ילדים של טייקונים: הטעויות והפתרונות
ילדים של טייקונים סובלים לא פעם ממשברים ובעיות פסיכולוגיות קשות, בגלל מערך הציפיות והלחצים הקשורים בירושת העסק. כל הטעויות וכל הפתרונות
מאחורי העושר, הזוהר והפרסום שהם מנת חלקם של משפחות ממון ושל ילדיהן, מסתתרות לא פעם בעיות פסיכולוגיות קשות של הבנים והבנות במשפחות האלה, הנובעות מהמערך המסובך של ציפיות ולחצים שמופעלים עליהם לרשת את עסקי המשפחה וממערכת יחסים מסובכת עם הורה, לרוב אב, חזק ודומיננטי.
ד"ר אלכס אביב, מנהל מחלקה במרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל ומרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, טיפל לא פעם באנשים
ממשפחות מובילות בעולם העסקים, חלקם כאלה שסומנו על-ידי המשפחה להיות היורשים, ומספר על שורה של בעיות אופייניות.
האם יש הבדל בין בנים ובנות במשפחות בעלות עסקים?
אביב: "בהחלט כן. בעלי רוב החברות, משרדי עריכת-הדין ומשרדי ראיית-החשבון הגדולים הם גברים, והאפשרות להוריש את העסק לבת נתפסת אצל חלק גדול מהם רק כאופציה של אין ברירה. התוצאה היא שהם הרבה יותר סבלניים וסובלניים כלפי הבת מאשר כלפי הבן המסומן להיות יורש. לעתים אולי אפילו יותר מדי".
"ציפיותיהם מהבנות נמוכות יחסית לכישורים של רוב הנשים המשכילות של היום, ויש בקשר אליהן תופעה הפוכה ממה שקורה לגברים - תת ציפיות, היוצרות תת-הערכה לגביהן. כתוצאה מכך הבנות צריכות להראות הרבה יותר מוטיבציה ונכונות לתפקיד המיוחד. בתהליך הפוך מהבנים, הן צריכות להתבלט כדי שהאב ישתכנע שהן יכולות להחליפו".
"למרות שיש לנו כמה וכמה נשים שמנהלות קונצרנים, ובהצלחה, עדיין מפעלי הלואו-טק, מפעלי פלדה ומפעלים מסורתיים מנוהלים ברובם על-ידי גברים. למנהלים לא קל לחשוב שבתם תוביל ותנהל מפעל כזה. הציפייה הטיפוסית, ולעתים לא מודעת, היא שהבת תינשא לגבר מוכשר ויהיה חתן שיוכל לנהל את החברה - תפיסה מעליבה גם ברמת ההתייחסות הפמיניסטית הבסיסית".
"יש נשים שאכן לא מעוניינות, אבל לצידן יש נשים בעלות יכולות וציפיות מעצמן, שעלולות בהחלט להיפגע מגישה כזאת. טיפלתי בבת של איש עסקים, שהיו לה קשיים גדולים עם עצמה בגלל תחושה של ערך עצמי מופחת. בטיפול היא הגיעה למצב שיכלה להתעמת עם אביה ולהביא בפניו את העובדות לאשורן לגבי יכולותיה".
"כשהיא התייצבה ואמרה לו עד כמה נפגעה מכך שלא חשב עליה כמועמדת להובלת החברה המשפחתית, היא מצאה אותו המום. הוא היה משוכנע שאין כל סיכוי שתרצה בכך. הוא התעלם מכך שעבדה במפעל בחופשות, שביקרה בו והתעניינה, שלמדה מינהל עסקים במסלולים מתקדמים. בסופו של דבר הוא הודה שלא חשב שאישה מתאימה לנהל חברה קשוחה, שדורשת התמודדות עם מנהלים ואנשים שעובדים תחתיה".
"במשרדי עורכי-הדין המובילים התופעה הזאת הולכת ופוחתת, כי משרדים רבים ומצליחים מנוהלים על-ידי עורכות-דין, אם כי גם בתחום זה קיימים עדיין בעלי משרדי עורכי-דין גדולים, שלפעמים סבורים שמי שמתאים יותר להחליף אותם הוא שותף או בן משפחה אחר ולא הבת, ולפעמים הבנות צריכות לעבוד קשה כדי להוכיח שהן יכולות ורוצות".
מהן הבעיות המאפיינות את הגברים המסומנים להיות יורשים?
"רוב המטופלים שלי מהסוג הזה היו גברים צעירים בשנות ה-20 לחייהם, שהגיעו במצבים של משברים דכאוניים או חרדתיים. הם לא היו מודעים לבעיית היחסים עם אביהם. רובם היו בנים של עורכי-דין בעלי משרדי ענק או בנים לאנשים מאוד מוצלחים - כוכבים בתחומם. חלק גדול מהבנים הגיעו אלי במהלך לימודי משפטים או אחריהם. חלקם היו מוצלחים מאוד אינטלקטואלית. אביהם העביר להם, באופן מילולי ולא מילולי, את הציפייה שהם יהיו יורשי העסק, והם לא הרגישו שהיתה להם היכולת לסרב. ואז נולדו הבעיות".
"למטופלים האלה היה ברור שאף פעם לא יוכלו להיות כמו אביהם. הם מתחלקים לשתי קבוצות: אלה שלא רוצים בכלל, כי נטיות הלב האישיות שלהם שונות לחלוטין מהמקצוע שנתפר להם כיורשים, ואלה שרוצים אבל חוששים, בין היתר כי אינם מקבלים חיזוקים מספיקים לגבי יכולותיהם, במיוחד מהאבות. משותף לכולם החשש שאם ייקחו על עצמם את ניהול האימפריה המשפחתית, היא תידרדר והם יאכזבו את אביהם".
איפה השגיאה של ההורה?
"האבות הם לרוב אנשים חזקים מאוד, דומיננטיים. הבעיה המרכזית של אבות דומיננטיים וחזקים מדי היא שהם לא דואגים, במהלך התפתחות הבן, לחזק אותו, להחמיא לו מספיק, כדי שיפתח דימוי עצמי חזק עם יכולת של הגשמה חיובית וטובה לגבי עצמו, ולא יהיה תלוי ורגיש כל הזמן לביקורת. הוא זקוק למחמאות שיחזקו את עוצמתו וגבריותו ואת תחושתו שהוא יכול להיות דומה לאב, ויכול להתמודד עם הבחירה בו כמי שיירש אותו".
"יחד עם זאת צריך לשקף לבן גם את המיוחדות שלו. זה לא אומר שהוא יהיה בהכרח עורך-דין או איש עסקים מצליח כמו האבא, אבל הוא יהיה מספיק חזק כדי לא להיכנס למצב רוח דכאוני כשיצטרך להתמודד עם הבחירות שלו בחיים. הוא צריך להרגיש מספיק חזק כדי לא לחשוש לבחור בין הדברים שהאב היה רוצה שיעשה לבין הבחירות הפנימיות שלו. שגיאה של האבות החזקים היא שבדרך-כלל הם לא דואגים לפרגן לכוחות הנפשיים, הפסיכולוגיים והפיסיים של הבן, ולאו דווקא בצד המקצועי. הם רוצים שהילד ייכנס לנעליהם, אבל לא דואגים להכין אותו לכך".
מהם המשפטים הקטלניים שאבות אומרים לבניהם?
""כל מה שבניתי אתה תהרוס", "ציפיתי ממך לגדולות אבל בסופו של דבר יצאת פחדן", או אמירות שנותנות תחושה שהבן לא מוערך, גורם אכזבה ויגרום נזק למשפחה או לרכושה".
מה קורה כאשר יש מספר ילדים במשפחה?
"האב מסמן בדרך-כלל את המיועד בעיניו להיות היורש/ת. כשמדובר בבכור, הבחירה נתפסת כמסורתית. אבל הסימון איננו תמיד על-פי סדר הלידה. לא פעם ילד יסומן גם מסיבות בלתי מודעות. לדוגמה, כשהאב חושב שילד מסוים דומה לו, או מזכיר לו את עצמו".
"הסימון גורם לילדים האחרים להרגיש 'לא נבחרים' או 'לא מתאימים'. החוויה של 'לא להיות מתאים' היא חוויה פסיכולוגית עמוקה, שהיא במידה מסוימת חוויה של 'לא להיות'. הלא נבחרים חווים את עצמם כלא כשירים ועלולים להיכנס לעמדות קיצוניות: מצד אחד, לנסות להוכיח בצורה קיצונית שהם מתאימים ולעסוק בהבאת 'תעודות' ליכולותיהם כדי להוכיח שהאב טעה. אז הם הופכים להיות סופר-אמביציוזיים. לא תמיד האב 'מתעורר מעיוורונו', ואז התוצאה היא תסכול מתמשך. אפשרות אחרת היא ויתור וכניסה לעמדה דכאונית פסיבית בנוסח: אין מה לעשות, אני כישלון".
"קיימת קבוצה שלישית, של ילדים שדווקא העובדה שדילגו עליהם כיורשים עושה אותם הרבה יותר בריאים נפשית. הם משוחררים מהתובענות שעימה מתמודדים הנבחרים, מתפקדים מחוץ ל'טווח האש' של האב ויכולים להתקדם ולהתפתח כאוות נפשם בכיוון שלהם".
איך מכינים את היורש להתמודדות עם עובדים בחברה, בכירים ולא בכירים, שאינם בני המשפחה?
"טיפלתי במספר בני יהלומנים שנהגו - בגלל התפיסה שכל ילד צריך להתחיל מלמטה - לעבוד במלטשה לפני שהגיעו למשרד. יש בהחלט משהו חיובי בתהליך הזה. בנים שגדלים בתוך מפעל, יותר פשוט להם ולסביבה לקבל את היותם יורשים. בתוך המערכת מקבלים יותר את הילד שצומח במסגרתה מאשר בן שמוצנח אחרי לימודים. אבל לא תמיד התהליך אפשרי. ילד בן 17 יכול לעבוד במלטשה, אבל מה יעשה בן 17 במשרד עורכי-דין? ייקח תיקים לבי-המשפט".
עד כמה הורים מצליחנים מודעים היום לבעיות הקשורות של יורשים?
"יותר מאשר בעבר. במיוחד מכיוון ששכבת המצליחנים הולכת ומתעבה. יש כאלה שמודעים ודואגים לעשות בזמן את ההחלטה שהיורש התיאורטי איננו מתאים, לעשות את ההכנה הנכונה ולא להדביק עליו את תווית הכישלון של המשפחה".
מהו הטיפול שאתה נותן ליורשים שלא רוצים להיות יורשים ונקלעים למשבר בעקבות זאת?
"חלק משמעותי בטיפול הוא שיקום הערך העצמי הפגיע, ואז האדם מתחיל להיות יותר חופשי לבחור מה הוא באמת רוצה להיות. הוא מסוגל לעמוד מול המשפחה וההורים ולומר שזו לא הבחירה שלו, ולהסביר להם שאם יעשה זאת, יאמלל את כל חייו".
מה קורה כאשר האמא היא הדומיננטית והמצליחנית במשפחה?
"זה כבר הופך את המשפחה להיות יוצאת דופן, ובמובן החיובי. משפחה כזאת היא פחות 'שטנצית', כי היא השתחררה ממבנה שמרני פטריארכלי ברור, ולכן במשפחות כאלה יש פחות בעיות של יורשים, כי המשפחה כבר הוכיחה שהיא הלכה נגד הציפיות והכללים הרגילים".
צרות של עשירים
צילום: סי די בנק
מומלצים
