דוד אפל לא הואשם בשוחד לשרון ואולמרט

הפרקליטות הגישה היום (ה') לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום מתוקן נגד איש העסקים דוד אפל. לאחר הגשת כתב האישום המתוקן עומד מספר האישומים נגד אפל על שלושה, לעומת שישה בהם נאשם עד כה. שלוש הפרשייות שנמחקו מכתב האישום הן אלה הנוגעות למתן שוחד לראש הממשלה אריאל שרון בפרשת האי היווני, לשר אהוד אולמרט ולחברת הכנסת לשעבר נחמה רונן, אשר שימשה כמנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה.

בתגובה למחיקת ההאשמות נגד אפל, נמסר ממשרד עורך דינו, עו"ד משה ישראל: "היום נרפא במעט העוול החמור שנגרם לאפל. מהצגתו בכתב האישום המקורי כ'תופעה' משחיתה, לא נשאר זכר בכתב האישום המתוקן".

עוד נמסר: "שלושת האיומים המרכזיים שייחסו לו מתן שוחד לראש הממשלה, לממלא מקומו ולח"כ לשעבר נחמה רונן, נמחקו ומלכתחילה לא היה להם יסוד. נראה כי הפרקליטות לא היתה יכולה לעמוד בהשלכות התדמיתיות הנובעות מהחלטה על מחיקת האישום כולו, כפי שמתבקש. גם לאישומים שנותרו אין כל יסוד והדבר יוכח בבית המשפט".

הוצג כבעל קשר ישיר עם צמרת הממשל

תיקון כתב האישום נגד אפל נובע מהחלטת היועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיק האי היווני – החלטה שבה נקבעו קביעות עובדתיות ומשפטיות שאינן מאפשרות את המשך ניהול האישומים האלה נגד אפל. לפיכך, תיקון כתב האישום נגד אפל מהווה תוצאה ישירה של ההחלטות לסגור את התיקים נגד שרון, אולמרט ורונן – התיקים של שרון ואולמרט נסגרו מחוסר ראיות.

המבוא לכתב האישום הציג את אפל כמי שמקיים קשר ישיר עם צמרת הממשל בישראל, כמי שנוטל חלק במינוי אנשים המקורבים לו בתפקידים בכירים וכמי שנוטע ציפיות בקרב עובדי ציבור שכוחו וקשריו יסייעו לו בקידומם. כעת מוצג אפל כאיש עסקים שפעל לייזום עסקאות מקרקעין. הוא נאשם במתן שוחד לבני רגב שהיה ראש עיריית לוד, לזמיר בן ארי, ראש מועצת גבעת שמואל ולבכיר לשעבר במינהל מקרקעי ישראל, עודד טל.

אישום במתן שוחד לשלושה עובדי ציבור

מכתב האישום המתוקן עולה כי החל משנות ה-90 פעל אפל בעצמו ובאמצעות חברות בשליטתו, כיזם בתחום המקרקעין באזור המרכז ובעיקר בלוד וגבעת שמואל.

על פי כתב האישום, קידם אפל את ענייניו באמצעות מתן טובות הנאה כספיות לעובדי ציבור, ביניהם ראשי רשויות מקומיות ופקיד בכיר במינהל מקרקעי ישראל. עוד עולה שאפל נטע בהם ציפיות כי קשריו בקרב גורמי ממשל ושלטון יעמדו לרשותם לקידום ענייניהם.

באישום הראשון נאשם אפל בעבירות של מתן שוחד ובתיווך לשוחד לבני רגב, שכיהן ב- 98' כראש עיריית לוד ולקראת הבחירות היו מעוניינים, אפל והחברה שבבעלותו מגדל הזוהר, בבחירתו של רגב לכהונה נוספת כדי לשמור על האינטרסים שלהם בעיר והחליטו לפעול לבחירתו.

אפל נאשם כי העניק לרגב טובות הנאה בדרך של מימון מערכת הבחירות, העמדת ערבות בנקאית ומתן ייעוץ אסטרטגי ולוגיסטי. החברה "מגדל הזוהר" מימנה את מערכת הבחירות בסכום של קרוב ל-1.4 מיליון שקלים, שהועברו מהחברה לעמותה שהקים אפל עבור רגב באמצעות בנימין תבין שעבד עבורו ומתואר בכתב האישום כמי ששימש כ"איש החזית" של אפל בענייני כספים. לטענת הפרקליטות, "מגדלי הזוהר" העבירה על פי הוראתו של אפל כסף לעמותה כנגד חשבוניות כוזבות.

באישום נוסף הוא נאשם בעבירות של מתן שוחד ותיווך בשוחד כאשר בנובמבר 98', אז שימש זמיר בן ארי כראש המועצה המקומית בגבעת שמואל הוא ביקש להיבחר לקדנציה נוספת וניסה להשיג תרומות כדי לממן את מערכת הבחירות. על פי כתב האישום, לקראת הבחירות היה אפל מעוניין בבחירתו של בן ארי מתוך ציפייה שהוא יקדם את האינטרסים שלו ויתמוך כחבר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בבקשות שיגישו להיתרי בנייה.

אפל נאשם כי יחד עם החברה בבעלותו נתן שוחד לבן ארי בסכום כולל של 95 אלף שקלים.

באישום השלישי נאשם אפל במתן שוחד לעודד טל, ששימש כסגן מנהל מחוז המרכז במינהל מקרקעי ישראל, וטיפל בפרויקטים הקשורים ל"מגדלי הזוהר".

פרקליטי אפל ציפו לביטול כתב האישום

במסיבת העיתונאים שערך היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ביום שבו הודיע על החלטתו לסגור את התיק נגד ראש הממשלה

 בפרשת האי היווני, התייחס לסוגיית האישומים נגד אפל ואמר: "אני מודע כמובן להשלכות האפשריות של החלטתי זו על כתב האישום שהוגש נגד אפל בבית משפט השלום בתל אביב, בנוגע לסעיף הראשון המייחס לאפל מתן שוחד לשרון".

מאז ההחלטה בדבר סגירת התיק נגד שרון, אליה התווספו גם ההחלטות לסגור את התיקים נגד אולמרט ורונן, נערכו בלשכת היועץ כמה וכמה דיונים בנוגע לאפל. פרקליטיו של אפל אמרו עם היוודע ההחלטה של היועץ לגבי סגירת תיק האי היווני כי הם מצפים לביטול כתב האישום נגד מרשם. 

"זה איננו מן המקרים הנדירים שבהם ייתכן שהמקבל אינו מודע למשמעות המתת ואילו הנותן מודע", אמר אז פרקליטו של אפל, פרופ' רון שפירא.