נבחרת עם נשמה

תפקידו של מאמן נבחרת כדורגל שונה לגמרי מתפקידו של מאמן קבוצה. מאמן בקבוצה נמצא עם השחקנים לאורך כל השנה ויש לו אפשרות לחולל לא מעט שינויים ביכולת של שחקניו. הוא יכול להכניס אותם לכושר, לתקן בעיות מסוימות בטכניקה, לחנך למשמעת וכו'. מאמן נבחרת, לעומת זאת, פוגש את שחקניו אחת לכמה חודשים, למספר מועט של אימונים, וכמעט אינו יכול לחנך ולשפר שחקנים.

גם המאמן הכי גדול יכול לבוא לביטוי באימון קבוצה הרבה יותר מאשר באימון נבחרת. אף מאמן בעולם לא היה גורם לשחקני הנבחרת שלנו לשחק פתאום כמו ברזיל. שחקני הנבחרת נמצאים ברמה מסוימת של הליגה, ואי אפשר לבקש מהם להציג רמה אחרת לגמרי במשחקי הנבחרת. שיפור ביכולתם ייעשה, בדרך כלל, רק בקבוצות בהן הם משחקים וככל שישחקו בקבוצות ברמה גבוהה יותר, עם מאמנים טובים יותר, כך הם ישתפרו. מאמן הנבחרת לא אחראי לזה.

כל שעלינו לצפות מהמאמן הלאומי, זה שהוא יידע לבחור את השחקנים הטובים ביותר, להעמידם נכון על המגרש, ובעיקר להכין אותם מנטלית למשחק. את זה גרנט עושה - ובגדול.

אני לא וזכר מתי שחקני הנבחרת שלנו נלחמו כמו בקמפיין הנוכחי. ראו את זה בכל משחק עד עכשיו ואצל כל שחקן. הקהל בישראל, שאוהב כדורגל וצמא לנבחרת מלהיבה, לא יכול לבקש מהשחקנים יותר מאשר לתת, ולא לוותר, בשום שלב.

כספורטאי אני יודע, שלעולם לא יבואו אלי בטענות אחרי הפסד, אם יראו שנתתי את כל כולי ועשיתי הכל כדי לנצח. אם הפסדתי למרות זאת, כנראה שהיריב היה טוב ממני ולכן עלי להשתפר. כנ"ל לגבי הנבחרת. כל עוד הם ימשיכו להילחם ולתת את הנשמה על המגרש, הקהל יהיה איתם ולא חשוב מה תהיה התוצאה. בינתיים הם עושים זאת ובינתיים זה גם מספיק לתוצאות לא רעות.

אחרי המשחק מול שווייץ כתבתי שאני מאוד מעודד מהעובדה שהנבחרת לא נשברה אחרי הפיגור, ושבהחלט יש שיפור ביכולת המנטלית של השחקנים. עכשיו, אחרי שני המשחקים האחרונים, זה בלט עוד יותר. למרות שהסיכויים להגיע למונדיאל לא גבוהים, הפתעות קורות בספורט כל הזמן. עם הנחישות של השחקנים, אולי בכל זאת הפעם נעשה את זה.