סקר: הכושר (הלא כל-כך טוב) של הישראלים
סקר של משרד הבריאות מגלה שכמחצית מהישראלים נמנעים בדרך קבע מקיום פעילות גופנית. המבוגרים, דווקא, עושים יותר ספורט מהצעירים, והדרך החביבה שלנו לעשות כושר היא הליכה. מנכ"ל המשרד, פרופ' ישראלי, בחוזר לצוותים הרפואיים: חובתכם לזהות חוסר פעילות גופנית ולעזור ביישום המלצות לתחילת פעילות כזו
קרוב למחצית האוכלוסיה בישראל נמענת מקיום פעילות גופנית כלשהי, או מקיימת פעילות גופנית פחות מפעם אחת בשבוע. כך עולה מסדרת סקרים שביצע בשנים 2003-2004 המרכז הלאומי לבקרת מחלות של משרד הבריאות. בסקר הטלפוני השתתפו 10,000 איש, בני 21 ומעלה, במדגם מייצג של האוכלוסיה.
על-פי הסקר, 49.7% מן הנשים ו-45.7% מן הגברים אינם מקיימים כמעט כל פעילות גופנית. בהתחשב בכך שכמות הפעילות הגופנית הממוצעת עולה על-פי
| סוג הפעילות | נשים (%) | גברים (%) |
| הליכה בקצב בינוני/מהיר | 68.2 | 54 |
| התעמלות לעיצוב הגוף (כולל אימון מכשירים במכון) | 29.3 | 23.3 |
| התעמלות אירובית | 17.4 | 10.9 |
| שחייה | 14.1 | 25.1 |
| התעמלות אחרת (יוגה, פלדנקרייז, אלכסנדר וכו') | 10.4 | 4.5 |
| ריקוד (כולל ריקודי עם) | 10.4 | 6.1 |
| רכיבה על אופניים (כולל על מכשיר) | 8.6 | 15.2 |
| ריצה (כולל על מכשיר) | 4.9 | 20.5 |
| משחקי כדור | 0.9 | 24.5 |
הסקר עם גיל המשתתפים, הרי שנקודת הפתיחה של רובנו, מסתבר מן הסקר, כלל אינה מעודדת.
כך, למשל, בקרב קבוצת הגילאים 21-35 עומד שיעור הנמנעים מפעילות גופנית בקרב האוכלוסיה היהודית על 48.7% ובקרב היהודים בגילאי 65+ עומד שיעור הנמנעים על 40.4%.
תושבי ישראל הערבים מבצעים פי 1.5 פחות פעילות גופנית מאשר התושבים היהודים. בעוד אחוז העוסקים בפעילות גופנית בקרב היהודים עולה עם הגיל, כאמור, הרי שאחוז זה דווקא יורד עם הגיל כשמדובר באוכלוסיה הערבית.
הממצאים מורים, כי 65.3% מקרב הערבים ו-44.7% מקרב היהודים נמנעים מקיום פעילות גופנית כמעט כלל, או מקיימים פעילות גופנית כלשהי פחות מפעם אחת בשבוע.
בעקבות הממצאים המדאיגים בנוגע לשיעור ההימנעות מפעילות גופנית בקרב בוגרים, הורה מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' אבי ישראלי, לצוותים טיפוליים ולמוסדות הבריאות לפעול להגדלת המודעות לצורך בקיום פעילות גופנית. זאת, כחלק מתפישה כוללת הרואה בפעילות גופנית כפעילות מונעת מחלות ומשפרת את בריאות הציבור.
לפי המלצות חוזר המנכ"ל, יש להתחיל כל פעילות גופנית בעצימות נמוכה (למשל הליכה רגילה) ולהעלות בהדרגה בתוך מספר שבועות לעצימות בינונית עד גבוהה (למשל הליכה מהירה), בהתאם להסתגלות הגופנית לפעילות. כן מומלצת לרוב פעילות גופנית למשך לפחות חצי-שעה כל יום או במשך רוב ימות השבוע.
עבור הנוטים להשמנה מומלצת פעילות למשך שעה עד שעה וחצי בכל יום. המלצה זו תקפה גם לאנשים בעלי סיכון גבוה אחר למחלת לב וכלי דם, כגון יתר לחץ דם וסכרת. ניתן לפצל את זמן הפעילות במהלך היום (למשל, ע"י הליכה או רכיבה על אופנייים למקום העבודה ובחזרה).כדי לעודד ביצוע פעילות גופנית והתמדה בה כשגרת חיים, יש לתת למטופל לבחור את סוג הפעילות לפי העדפתו האישית.
"פעילות גופנית מוסיפה בריאות לכל אחד, ומועילה במיוחד במצבים שכיחים המביאים מטופל למרפאה: השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, כאבי גב, עייפות, אין-אונות. במחלות כרוניות מסויימות, כגון מחלת לב וכלי דם, מחלת ריאה כרונית, ירידה בתיפקוד - בעקבות אשפוז, ניתוח או שכיבה ממושכת, פעילות גופנית הוּכחה כיעילה במיוחד לשיפור איכות החיים.
"חשוב לתת מרשם לפעילות גופנית כל אימת שמתחילים טיפול בקורטיזון כדי לסתור את תופעות הלוואי של טיפול זה (השמנה, יתר לחץ דם, סכרת)", כתב המנכ"ל בהמלצתו לצוותים הרפואיים. "על הצוות הרפואי מוטלת החובה לזהות חוסר פעילות גופנית, וכן לייעץ, לבחון נכונות, לעזור ביישום המלצות להתחלה או הגברה של פעילות גופנית ולעקוב אחר ביצוען. צוות המרפאה (אחות, הדיאטנית, הרוקחת, הפיזיותרפית) יכול לעזור לרופא בביצוע המלצות אלו. אין המלצה בספרות המורה על ביצוע בדיקות סריקה לגילוי מחלת לב (כגון מבחן מאמץ) לפני התחלה בפעילות גופנית)", הוסיף המנכ"ל.
