שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    לבני בטקס בהר הרצל: זו הכרה בסבל יהודי אתיופיה

    מאות מבני העדה האתיופית השתתפו בהר הרצל בטקס הנחת אבן פינה לאנדרטה לזכרם של בני משפחותיהם שנספו בדרכם לישראל. השרה לבני אמרה: "האבנים כאן מסמלות את ההכרה במסע, בסבל, והחיבור לאזרחי המדינה". שושנה סלומון, בת 30, שאיבדה במסע את אמה ואחיה, הדליקה משואה

    בהר הרצל נערך היום (ג') טקס הנחת אבן הפינה לאנדרטה לזכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל. מאות מבני העדה, שרבים מהם איבדו את יקיריהם במסע לארץ, השתתפו בטקס. 

     

    שרת הקליטה ציפי לבני אמרה בטקס כי האנדרטה היא "אחד הדברים החשובים שעשיתי כשרת הקליטה". לדבריה, "האבנים במקום הזה מסמלות את האנשים, את ההכרה במסע, בסבל, בגעגוע לארץ והחיבור לאזרחי המדינה. מקום זה יהפוך לחלק מהחינוך הכולל של כלל אזרחי ישראל אשר יוכלו כאן ללמוד את מחיר המסע".

     

    הטקס נפתח בתפילה שערכו הקייסים. לאחר מכן הדליקה משואה שושנה סלומון, בת 30 מבאר שבע, שאיבדה במסע את אמה ואחיה. היא סיפרה ל-ynet כיצד עזבה עם משפחתה בגיל חמש.  "בכפר שבו גרנו באתיופיה התחילו להגיע הסיפורים על העלייה לארץ. ההורים שלי החליטו לארוז ולצאת לכיוון סודן. אני לא זוכרת הרבה מהמסע הרגלי, חוץ מזה שבכיתי הרבה".

     

    חודש וחצי הלכו ברגל שושנה, הוריה ועוד שישה אחים. כאשר הגיעו לסודן חלו האם ואחד מהאחים ולאחר מכן נפטרו. "הלכנו ברגל מאתיופיה לסודן. אמא שלי נפטרה בסודן ממחלה, ומצער כי אחי נפטר שבוע לפני, הוא היה בן 16. כנראה שהיתה לו שחפת. לא היה שם טיפול מודרני כדי לדעת מה זה היה בדיוק. רבים נפטרו בדרך מצמא ורעב. המים היו מזוהמים וגם מזה קיבלו מחלות. כל יום מתו אנשים מהמסע, ילדים קטנים שלא הצליחו להחזיק מעמד".

     

    לאחר שנה וחצי בסודן הם הגיעו לארץ. חמש שנים לאחר מכן התאבד אחיה של שושנה כשהוא בן 18. שושנה מספרת: "לא נפרדנו מהאח שלי ומאמא. אבא שלי היה בהלם, לא יכל לתפקד ושמו אותנו אצל דודים. אחי התאבד בארץ בגלל כל הכאב שהוא לא יכל לשאת".

     

    "המסע לא הסתיים"

     

    יו"ר הסוכנות, סלי מרידור, אמר בטקס: "אנו מתרגשים וגאים ביום הזה שבו מניחים אבן פינה לאחד מסיפורי הגבורה הגדולים ביותר בתולדות הציונות. זה סיפור על הילדים שנפלו, ההורים השכולים והיתומים, האחים שאיבדו את הקרובים והיקרים מכל. אך זהו גם סיפור של כל ילד יהודי בישראל ובעולם".

     

     

    מרידור הוסיף כי המסע עוד לא תם. "יש עוד רבים באתיופיה שמחכים לבוא ושבואם אושר על ידי הממשלה, ושאנו צריכים לעשות הכל להביאם. שנית, המסע לא מסתיים בשדה התעופה בישראל, לא במרכז הקליטה אלא בצבא, באוניברסיטה או במקומות העבודה. יחד אתכם נהיה במסע".

     

    ועדת השרים לענייני עלייה וקליטה קיבלה בנובמבר 2003 את המלצת שרת הקליטה להקים את האנדרטה בהר הרצל. המשרד לקליטת העלייה פנה לאגף ההנצחה במשרד הביטחון, שירכז את כל ההיבטים הטכניים, בהם תכנון, עיצוב והקמת האנדרטה. האדריכל גבריאל קרטיס נבחר לתכנון האנדרטה, ולצדו עובד צורי אליאס, עולה מאתיופיה, סטודנט לאדריכלות.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מירי חסון
    בהנחת אבן הפינה
    צילום: מירי חסון
    צילום: מירי חסון
    "המסע לא תם"
    צילום: מירי חסון
    צילום: אלכס קולומויסקי
    לבני. "כולם יוכלו ללמוד"
    צילום: אלכס קולומויסקי
    מומלצים