשד שניסו להשיג דרכון ניו זילנדי באמצעות התחזות לנכה על כסא גלגלים המתגורר במדינה. השניים הודו בהאשמות שיוחסו להם, ולפני כחצי שנה נגזר עליהם עונש של שישה חודשי מאסר. כמו כן, נגזר עליהם לשלם קנס של כ-32 אלף דולרים לעמותת נכים מקומית. קרא וקלמן עזבו את ניו זילנד בחודש ספטמבר, לאחר שריצו כמחצית מתקופת מאסרם. למרות הכחשות מצד שני הנאשמים ומצד ממשלת ישראל, רבים בניו-זילנד, בהסתמך על מקורות ממשלתיים, משוכנעים שהשניים הם סוכני מוסד. ראש ממשלת ניו-זילנד, הלן קלארק, פרסמה לא פעם הודעות לעיתונות בנושא בהן היא מכנה את השניים "סוכני המודיעין של ישראל". בשל כך, לאחר הכרזת גזר הדין הודיעה ניו-זילנד על שורה של סנקציות דיפלומטיות נגד ישראל. בין השאר הוחלט לחייב כל ישראלי המבקר בניו-זילנד בשליחות רשמית מטעם ממשלת ישראל באשרות כניסה למדינה. כמו כן הוחלט להקפיא את כל הביקורים רמי הדרג ההדדיים בין המדינות, עד אשר תתנצל ישראל על הפרשה. בין היתר, פסלה קלארק לפני כחודש אפשרות שנשיא המדינה, משה קצב, יבקר בניו-זילנד במהלך ביקור שערך באוסטרליה. "בתנאים הנוכחים ביקור שכזה אינו אפשרי. היחסים הדיפלומטים בין המדינות מאוד מוגבלים", אמרה. בעת שהוא ביקר באוסטרליה, התראיין קצב לטלוויזיה והביע חרטה וצער על הפרשה. ראש ממשלת ניו-זילנד הגיבה בשעתו שהדברים אכן מעודדים, אולם לא יכולים לבוא במקומה של התנצלות רשמית. בשבועות האחרונים דיווחה התקשורת המקומית בניו זילנד כי ממשלת ישראל פנתה לגורמים רשמיים בניסיון לשקם את היחסים בין שתי המדינות. גורמים בירושלים הגיבו על הדיווחים ואמרו כי "אכן ישנם מגעים כדי לנסות ולחדש את היחסים המצויינים שהיו פעם בין המדינות".

ניו-זילנד מנעה את כניסת האלוף אשכנזי לשטחה

אודות ועזרה

כלים ושירותים

ערוצי תוכן