בפינוי: עדיפות לילדי גוש קטיף על ילדי הדרום

"יש לנו ניסיון בהעברת כמויות גדולות של תלמידים בבת אחת ממקום אחד למקום חדש. במבצע 'ענבי זעם' קלטנו מסה של תלמידים ביום אחד. ממש במהלך לילה הקמנו שני גני ילדים ביישוב הסמוך לקריית שמונה. הפעם הבאנו ציוד ביחד עם עיריית אשקלון. כבר למחרת היה צוות חינוכי מלא וגם עזרה לתלמידים בבגרויות. יש בדרום ניסיון לעבוד בלחץ של זמן ולמצוא פתרונות"

כך אומרת ל-ynet היום (א') מנהלת מחוז הדרום במשרד החינוך, עמירה חיים. לדבריה, משרד החינוך נערך להתנתקות על פי מודל ההיערכות ששימש אותו להעברת תלמידי הצפון מהחזית במבצע "ענבי זעם".

במקור אמור היה להתבצע פינוי גוש קטיף בצפון השומרון ב-20 ביולי, אולם מאחר שהתאריך חל בתקופת "בין המיצרים", ייתכן שיידחה. במקרה שבו ההתנתקות תגלוש ל-1 בספטמבר מתכננים במשרד החינוך לפעול באותה מתכונת שבה פעלו בימי מבצע "ענבי זעם", לפני 9 שנים ולהעביר בבת אחת כמות גדולה של תלמידים מקריית שמונה ליישוב חלופי. לדברי עמירה חיים, הכוונה היא להיערך בתוך יום להקמת גני ילדים וכיתות חלופיות במבנים אירעיים ובקראוונים ולהציב כוח אדם בשטח - מדריכי נוער, גננות ומורים נוספים שישתלבו גם בבתי הספר הקיימים. 

חיים, החברה גם במינהלת ההתנתקות, מגלה עוד כי במשרד החינוך מעודדים את התושבים המיועדים לפינוי להירשם לבתי ספר ביישובים הסמוכים לגוש קטיף ומדגישים כי תינתן עדיפות בהרשמה לכל תלמיד מאיזורים אלה.

לדברי חיים, "יש כבר פניות ובירורים מצד מתנחלים לגבי בתי ספר וגנים באשקלון, שדות-נגב ושפיר - בעיקר לבתי ספר דתיים. ההנחיה היא לאפשר זכות קדימה לילדי המפונים בהרשמה לכל בית ספר שירצו במחוז דרום. צריכים להכין את 'היום שאחרי'. במשרד החינוך מקווים שרוב האנשים יידעו לאן הם הולכים לפני הפינוי. נכון, הם רוצים להיאבק על הבית וזה לגיטימי, אבל במקביל המתיישבים מכינים תוכניות אלטרנטיביות. אנחנו נהיה גמישים במאה אחוז. כל החלטה של הדרג המדיני מתורגמת מייד לתוכנית מגירה".

עמירה חיים חושפת כי נבדקים מספר תרחישים אפשריים לפינוי התלמידים בגוש קטיף: האחד - להעביר את כל התלמידים כגוש אחד ליישוב "ניצן". במקרה כזה יורחב בית הספר בקרבת האזור ויוקם בית ספר נוסף חדש.

במשרד החינוך נערכים גם לתרחיש אחר לפיו יעברו התושבים בתפזורת לערים סמוכות. לשם כך נערכו מספר פגישות תיאום עם הרשויות לגבי הקמת מרכזי פינוי באשקלון ובאר שבע לקליטה מיידית של תלמידים מגוש קטיף, ועם הרשויות בזיכרון יעקב - לקליטה של תלמידי יישובי צפון השומרון. בנוסף, מכינים במשרד תוכנית לפעילות בקיץ "על מנת ללוות את הילדים בכל התהליך".

ובצל דבריה של מנהלת המחוז, מודים גורמים במשרד החינוך כי הם מתקשים למצוא פתרונות לתלמידים שיפונו מאחר וישנה "אי בהירות באשר למקומות בהם יגורו התושבים". 

לנוכח אי הבהירות באשר למקומות בהם יגורו התושבים, פנתה השרה לבנת ליו"ר המועצה האזורית בגוש, אבנר שמעוני, בבקשה להיפגש איתו. בפגישה, שתתקיים ביום שלישי הקרוב, ישתתפו מנכ"לית המשרד, הנהלת המשרד והגורמים הרלוונטיים כדי לדון בכל הנושאים הקשורים למערכת החינוך.

"במשרד החינוך חושבים כמונו שלא יהיה גירוש"

"הנושא של פינוי התלמידים לבתי ספר חדשים מעולם לא עלה בשיח בינינו לנציגי משרד החינוך" אומר ל-ynet מוכי (מרדכי) בטר מנהל אגף החינוך והתרבות חוף עזה.

לדבריו, "יכול להיות שיש להם תוכניות שהם מסתירים מאיתנו. הם לא יכולים להגיד לנו ללכת לבתי ספר בערים אחרות כי הם לא יודעים לאן נלך, אם נלך. אנחנו ממשיכים כרגיל ובאחד בספטמבר מבחינתי כל התלמידים וילדי הגנים ילמדו בבית הספר בגוש קטיף. אם בכל זאת יפנו אותנו מהגוש מה שיקרה אחר כך עם התלמידים בבתי ספר אחרים ואיך הם ישולבו זה לא באחריותי. שמשרד החינוך יחשבו על זה זו האחריות שלהם לא שלנו שהתלמידים לא יפגעו כי הם מפונים". 

"הסיבה שמשרד החינוך לא נערך לפינוי היא שהם חושבים כמונו שלא יהיה גירוש", אומר יגאל קירשנזפט מנהל אדמינסטרטיבי בבית הספר "תלמוד תורה" בעצמונה. "רק השבוע חידשנו את רישיון הפעלת בית הספר עד לתשס"ט. גם קיבלנו שתי כיתות חדשות ממוגנות ירי ממשרד הביטחון כי הבעיה היחידה אצלינו היא של צפיפות כי יש גידול בכיתות".

בבית הספר "תלמוד תורה" נרשמו 560 תלמידים לשנת הלימודים הבאה.  

ההנחיה למורים: תשוו את הפינוי למעבר דירה

כ-3,000 תלמידים חיים בגוש קטיף (מתוכם לומדים במסגרות חינוכיות בתוך הגוש 2,620 ילדים - כ-770 בגנים, 1,500 - בבתי ספר יסודיים וכ-350 בבתי ספר על יסודיים. בגוש יש 32 כיתות גן, שש בתי ספר יסודיים, חטיבת ביניים, אולפנה - תיכון לבנות וישיבה תיכונית)

ביום שני שעבר הגיעה מנהלת המחוז, עמירה חיים, לגוש קטיף, כדי לשוחח עם המורים והמנהלים. ל-ynet נודע כי בשיחה היא העבירה "טיפים" לעובדי ההוראה, כיצד להיערך ליום שאחרי ההתנתקות. בין היתר ביקשה מהם לשוחח עם התלמידים "ביום שאחרי" ולוודא כי נקלטו היטב בבית הספר החדש. היא צירפה רשימת טלפונים אליהם יוכלו לפנות המורים במקרים של אי ודאות או קשיי קליטה של ילדים בבתי ספר חדשים או במצבים של איחור בתשלום המשכורת למורים כתוצאה מהמעבר. היא גם יעצה למורים להשוות בכיתות את הפינוי מההתנחלות למעבר דירה, ועצם ההשוואה קוממה רבים מהנוכחים.

"יצאתי מהפגישה בתחושה שהמדינה לא ערוכה ובוודאי שמשרד החינוך לא מוכן לפינוי", מוסיפה גולדשמיט, "לא אמרו לנו 'יש שטח X במקום Y ותפונו לשם'. הכל לוטה בערפל. היא דיברה על אחריות לתלמידים, על קשר טלפוני עם התלמידים ביום שאחרי. מלכתחילה הביעה המנהלת אמפתיה למצב הרגשי פה ויחד עם זה אמרה כי יש להכין את הילדים את הפינוי אבל אנחנו לא שם מבחינה נפשית".

גולדשמיט מוסיפה: "לא שמעתי דברים מעשיים שנעשים בשטח אלא רק עצות. הבכירה אמרה כי לכל מורה שירגיש צורך לדבר עם מישהו יעמדו הממונים בנגישות גבוהה וקראה להכין את הילדים נפשית לעזיבה. דבריה לא נפלו על אוזניים קשובות. אנחנו מקווים שהפינוי לא יקרה. איך היא רוצה שנכין ילדים ליום שאחרי? מה אגיד לילדים? אין שום דבר מוצק. לאן הולכים? מה עושים? אם יקרה אז איך יקרה? מה יגידו לנו לעשות? אז איך אנחנו אמורים להכין? שנגיד שיש חיים אחרי הגירוש?".

"מנהלת המחוז טענה שאם לא נכין את התלמידים אנחנו חסרי אחריות. המדינה חסרת אחריות. היועצות נכנסות לכיתות באופן יזום אבל לא מדברות על 'היום שאחרי' אלא רק על היום. ונניח שבית הספר רוצה להיערך - אין כתובת. המדינה לא מוכנה ל'אופרציה' בסדר גודל כזה. המדינה גם כופה עליי מהלך שאני מתנגדת לו בכל רמ"ח אבריי וגם חושב שאמצא פתרונות?".

מנהלת המחוז בתגובה לטענות: "המפגש בקטיף הוא לא הראשון והוא נועד לתת כלים למורים ולמנהלים להתמודדות עם מצבי לחץ. למורים הבטחתי שיבוץ, ומשכורת בזמן. והוספתי שיש המון נכונות למצוא פתרון בכל מצב ויש תוכניות מגירה לקלוט את כולם במידה ויהיה צורך". 

דובר מועצת גוש קטיף, ערן שטרנברג, אמר בתגובה: "עם כל ההערכה לרצון הטוב של הגברת עמירה חיים ליבי עליה. ההשוואה שיצאה לה כלאחר יד ל'ענבי זעם', כשהפעם החיילים רואים בהורי הילדים שיעקרו לשיטתה 'אויבים', היא אומללה, מציבה אותנו במשבצת המחבלים ומעידה על עומק השפל אליו הידרדר השילטון בישראל על כל זרועותיו.

"אני מציע לגברת להיות עקבית, להמשיך עם ההשוואה ולדמיין מה היה קורה לה לו היתה לוקחת חלק בגירוש ערבים ואומרת להם 'תחשבו שזה כמו לעבור דירה'...ובונה להם בתי ספר וירטואליים כמגדלי קלפים מתוך כוונה שקופה למתן את זוועת הגירוש. אני לא רוצה לדמיין מה היה קורה לה שנייה אחר-כך".