חובשי כיפות: לא נתנו לנו להיכנס לכנס עם שרון

האם המשטרה והשב"כ הורו להרחיק חובשי כיפות מאירוע בהשתתפות שרון? דתיים, שהגיעו אמש (יום א') להשתתף באירוע לציון 56 שנה לשחרור אילת, שבו נאם ראש הממשלה, אריאל שרון, והניף את דגל הדיו, טענו בשיחה עם ynet, שנמנעה מהם הכניסה רק משום שהם חובשי כיפות.

לאירוע שהיה פתוח לציבור הגיעו גם מפגינים נגד ההתנתקות, שלבשו חולצות כתומות. הם לא הורשו להיכנס, ואז הסירו את החולצות. בשלב הזה, כנראה, ניתנה הוראה גורפת לא להכניס דתיים חובשי כיפות. ממערכת הביטחון נמסר ל-ynet בתגובה כי "לא היו דברים מעולם".

האירוע נערך באתר אום-רשרש, שם משחזרים מדי שנה את אירוע הנפת דגל הדיו. כ-40-50 צעירים הפגינו במהלך נאומו של ראש הממשלה. שרון עצמו התייחס בנאומו לפיתוח הנגב, וזכה לתשואות כשהצהיר על הסרת איום ביטול פטור המע"מ.

שמעון הירש (19), תושב אילת שנה וחצי, לומד בישיבת הסדר "איילת השחר" בעיר, עומד להתגייס בקרוב: "הרבה מתושבי אילת הדתיים רצו להשתתף באירוע, ופשוט לא נתנו לנו להיכנס. השב"כ והשוטרים מנעו כניסה מכל אחד שמזוהה כדתי, עם כיפה או דתייה בחצאית. שאלתי את השוטרים ואת השב"כניקים והם לא ענו.

"כל הדתיים לא נכנסו, מבוגרים וצעירים זוגות ובודדים-כולם. אנשי העיריה ניסו לברר אבל לא הצליחו להבין למה לא נתנו לנו להיכנס. הם כנראה החליטו שכל אדם עם כיפה הוא רוצח בפוטנציה.

"רוב האנשים לא היו מזוהים כפעילים פוליטיים או נגד ראש הממשלה וההתנתקות. היו אנשים עם חולצות כתומות אבל הם הפגינו בחוץ. אני מדבר על תושבי אילת, בן של אחד המייסדים, סגן מנהל בית ספר - לא נתנו לאיש מהם להיכנס.

"שאר האנשים נכנסו כרגיל, רובם ראו שאנחנו לא נכנסים, אבל לא התעניינו למה. דווקא ילדה קטנה, שנכנסה עם אמא שלה, ניגשה ושאלה את השוטרים למה לא נתנו למורה שלה להיכנס. המורה שלה היא אישה דתיה עם כיסוי ראש. השוטרים אמרו לנו לשאול את הקצין והקצין אמר ש'אין 20% דתיים באילת'. לא הבנתי מה הקשר אבל הוא לא נתן הסבר מעבר לזה".

לדברי שמעון הירש, "זה היה אירוע פתוח לציבור, אמרו רק להביא תעודת זהות. הבאתי תעודת זהות וגם הבאתי כרטיס תושב עם התמונה שלי, אבל זה לא היה מספיק". 

עובד עיריית אילת: הורדתי את הכיפה, ואז נתנו לי להיכנס

נחמיה פריאל (38), גר 15 שנים באילת, עובד בעיריית אילת כרכז תרבות תורנית: "היה אירוע מאוד מכובד ואנשים רבים רצו להיכנס אבל כל מי שחשדו בו שהוא מתנגד למדיניות של ראש הממשלה - נשאר בחוץ.

"מי שהיתה לו כיפה או חצאית, לא נכנס. היתה קבוצה של דתיים שלבשו חולצות כתומות ורצו להפגין נגד ההתנתקות. לא נתנו להם להיכנס אז הם הורידו את החולצות ואז לא נתנו לאף דתי להיכנס. גם אנשים בודדים שהגיעו לא הורשו להיכנס. אנשים רבים, ואני ביניהם, ניסינו להיכנס בשער אחד ולא נתנו לנו, אז הורדנו את הכיפה והלכנו לשער אחר ופתאום כן נתנו להיכנס. פשוט לא יאומן!

"אמרו לנו שנעמוד בחוץ, בצד כדי להביע את דעתנו, אבל לא רציתי להביע את דעתי רציתי לשמוע. אנשי העיריה לא ידעו שזה קרה, כשהם יצאו מהאירוע ושמעו על העניין, הם היו המומים. החוצפה הגדולה היא שבפנים היו שלטים בעד ההתנתקות. כלומר, לתמוך בראש הממשלה מותר, אבל למחות אסור ומי שנחשד כמתנגד נשאר בחוץ. זה שיא החוצפה. זה בולשביקי".

מורה שלא הורשתה להיכנס: פרצתי בבכי

טלי נאומברג, בת 32 אם לשבעה ילדים, גרה באילת ארבע שנים ומשמשת כמורה מחנכת בכיתה ז', משחזרת: "לא עשינו שום דבר רע לאף אחד. זה פשוט גזענות. הרגשנו מושפלים, התחלתי לבכות, זה היה כל כך מעליב. הגענו לשם ובכניסה היה מין מחסום של המשטרה, אני הייתי עם הילדים שלי ואמרו לנו לזוז הצידה. אז עמדנו בצד וחיכינו. יותר משעה וחצי עמדנו בחוץ ולא נתנו לנו להיכנס. הראינו להם תעודת תושב ותעודות זהות ובכל זאת לא נתנו להיכנס.

לא היינו מזוהים עם אף תנועה פוליטית, אני לבשתי חולצה לבנה והבת שלי חולצה כחולה. זה נכון שאנחנו נגד ההתנתקות, אז מה? אני חושבת שלדעות הפוליטיות שלי אין שום קשר לעניין.

"הייתי רק עם הילדים שלי ועם עגלה, אפילו בלי בעלי, שכביכול יכול להוות סכנה, בלי שום סיבה אמיתית. ניסינו לדבר עם כולם, עם שוטרים ומאבטחים, מנכ"ל העיריה יצא החוצה ולא האמין שלא נתנו לנו להכנס. גם הוא לא הצליח להכניס אותנו. הם ניסו לדחוק אותנו הצידה. לא עשינו שום דבר נגד החוק. מגיע לנו להיות שותפים בחגיגה ליום הקמת אילת. אנחנו תושבי אילת, משלמים ארנונה, בעלי עושה מילואים, אנחנו משלמים מיסים, הכל כמו כולם - ופשוט לא נתנו לנו להיכנס.

"אנחנו הגענו לאילת מתוך אידיאל, מתוך אמונה שחשוב לישב את כל הארץ, ולמרות שזה לא קל - אנחנו פה, כי זה חשוב. והתחושה היא שיורקים לנו בפרצוץ, שאנחנו סוג ב'. אם היו עושים את זה לכושים היתה פה צעקה לא נורמלית, ובצדק. זה כל כך לא בסדר". 

דובר משטרת מרחב אילת, סגן-ניצב אבי אסולין, מסר בתגובה: "לא היתה שום הוראה למנוע כניסה של אנשים דתיים למתחם האירוע. למפגינים נגד ההתנתקות לא הותר להיכנס לאירוע והוקצה להם שטח להפגנה. כל מי שרצה להיכנס יכול, והיו הרבה דתיים בקהל".

מדוברות עיריית אילת נמסר כי זו היתה הוראה של המשטרה. "מדובר בקבוצת מפגינים שהגיעו עם חולצות כתומות. לנו היה חשוב שהטקס יעבור בצורה הטובה ביותר ואכן לא היו תקלות או בעיות בטחוניות. אם המשטרה טוענת שקבוצת אנשים מסכנת את האירוע, אז זכותה למנוע את כניסתם. משיחות עם אנשי עיריה שנכחו בשטח הובהר כי רק המפגינים לא הורשו להיכנס".

האירוע המביך באילת התרחש שעתיים בלבד לאחר שהמשטרה פרסמה את המארז השני בסדרה של מערכי ההסברה המיועדים להדרכת השוטרים כחלק מההיערכות למימוש תוכנית ההתנתקות. תחת קטגוריית "גבולות חופש הביטוי עד להסתה לאלימות" נכתב שהמטרה היא: "הכרת ערך חופש הביטוי וגבולותיו העדינים במיוחד על רקע התהליכים החברתיים-פוליטיים, הנלווים לתוכנית ההתנתקות. העלאת מודעות השוטרים, המחייבים להקפיד על התנהגות ממלכתית והתבטאויות שוויוניות".