צילום דיגיטלי: שימוש נכון במבזק

רוב המצלמות הדיגיטליות מאפשרות לבחור בין מספר מצבי עבודה של המבזק (פלאש). כל מצב מתאים לצילום אחר:

• מבזק אוטומטי
  

מצב עבודה זה מתאים כשלא מעוניינים להתעסק בכיוונון המצלמה (בעת טיול, או צילום משפחתי). מצב זה מתאים גם לצילום נושאים דינמיים, כשצריך תגובה מהירה ומצלמה מוכנה לפעולה בכל עת. המצלמה מודדת את עוצמת האור בסביבה בה מצלמים, ואם האור המצוי אינו מספיק, המבזק מופעל. החסרון בשיטה זו נעוץ בכך שאין שליטה על הפעלת המבזק, דבר חשוב בפני עצמו, כפי שיוסבר בהמשך.

• מבזק מופעל תמיד 
  

במצב זה, המבזק מופעל בכל צילום, בלי קשר לתנאי התאורה: גם כשמצלמים באור יום מלא, וגם בתאורה חלשה יותר. גם מצב זה מתאים לצילום משפחתי או בטיולים, ובמקרים רבים עדיף על מצב מבזק אוטומטי.

הסיבה לכך עשויה להפתיע אחדים: אפילו בצילום לאור שמש חזקה, המבזק יכול לשפר את התמונה: אור שמש ישיר הוא בעל ניגודיות גבוהה, ומתאפיין בצללים חדים וכהים. תאורת המבזק ממלאת את הצללים כך שהם מתעדנים ומכילים יותר פרטים.

• ללא מבזק 
  
  

  
  

  
  

מצב עבודה זה מתאים לצילום בתאורה הקיימת, לדוגמה צילום בפנים הבית בשעה שאנו מעונינים ליהנות מהתאורה הטבעית. גם כשמגיעה כמות מספקת של אור, אין זה אומר כי איכות האור מספקת: מקורות אור מסוגים שונים יכולים לגרום לתמונה להיראות אחרת לגמרי. צילום עם מבזק מעניק לתמונה אווירה שונה לגמרי מאשר צילום המסתפק באור טבעי המגיע מחלון צדדי.

• מבזק עם מנגנון להפחתת עיניים אדומות 
  

מצב עבודה זה דומה למצב העבודה האוטומטי, בתוספת מנגנון לביטול אחת התופעות היותר מרגיזות בצילום עם מבזק: אנשים נורמליים שנראים כמו ערפדים צמאי דם בעלי עיניים אדומות מאיימות.

תופעה זו מתרחשת בעיקר בצילום בתאורה נמוכה, המביאה לכך שאישון העין מתרחב ועקב כך חושף את רשתית העין שמאחוריו. אור המבזק חודר דרך האישון הפתוח, משתקף בכלי הדם האדומים של הרשתית, וחוזר בחזרה לעדשה. ככל שהמבזק ממוקם סמוך יותר לעדשת המצלמה, גובר הסיכוי שהאור המשתקף ברשתית, יחזור לעדשה ויגרום לתופעת העיניים האדומות.

כאשר מפעילים את מצב "הפחתת עיניים אדומות", המצלמה יורה מספר הבזקים לפני הצילום עצמו, שגורמים למצולם "להתרגל" להבזק ולצמצם את אישוניו ובכך "להסתיר" יותר את הרשתית. חסרון השיטה נעוץ בכך, שההבזקים המקדימים מטרידים את המצולם ולפעמים גורמים לו למחוק את החיוך השמח שהיה מרוח על פניו שניה קודם.

בתצלום מימין: צילום באור שמש ישיר ללא מבזק. משמאל: צילום באור שמש ישיר עם מבזק

שימוש במבזק חיצוני

על אף יתרונו של המבזק הפנימי כמקור תאורה זמין, הוא רחוק מלהיות מקור תאורה אידיאלי ויש בו לא מעט חסרונות:

1. טווח התאורה שלו מסתכם במטרים ספורים בלבד, כך שעוצמתו נמוכה מדי עבור מצבי צילום רבים.
   
   
2. בשל מיקומו הקרוב לעדשה, הוא מגביר את תופעת העיניים האדומות. 
   
   
3. תאורת המבזק הפנימי היא קדמית וישירה, ולכן היא משטחת את המבנה התלת ממדי של הפנים, ולעיתים אף גורמת לברק לא חינני בעור הפנים. על בעיות אלו ואחרות ניתן להתגבר באמצעות מבזק חיצוני.
   

עוצמת המבזק

מבזק בעוצמה נמוכה יחסית יכול להספיק בזמן צילום בתוך הבית. לעומת זאת מבזק רב עוצמה יכול לעזור בצילום אירועים ממרחק. כשרוכשים מבזק, אפשר להשוות בין עוצמתם של דגמים שונים על ידי בדיקת המספר המנחה שלהם (Guide Number).

ככל שהמספר גדול יותר, עוצמת המבזק גבוהה יותר. אמצעי נוסף להשוואה בין מבזקים, הוא טבלה המצורפת למבזק, שבאמצעותה ניתן לדעת מהו הטווח המקסימלי שהמבזק מאיר.

חיבור המבזק

האופן שבו מחברים את המבזק למצלמה, משפיע על מיקום הצל שתאורת המבזק מטילה. לרוב נעדיף כי הצל יופיע בצד ולא ישירות מאחורי המצולם, כפי שקורה בצילום עם מבזק פנימי. ניתן לחבר את המבזק החיצוני למצלמה באחת משלוש הדרכים הבאות:

1. זהו אופן החיבור הנפוץ ביותר. יש לחבר את המבזק ל"נעל" שבראש המצלמה (הנעל נקראת Hot Shoe). התאורה אמנם קדמית וישירה, אבל פחות ממבזק פנימי, מאחר שנורת המבזק החיצוני ממוקמת הרחק מציר העדשה. כתוצאה מכך, גם תופעת העיניים האדומות פחות חמורה, כי המבזק אינו מאיר בדיוק לתוך העין שמתבוננת אל עדשת המצלמה.
   
   
2. אם רוצים ליצור תאורה צדדית ומחמיאה יותר יש להחזיק את המבזק ביד, לצד המצלמה, כשהוא מחובר אליה באמצעות כבל המיועד למטרה זו. תפקידו של הכבל הוא לסנכרן בין המצלמה למבזק, כלומר לדאוג שהמבזק יפעל כאשר לוחצים על לחצן הצילום.
   
   במקום להחזיק את המבזק ביד, אפשר גם להתקין אותו על זרוע מיוחדת. בהשוואה לחיבור המבזק לראש המצלמה, שתי שיטות אלו מרחיקות יותר את נורת המבזק מציר העדשה, ולכן מפחיתות את תופעת העיניים האדומות, וגם מעניקות תאורה שאינה ישירה לחלוטין שמחמיאה יותר למצולם.
   
   
3. האפשרות השלישית היא פשוט לא לחבר את המבזק למצלמה, אלא להפעיל אותו מרחוק: המבזק מאיר אוטומטית כשלוחצים במצלמה על לחצן הצילום, באמצעות אבזר קטן המכונה "Slave". ה-Slave מחובר למבזק החיצוני והוא יודע לזהות מתי המבזק הפנימי במצלמה מאיר, ובעקבותיו להפעיל מיד גם את המבזק החיצוני.
   
   

מבזק ייעודי

במצלמות מתקדמות רבות, נעל החיבור בראש המצלמה כוללת מספר מגעים אלקטרוניים, שתפקידם להעביר מידע בין המבזק למצלמה. היתרון בכך הוא, שהמצלמה יכולה למדוד דרך העדשה את עוצמת המבזק תוך כדי צילום, ולשלוט על עוצמת המבזק בהתאם לעוצמת האור

הדרושה לצילום.

שיטת מדידת אור זו מכונה Through The Lens (ובקיצור TTL), כלומר מדידת אור המתבצעת דרך עדשת הצילום, בניגוד לשיטה פחות מדויקת של מדידה באמצעות המבזק עצמו. כדי ליהנות ממדידת TTL, יש לוודא שהמבזק מוגדר כמבזק ייעודי (dedicated) למצלמה.

דרך מצוינת לבדוק זאת (מלבד לקרוא בחוברת ההפעלה של המבזק) היא להשוות בין רגל המבזק לבין נעל המצלמה מבחינת המספר והמיקום של המגעים.

שאלות ותשובות

מה ניתן לעשות על מנת להימנע מעיניים אדומות?

הנה טיפ נוסף: בקשו מהמצולם לא להתבונן ישירות לעדשה, אלא מעט מעליה. על ידי כך, תאורת המבזק שמאירה מכיוון עדשת המצלמה, לא תוחזר מהרשתית לכיוון העדשה, אלא לכיוון שאליו העין מתבוננת. ואם גם זה לא עוזר, תוכלו לתקן את התמונה בפוטושופ או בתוכנה ייעודית אחרת.

הימנעות מתאורה קדמית וישירה

טריק מומלץ לצילום עם מבזק חיצוני: אם מצלמים קרוב לקיר לבן או לתקרה, אפשר לסובב את גוף המבזק כך שיאיר כלפי מעלה או הצידה. האור שיחזור מהקיר או מהתקרה הסמוכים, יהיה מפוזר ומחמיא יותר. לא לכל מבזק חיצוני יש ראש מסתובב, וכדאי לוודא זאת מראש.

מימין לשמאל: 1. המבזק אינו פועל - צילום באור טבעי. 2. ראש המבזק מופנה כלפי התקרה, כדי ליצור תאורה נעימה ומחמיאה יותר. 3. תאורת מבזק ישירה. 4. הפניית ראש המבזק כלפי התקרה במקום קדימה.