מעבורת החלל דיסקברי הגיעה לכן השיגור
לפני מספר ימים התגלתה תקלה בקצף המבודד של המעבורת, בדומה לתקלה שהתגלתה בחקירת אסון הקולומביה. לאחר מספר בדיקות, אומרים בנאס"א שמדובר בתקלה שולית, ומתכוונים להמשיך את המשימה כמתוכנן
מסוכנות החלל האמריקנית נמסר כי לאחר הסעה על משאית מיוחדת שנמשכה כעשר שעות, הובהר כי לא נשקפת סכנה למעבורת. דוברת נאס"א, ג'יסקה ריי, מסרה כי תצלומים של הסדק שרוחבו כשערה נבחנים כעת בידי יצרני המכל. הדוברת מסרה כי נאס"א הגיעה למסקנה שאין צורך בתיקונים והמשיכה בהעברת דיסקברי ממתקן ההרכבה לכן השיגור, מרחק של 6.4 ק"מ.
בעקבות אסון קולומביה, תוכנן המכל מחדש לטיסת דיסקברי. ""זה לא נשמע כמו משהו רציני, אך בגלל שהקצף הוא נושא רגיש אנחנו רוצים להיות בטוחים שאכן אנו נמצאים בתחום המותר והבטוח", אמרה ריי.
חלון השיגור הראשון של דיסקברי יהיה בין 15 במאי ל-3 ביוני כאשר תחנת החלל הבינלאומית תהיה במיקום המתאים. כולם בסוכנות החלל, לרבות האסטרונאוטים היוצאים למשימה, מבינים שאין משימות מעבורת ללא סכנות כלל, אך הם מאמינים כי הדרך היחידה לשפר את הביצועים היא לשלוח אותה בחזרה למסלול.
התחלה חדשה לתוכנית החלל של ארה"ב
"אנחנו מוכנים לצאת. אני צופה קדימה להתחלה חדשה" אמר מנהל הטיסה של נאס"א לירוי קיין. "יש סיכונים בעסק הזה, והעסק שלנו הוא לנהל את הסיכונים הללו".
ב-1 בפברואר 2003 התרסקה מעבורת החלל "קולומביה" לאחר שבעת שיגורה ניתקו שברי קצף בידוד ופגמו בלוחות הקרמים שמגנים עליה במהלך החזרה לאטמוספרה. לאחר ההתרסקות ועדת חקירה קבעה את האשמה באותם שברי קצף בידוד אך העירה על כשלים נוספים רבים, גם במישור הניהולי.
בעקבות האסון, מאז חודש פברואר 2003 לא שוגרו מעבורת לחלל ולמעשה תוכנית החלל המאוישת של ארה"ב לקחה "פסק זמן". זמן זה שימש להערכות מחדש לקרת שיגור מעבורת החלל "דיסקברי" במשימה שסימונה STS-114. שיגור הSTS 114 אמור להתבצע בין ה14 במאי ל3 ביוני 2005.
את מרבית ה"אש" התקשורתית מושך מי שנתפס כאשם באסון הקולומביה, קצף הבידוד של מיכל הדלק החיצוני. מיכל הדלק החיצוני הוא הרכיב הגדול ביותר של מעבורת החלל הכולל את המקפת, מיכל הדלק ושני מאיצים מוצקים.
מיכל הדלק צריך לעמוד בלחצים הנוראים הנוצרים בעת ההמראה (יותר מ3 מליון ק"ג של דחף) למרות שבדרך כלל, עומד עובי דפנותיו על כ-3 מילימטרים בלבד. בתוך מיכל הדלק מאוכסן לא רק הדלק אלא גם חומר החמצון אשר שילוב של שניהם יוצר את הדחף לו זקוקה מעבורת החלל כדי להמריא. הדלקים וחומרי החמצון מאוכסנים בטמפרטורות נמוכות מאוד וכדי שלא ייווצר קרח על-גבי מיכל הדלק הוא מכוסה בשכבת קצף מבודד.
חבקים מחוממים ומצלמות תיעוד
החידושים העיקריים אשר הוכנסו למיכל הדלק כוללים חבקים מחוממים אשר מטרתם העיקרית היא למנוע היווצרות קרח על הברגים המחברים את המקפת למיכל הדלק החיצוני. אותם ברגים שאורכם הוא כ-60 ס"מ ומשקלם כ-30 ק"ג מפוּצצים בצורה מבוקרת כשתי דקות לאחר השיגור.
אחד השינויים המעניינים ביותר הוא ללא ספק מספר מצלמות שיותקנו על ראש מיכל הדלק וינציחו את השיגור. מלבד זאת, עובי קצף הבידוד במקומות מועדים לניתוק הוקטן. השינויים הללו הם פרי מאמץ של כשנתיים של מומחי סוכנות החלל האמריקנית. כל השיפורים והשינויים נוסו "על יבש" אך נותר להמתין לראות שכל הרכיבים יעבדו בצורה שוטפת ובטוחה.
מטרת משימת ה-STS 114 היא להגיע לתחנת החלל הבינלאומית, להביא אספקה של מזון ואוויר אך גם מכשור נוסף לפעולה שוטפת של האסטרונאוטים בחתנה וכן ניסויים נוספים שייערכו בחלל.
הכותב הוא עורך אתר "הידען ".
לפנייה לכתב/ת 
