חגיגת דמוקרטיה? הבלאגן חוגג

בעוד חודשיים מהיום אמורה מפלגת העבודה להגיע לסיומה של "חגיגת דמוקרטיה" ולבחור לעצמה מנהיג חדש. מנהיג סופי, חד משמעי וברור, מנהיג שאפשר לעמוד מאחוריו עד לתקופת בחירות ובמהלכה.

המועד (28 ביוני) נקבע אחרי משברים רבים. המתמודדים (פואד, וילנאי, פרץ, ברק וכמובן פרס) לוקחים את העניינים ברצינות. הם צועדים מסניף לסניף ומהרמת כוסית להרמת כוסית. הסקרים מציפים את השוק ואת הכתבים הפוליטיים, הלשונות הרעות עובדות שעות נוספות וכולם מלכלכים על כולם, כמיטב המסורת בפוליטיקה בכלל, ובעבודה בפרט.

וכך אמור מרכז המפלגה להתכנס ביום שלישי הקרוב כדי לדון, בין היתר, במועד חדש לבחירת היו"ר. כל זאת למה? כי מישהו, בעיקר שמעון פרס ותומכיו, גילה שהתאריך המוסכם, 28 ביוני, קרוב מדי לתחילת הנסיגה מעזה. 

אז נכון שזה נשמע כמו תירוץ, ונכון שהנסיגה צפויה להידחות ממילא בשלושה שבועות, ונכון שאין כל קשר ממשי בין בחירת יו"ר חדש לנסיגה מעזה. אבל פרס, שמאבד לאחרונה גובה בסקרים בעיקר מול ברק, נאחז בתירוץ הנסיגה כמו שטובע נאחז בקש.

מקורבו של היו"ר, השר חיים רמון, לא הסתיר מעולם את התנגדותו לקיום פריימריס במועד שנקבע. בשבועת האחרונים פעל לאיסוף חתימות לדחיית הבחירות הפנימיות, אולם חיש מהר התברר שהמהלך נתקע - רק מעטים ממהרים לסייע לפרס. לפיכך החליט רמון להוריד פרופיל.

"חיים לא רוצה להיות הפראייר היחיד שהולך עם הראש בקיר נגד כולם", אומר מכר קרוב של רמון. "זה יהיה מגוחך אם הוא יאסוף חתימות, יגיש אותן ולבסוף יעלה לבד לנאום על הבמה בעד דחיית הפריימריס, כשכל השאר שותקים".

קשה לקבוע חד משמעית מה יתרחש ביום שלישי בתום ישיבת המרכז. האנרגיות בשטח ובקרב המתמודדים לא מספקות תחושות ברורות. איש לא עולה על בריקדות בינתיים - לא בעד ולא נגד בחירות.

מצד אחד, לבד מפרס, יתר המתמודדים עושים קולות של "בחירות במועדן". הרועשים שבהם, מתן וילנאי, בנימין בן אליעזר ועמיר פרץ, נשבעים שהם מוכנים לקרב. "עכשיו. מייד. אסור לדחות", אומר וילנאי. "את הבחירות האלה צריך לקיים במועד". גם ברק בעניין.

מבולבלים? אין צורך להיבהל. זה מצב טבעי במפלגת העבודה. חודשיים לפני תאריך הבחירות ליו"ר חדש יד ימין לא ממש יודעת מה עושה יד שמאל. וכל זה עוד לפני שהזכרנו את השרצים בתיבת הפנדורה ששמה המפקד. מפקד מפלגת העבודה אמור להיסגר ב-15 במאי וכבר היום מדברים בוועדה לטוהר המפקד, המופקדת על בדיקת זיופים בטפסי ההתפקדות, כי בין 5,000 הטפסים שנבדקו עד כה נמצאו חשדות לזיופים "מסמרי שיער": עשרות טפסים באותו כתב יד, אנשים שלא ידעו שהתפקדו ואפילו צ'קים מזוייפים.

אם אכן כך, והחשדות יגיעו לחקירת משטרה, המהומה בעבודה רק תתעצם. ואולי, רק אולי, חקירה עלולה להוביל לדחיית הבחירות ליו"ר. נו, מה יותר נוח מזה?

...לתופעה מאוד מוזרה הקשורה במתנחלי גוש קטיף. המתנחלים מתלוננים על כך שהמדינה לא דואגת להם לקרקעות חקלאיות. בכמה וכמה מושבים בדרום הארץ ישנן חלקות אדמה פנויות, שרק ממתינות למי שיבוא ויעבד אותן. מדובר באדמה פנויה במושבים דקל, יבול ויתד שבאזור ניר יצחק (פתחת שלום).

"אם תודיע שאתה רוצה להיות חבר מושב, תוכל לקבל את החלקה בלי כסף כמעט", אומר ח"כ חיים אורון (יחד), אחד הפוליטיקאים המעורים בעניין יישובם מחדש של אנשי גוש קטיף. "המתנחלים יכולים לקבל גם את החלקה, וגם את הכסף של הפיצויים על מה שהם משאירים מאחור".

הכל נכון, אבל המתנחלים הודיעו ברובם שהם לא מוכנים להתיישב דרומית לאשקלון. הטענה המרכזית שלהם: הגענו לגיל שבו איננו מוכנים לחיות בסוף העולם שמאלה. מצד שני, ההצעה מפתה מאוד: גם אדמה בחינם וגם פיצויים.

אז מי אשם בסירוב המתנחלים, המתפנים עצמם? לא בטוח. אולי דווקא הממשלה, שטיפלה ביישובם מחדש של מפוני גוש קטיף בצורה חובבנית למדי. ההתנהלות הזו חוזרת אליה כבומרנג.

"אנחנו נתקלים בבלגן גדול", אומר אורון. "ברגע שהאנשים קיבלו איתות שעניין ניצנים הוא מעשי, כולם מחכים לראות מה קורה שם. המתנחלים חשו שהחוק מתחיל להיפרם, וכשהחוק מתחיל להיפרם, אז הם יקבלו יותר כסף".