אופס אני גומר, אופס היא לא הספיקה...

"אופס אני גומר, אופס היא לא הספיקה", שר אביתר בנאי בעגמומיות. הרבה גברים ישאלו, ובצדק, מה יש פה לשיר. מצידם, הם היו מעדיפים להסתתר מתחת לשמיכה ולכבוש את ראשם בכרית כשזה קורה להם. העובדה שגברים רבים נמצאים במצב הזה ממש לא מנחמת.

אבל נדמה שאולי תהיה פה איזו נחמה. אחרי שהגלולות להשגת הזיקפה הביאו מזור לאיברים זכריים שתש כוחם, מסתמן עכשיו פתרון תרופתי גם למצוקת הפליטה המהירה. לא עוד תרגילים התנהגותיים כדי ללמוד לשלוט בשפיכה, לא עוד מחשבות על פקיד המס כדי לדחוק את הקץ. הגבר בולע גלולה לפני המעשה המיני ומונע מעצמו את המבוכה של סוף חגיגה בטרם התחילה. אם הפתרון כל כך טוב, אז מה יש פה להתלבט? שני מומחים יציגו פה את עמדותיהם המנוגדות, ויוכיחו שוב שאין טוב בלי רע ושלכל דבר יש מחיר.

איך מגדירים שפיכה מוקדמת

על פי הסטטיסטיקות, 15% מהגברים הבוגרים סובלים מפליטה מהירה. אבל יש סקסולוגים ואורולוגים שמעריכים ששיעורם של השפכנים המהירים גבוה בהרבה. בגיל צעיר, למשל, התופעה נרחבת מאוד – עד 40%.

גם לגבי הגדרת הבעיה היו לבטים. אחרי שנואשו מהניסיון לסווג אותה לפי מדדים של משך זמן או מספר תנועות אגן עד הפליטה, הגיעו המומחים של 'החברה הבינלאומית להפרעות בתפקוד המיני' לנוסחת פשרה: שפיכה מהירה מוגדרת כאשר הגבר לא יכול להחליט על עיתוי הפליטה לפי רצונו ולשביעות רצונה של בת זוגו. יש גברים שהפליטה מפתיעה אותם כשהם עדיין לבושים; אצל אחרים זה קורה לפני חדירה או זמן קצר אחריה, מה שמתסכל מאוד גם אותם וגם את בת הזוג. יש גברים שפולטים מהר בחברת אישה מסוימת ועם אחרות דווקא מגלים אורך רוח מניח את הדעת.

אז מה עושים כדי להתגבר? שיטת הטיפול הסקסולוגי ההתנהגותי פותחה לפני כ-20 שנה על ידי הסקסולוגית האמריקאית הלן זינגר קפלן. השיטה מוכרת כ'התחל-הפסק', ועם פיתוחים והשלמות מסוימים היא אומצה על ידי סקסולוגים בעולם ומיושמת עד היום. אבל בשנים האחרונות מתחרות ביניהן שתי חברות תרופות, פייזר (זו שהביאה לעולם את הוויאגרה) וג'ונסון אנד ג'ונסון, מי מהן תביא ראשונה לשוק את הגלולה להשהיית השפיכה. איזה טיפול עדיף?

בעד הטיפול ההתנהגותי

מרים ברנר, מטפלת מינית מוסמכת, מציגה את יתרונות הטיפול ההתנהגותי: "הגבר לומד להכיר את התחושות שלו ולזהות את נקודת ה'אל חזור', להתקרב אליה, אבל לא לעבור אותה. בהתחלה הוא עושה את הלמידה לבד, באוננות, ומתרגל להיות ברמות ריגוש שונות, תוך שינוי עוצמת הגירוי. אם נתאר את זה בצורה גרפית, בסולם ריגוש מ-1 עד 10 הוא לומד להישאר ברמות של 5 עד 7 ולהתקרב עד 8 בלי לגלוש הלאה ללא שליטה. בהמשך יידרש שיתוף הפעולה של בת הזוג, שתיתן לו את הגירוי בעזרת היד. בשלב הבא יעברו לחדירה כשהוא יהיה הפסיבי והיא תצטרך לעשות את רוב העבודה, אבל בעיקר לרסן את התנועות ולהפסיק אותן כאשר הוא מבקש, משום שהגיע לרמת ריגוש גבולית. נכון, נדרש אורך רוח מצידה, אבל ההשקעה הזאת תשתלם בסוף".

- אבל התהליך ארוך, והטיפול לא זול.

"זהו גם תהליך שמלכד בני זוג ומשדרג את מערכת היחסים ביניהם. הטיפול המקצועי נמשך חודשים אחדים, ויחסית זהו טיפול קצר. במרפאות לטיפול מיני שליד בתי החולים התעריפים מתונים יותר".

- מהם שיעורי ההצלחה?

"כאשר יש מוטיבציה מצד שני בני הזוג, ההצלחה מתקרבת ל-100%. אם אין בת זוג בגלל שהשפיכה המהירה מפריעה ליצירת קשר, אפשר ללמוד לבד את כל השלב הראשון ואחר כך לשלב בת זוג חדשה. כבונוס היא יכולה ללמוד הרבה גם על המיניות של עצמה".

- גם כשמדובר בזוגות עם ותק, מה רע בלקחת תרופה – ונפתרה הבעיה?

"לתרופות יש השפעות לוואי. מפתחים תלות בתרופה. הרבה גברים וגם בנות זוגם לא מרגישים נוח עם המחשבה הזאת. בנוסף, עיתוי השפיכה מוכתב על ידי התרופה. והרי לפעמים הגבר רוצה לגמור לאט, אבל לפעמים – נניח

אחרי שבת הזוג כבר מסופקת – הוא ירצה לזרז פליטה, אבל לא יוכל בגלל השפעת התרופה. לפעמים השפיכה המהירה מתרחשת בגלל כעסים ומתח בין בני זוג. או שנוצרו מתחים בשל אי יכולתו לשלוט, והאישה מעבירה עליו ביקורת, מזלזלת בו ופוגעת בביטחון העצמי שלו. אם הגבר יסתפק בלקיחת התרופה, בלי שבני הזוג יטפלו בקונפליקטים שנוצרו ביניהם – הארכה מלאכותית של משך יחסי המין רק תחריף את הבעיה הזוגית".

לטובת חובבי השיטה, אפשר ללמוד לשלוט בשפיכה בעזרת הספרים 'פז"מ – כיצד להתגבר על פליטת זרע מוקדמת' מאת הלן זינגר קפלן (הוצאת ביתן) או 'גבר, מין והצלחה' מאת ד"ר צבי צוקרמן וד"ר ישראל לוין (הוצאת יזמות הייליגר).

בעד טיפול תרופתי

מנגד, ד"ר יוזה חן, מנהל המרפאה להפרעות בתפקוד המיני במרכז הרפואי סורסקי תל אביב, מדבר בזכות הטיפול התרופתי.

"בשנים האחרונות למדנו שהשפיכה נשלטת על ידי מרכז במוח, שמושפע על ידי רמת הסרוטונין. תרופות אנטי דכאוניות מסדרת ה- SSRI מעכבות ספיגה מחדש של הסרוטונין במוח וכתופעת לוואי גורמות גם לעיכוב הפליטה המהירה. התרופה סרוקסאט, למשל, נמצאה יעילה למטרה הזו. הבעיה היא שמשרד הבריאות לא מכיר בתרופות האנטי דכאוניות כטיפול לעיכוב שפיכה, ולכן המטופל צריך לרכוש אותן באופן פרטי. גילינו גם שלעיתים שילוב של סרוקסאט עם ויאגרה נותן תוצאות אצל גברים שהסרוקסאט בלבד לא עזר להם".

- יש בעיה: הגבר צריך לקחת את התרופה לאורך זמן כדי להשיג תוצאה נקודתית.

"בזמן האחרון מפתחות החברות פייזר וג'ונסון – כל אחת לחוד – תרופות ייעודיות, שצריך לקחת אותן רק לפני הסקס. המרכז הרפואי שלנו עורך ניסויים בשתי התרופות. מעריכים שבתוך שנתיים הן ייכנסו לשימוש".

- יש להן תופעות לוואי?

"לפעמים האטה בתגובות, קצת סחרחורת. הפתרון עדיין לא מושלם".

- למה לא לדבוק בטיפול ההתנהגותי הוותיק?

"כי לפי הניסיון שלי והניסיון בעולם, שלוש שנים אחרי תום הטיפול נשמרת הצלחה רק בקרב 25% מהמטופלים. האידיאלי היה טיפול מיני קצר לבני הזוג ובהמשך טיפול תרופתי. אין ספק שהעתיד הוא הטיפול התרופתי".