שתף קטע נבחר

הרוב לא בא

אפשר למצוא אינספור תירוצים לנוכחות הדלילה בעצרת השמאל בתל אביב. אפשר לשמוע לח"כ יולי תמיר, שאמרה שאנשים לא מפגינים 'בעד' אלא רק 'נגד'. אפשר לשמוע למזכ"ל שלום עכשיו שטען שהמשטרה פירסמה נתונים לא מדוייקים. אבל האמת היא כנראה הרבה יותר פשוטה: לכולם כבר ברור שיש רוב לנסיגה מעזה. בשביל מה לצאת שוב מהבית?

עכשיו, כשקולות עצרת המשאל נדמו והרחובות התרוקנו ממפגינים, ב"מטה הרוב", שאירגן את הערב, צריכים לחפש את הסיבות למיני-פיאסקו האירגוני שהתרחש אמש (שבת) במרכז תל אביב. זה לא שלא באו אנשים. דווקא באו. אבל פשוט לא באו מספיק. ובמילים אחרות: אם במטה הרוב רוצים להיות ישרים עם עצמם, בישיבת הסקת המסקנות שתתקיים מתישהו בעתיד (מומלץ בחום), מישהו צריך לומר את האמת: הרוב לא בא. הרוב ישב בבית.

 

כדי שהישיבה תהיה באמת פרודוקטיבית, יצטרך מישהו לשאול שאלות כמו: בשביל מה אורגנה העצרת הזו? בשביל מי? בשביל אריק שרון? בשביל ההתנתקות? נגד האלימות? או אולי כדי להפעיל לחץ על טומי לפיד לקראת ההצבעה על התקציב? לא ברור.

 

אפשר למצוא אינספור תירוצים לנוכחות הדלילה של המפגינים בעצרת בתל אביב. אפשר לתרץ את מיעוט המשתתפים במה שאמרה חברת הכנסת יולי תמיר: אנשים לא יוצאים מהבית כדי להפגין בעד. הם יוצאים להפגין נגד. רק בדיקטטורות יוצאים אזרחים לרחובות להביע תמיכה במנהיג, לשיר לו שירי הלל.

 

אפשר לשמוע לתמיר, ואפשר גם לשמוע את מזכ"ל שלום עכשיו, יריב אופנהיימר, שטוען שהמשטרה פרסמה נתונים לא מדוייקים לגבי כמות המשתתפים. היו הרבה יותר אנשים, אמר אופנהיימר בתום העצרת. הרבה יותר ממה שהמשטרה אומרת. אופנהיימר הוסיף גם: לא הספקנו להתארגן כמו שצריך.

 

אולי אופנהיימר צודק, ואולי המשטרה באמת פרסמה נתונים לא מדוייקים. אבל זה לא ממש משנה. ההפגנה הזו, בין אם היו בה עשרת אלפים איש ובין מספר כפול, לא נתנה את התחושה שהמרכז-שמאל הישראלי חזר לחיים. דווקא בשמאל היותר "קיצוני" צריכים לשמוח. הנוכחים ברובם היו אנשי יחד-מרצ. צעירים לבושים בחולצות כחולות ושרוכים אדומים ולבנים. והיו גם אנשי "גוש שלום" שצעקו "אין לי אח מתנחל", וכינו את המתנחלים פשיסטים. "הכוונות היו טובות", אמר בתום העצרת יועץ תקשורת של אישיות פוליטית מוכרת שהשתתפה בהפגנה, "אבל יצא שנערכה בעצם הפגנת שמאל, אפילו שמאל מאוד. זה לא מה שרצינו".

 

נדמה שעם כל התירוצים, האמת היא הרבה יותר פשוטה: ההפגנה באה בזמן לא טוב, עם מסר מבולבל ולא ברור, ועם רשימת נואמים אטרקטיבית ומרגשת כמו מתכון להכנת חביתה. כל אלה, ועוד דבר אחד: ההפגנה היתה צפויה מדי, עם מסר צפוי אפילו יותר. הרי לכולם כבר ברור שיש רוב בעם ליציאה מעזה. אם להרחיק קצת לכת - הרי שלכולם כבר ברור שהנסיגה תבוצע.

 

לצעוק את זה שוב ברחובות תל אביב, בשעה שמונה וחצי במוצאי שבת זה מוגזם. הרי רק אתמול התקשרה אחת הסוקרות של מינה צמח כדי לשאול אותנו מה אנחנו חושבים על תוכנית ההתנתקות, ומה דעתנו על אלימות פוליטית ואם אנחנו חושבים שאסור להרוג עוד ראש ממשלה. אז בשביל מה לצאת שוב מהבית?

 

אפשר להניח שהשמאלני העירוני המצוי, שמגיע פעם בשנה לכיכר רבין כדי לזכור את יצחק, ראה את שלטי האוטובוסים שבישרו על ההפגנה. ראה, וסינן לעצמו בין שיניו ברוח ימי "ארץ נהדרת": "תעזבו אותי באמא שלכם. אני כבר הפגנתי בסקר של מינה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עופר עמרם
כבר הפגינו אצל מינה
צילום: עופר עמרם
צילום: עופר עמרם
שמאל מאוד. ההפגנה
צילום: עופר עמרם
מומלצים