"כך גויסתי להסיע מחבל מתאבד"
צעיר ערבי ישראלי, העומד למשפט על שהסיע את המחבל המתאבד לפיגוע ב"סטייג'", מספר כיצד גויס והופעל על ידי ארגוני הטרור. לדבריו, המצוקה הכלכלית היא שדחפה אותו לידיהם של אנשי הג'יהאד האיסלאמי. "הם אמרו לי: אנחנו יודעים שיש לך הרבה חובות...אל תהיה עקשן , נשלם לך 14.000 דולר". הוא מספר על השיחה האחרונה שקיים עם המתאבד, על סיכויי השלום ועל שרון ואבו מאזן
העדות של אשרף קייסי, ערבי ישראלי בן 27, מדגימה עד כמה קל לארגוני הטרור לגייס "סייען" לפיגועים. כל מה שצריך לעשות זה למצוא צעיר ממשפחה עם בעיות כלכליות. והמצוקה כבר תעשה את השאר. העדות של קייסי, העומד למשפט לאחר שהסיע את המתאבד מהג'יהאד האיסלאמי לפיגוע במועדון "הסטייג'", מתפרסמת לראשונה ב-ynet ומציגה את עולם הגיוס של ארגוני הטרור בקרב ערביי ישראל.
הכל החל בהיכרות חברית. קייסי, תושב בקה אל-גרביה שגדל עד גיל 14 בחדרה, הכיר במקרה צעיר פלסטיני ששמו נידאל אבו סעדה וכינויו "אבו מחמד". כמה שבועות לאחר ההיכרות ביניהם יצר עמו זה קשר וביקש ממנו להגיע לאזור טול כרם. מכאן, הסיפור כולו לקוח מעדותו של קייסי במשטרה.
"הוא בא לקחת אותי ברגל, אבו מוחמד, הוא היה לבד. עלינו לכיוון העצים למעלה. פתאום אני רואה שלושה אנשים יושבים על הסלעים. כל אחד עם
נשק. אז פחדתי, ברחתי אחורה, התחלתי לחשוב מחשבות. אז אבו מוחמד אמר לי 'אל תפחד', אחד אח שלי ושניים חברים שלי'. ישבתי איתם, ישבתי איתם בפחד, אני מדבר איתם ומגמגם. שואלים אותי על העבודה שלי, אם יש עבודה, על המשפחה שלי, אם אני מכיר אנשים... הוא אמר לי "יהודים" אמרתי לו שגדלתי 14 שנה בחדרה ורוב החברים שלי יהודים".
לאחר מכן מבקשים אבו מוחמד וחבריו מקייסי להביא להם "חומר חקלאי, שלו הם זקוקים לריסוס מלפפונים". קייסי רוכש עבורם 185 קילוגרם, גם לאחר שהמוכר בחנות אומר לו כי אסור להכניס את החומר לשטחים.
"השבעתי את אבו מוחמד באמא שלו: 'תגיד לי את האמת, בשביל מה זה החומר הזה?' אז הוא אמר לי: אנחנו עושים מזה פצצה. אז אמרתי לו למה עשית ככה? למה נתת לי לעשות את זה, תגיד לי את זה מהתחלה, לא הייתי עושה את זה בכלל. צעקתי עליו והלכתי. הוא קרא לי ואמר לי 'בוא נשב נדבר'. וגם האנשים באו איתו. אמר לי: 'אני מצטער, אני לא מחפש לך צרות ואני יודע מה יש לך בבית, אז קח 2,000 שקל ואל תכעס עלי שלא אמרתי לך את האמת'. הם התחילו לשאול אותי אם אני מכיר יהודים ואז אמר לי אבו מוחמד: 'אני רוצה לעזור לך, אני יודע שהמצב הכלכלי בבית לא טוב. אבא שלך בבית חולים, אין עבודה, אין לך כסף, יש לך חובות'.
"אז אמרתי לו - במה אתה יכול לעזור? אמר לי 'אם אתה תעזור לי אני אעזור לך'. אמרתי לו: אם זה משהו שיסבך לי את החיים, משהו מסוכן, אני לא מתקרב ... אז אמר לי 'תביא מישהו יהודי, מאיזה מקום, אנחנו נגיד לך, אנחנו ניקח אותו, כי נחליף אנשים, אסירים יעני. אתם היהודים רוצים את הבנאדם? תוציאו לנו אנשים שלנו'. אז אמרתי לו שיירד ממני".
"הם מסביבי עם נשק, התחילו לשחק עם הנשקים שלהם, אז אמרתי לו טוב בסדר, רק שיירד ממני ... הוא אמר לי 'אתה מכיר מישהו?' אמרתי לו שם של בחור אחד וזהו. הוא לא ביקש ממני טלפון. אמרתי את זה רק שירד ממני. זה היה יום ראשון לפני הפיגוע".
אמא בכתה, בג'יהאד הציעו לעזור
שלושה ימים לאחר מכן מתקשר אבו מוחמד. "הוא אמר לי: 'אני צריך אותך דחוף דחוף דחוף'. אמר לי: 'תשכח מהענין של הבנאדם שצריך להביא אותו'. אמרתי לו, אני שכחתי מזה לא הייתי עושה את זה. אמר לי 'בשביל זה אני רוצה שתבוא, נשב נדבר'.
"באותו יום בבוקר כשאמא שלי קמה ראיתי אותה בוכה. אמרתי לה מה קרה? היא הסבירה לי את המצב בבית, שיש חובות והמצב על הפנים, יותר מדי על הפנים... אז אמרתי לה - מה אני אעשה, אין עבודה. יצאתי מהבית עצבני על המצב, אז דיברתי עם אבו מוחמד אמרתי לו: אני בא אליך בשעות הצהרים. באתי, הוא ראה שאני עצבני ואמר לי 'נו ספר, אני כמו אח שלך'. אז התחלתי להסביר לו את המצב של הבית, שיש לנו חובות ושעיקלו לנו את הכל, שאני עובד וכל הזמן משלם חובות.
"אז אמר לי אבו מחמד: 'אני רוצה לעזור לך, אביא לך כסף ואתה תסגור את החובות'. אמרתי לו בתור מה? אתה לא מביא לי סתם כסף? הוא אומר לי:' סתם משהו קטן שאני רוצה ממך... אני רוצה, יש לי מישהו שתכניס אותו לתוך ישראל'. אמרתי לו מי זה המישהו הזה? אז אמר לי 'מחבל'. אמר רוצה להכניס מישהו לעשות פיגוע. אמרתי לו הופ, עד פה זהו. אז התחילו כולם לדבר, אחד אחד, התחילו להכניס לי דברים. 'אם אתה מכניס אותו, אף אחד לא יודע חוץ מאיתנו שאנחנו יושבים פה'".
אמרתי שלא מתאים לי. אז הם אמרו: 'אתה מפספס את החיים שלך, זו הזדמנות שתסגור את החובות שלך, ושלא יהיה לך בלאגן בבית. אנחנו רוצים לעזור לך'.
"אבו מוחמד אמר: 'תחשוב על זה. אף אחד לא יודע, אף אחד לא יגלה, אם אתה לא פותח את הפה. אתה מוריד אותו וחוזר. אף אחד לא ידוע כלום". אז אמרתי לו: תשכח מזה. הוא ענה 'תחשוב על זה ותחזיר לי תשובה'".
המתאבד אמר: לא מעניין אותי שרון ואבו מאזן
"ישבתי בבית והתחלתי לחשוב, נכנסו לי דברים בראש. למחרת היום התקשר אלי אבו מוחמד להגיד לי עוד פעם על הענין ואמר לי: 'אל תדאג, אתה
תסתדר בחיים, חבל שתפספס את זה'. אותו יום נסעתי לאבא שלי, שלא עבד כבר חודשיים. ראיתי את המצב של אבא שלי ואמא שלי גם בוכה... התחלתי לחשוב מה צריך לעשות לגבי המצב של הבית, כל הצרות עלי בגלל שאני רק עובד בבית, אין אף אחד עובד. ומה שאתה עובד אתה לא רואה את הכסף... אני משלם חשמל, מים, טלפון, כל הדברים של הבית".
ביממה לאחר מכן התקשר אבו מוחמד שוב, וקייסי נשבר. "תבוא ונדבר", אומר לו אבו מוחמד, והוא נוסע אליו, שב מפעילים עליו לחץ מחודש. "הם אמרו לי: 'אנחנו רוצים לעזור לך. אנחנו יודעים שיש לך הרבה חובות... אל תהיה עקשן, נשלם לך 14.000 דולר'". לאחר מכן, אבו מוחמד וחבריו "מתייעצים" ומבטיחים לקייס סכום כסף נוסף. זה מספיק.
יומיים לאחר מכן מסיע קייסי את המחבל המתאבד עבדאללה בדראן למועדון הסטייג' בתל אביב. בין השניים מתפתחת שיחה מתוחה ברכב, השיחה האחרונה. "הוא סיפר לי שההורים שלו לא יודעים שהוא הולך לעשות את זה. אמרתי לו: אתה יודע ששרון ואבו מאזן רוצים לעצור את זה, שיהיה שלום? אז הוא אמר: 'לא מעניין אותי שרון ואבו מאזן'".
השניים מגיעים ברכב לטיילת בתל אביב, שם יוצא המתאבד לפיגוע. "לפני הרמזורים בהתחלה של הטיילת עמדתי בצד. הוא פתח את הדלת, הוציא רגל בחוץ ואמר לי: 'אם אתה מנסה להודיע למשטרה, אז אנשים יגיעו אליך ויחסלו אותך, אותך ואת המשפחה שלך... אני נותן לך חצי שעה לצאת מתל אביב, מתאים לך?' אמרתי לו כן".
בפיצוץ נהרגים חמישה בני אדם ועשרות נפצעים. לפני חודשיים מוגש נגד המסיע כתב אישום. קייסי, שייוצג במשפטו על ידי עורך הדין ריאד אניס, נאשם בחמש עבירות של רצח וניסיון רצח, ובעשרות עבירות של גרימת חבלה בכוונה מחמירה. כמו כן הואשם במגע עם סוכן חוץ, חיפוי על עבירה, סיוע לאויב במלחמה, הסעה שלא כדין ותמיכה בארגון טרור.
לפנייה לכתב/ת 
