שתף קטע נבחר

ישראל בדרך לכבוש את החלל

בחברת חלל עובדים היום על עמוס 3, לוויין התקשורת הישראלי השלישי, שאמור לספק יכולות שידור וקליטה מתקדמות ביותר. אבל הפריצה האמיתית תתרחש רק ב-2009, עם שיגורו של עמוס 4. המנכ"ל דוד פולק מסביר למה חוב של 100 מיליון דולר לא מדאיג אותו, איך מסתדרת חברה כל כך קטנה בשוק רווי ולמה יש לה סיכוי להצליח

נראה שלחוצפה הישראלית אין גבול. לא רק שישראל נכנסה בסערה למועדון הקטן של המדינות בעלות ה"ייצוג" בחלל, באמצעות לווייני ריגול ותקשורת, עכשיו היא גם רוצה להפוך לשחקן בינלאומי בתחום. שני לווייני התקשורת עמוס, המוצבים בגובה של כ-36 אלף ק"מ מעל כדור הארץ, משרתים כיום לקוחות במזרח התיכון, אירופה וארצות-הברית.

 

עכשיו רוצה חברת חלל תקשורת, המפעילה אותם, לחבור לגורמים אחרים ולייצא את הידע שלה לאזורים נוספים בעולם. "אנחנו בודקים את האפשרות לשגר לוויין עבור מדינות אחרות באמצעות חברה-בת בינלאומית", אומר דוד פולק, המנכ"ל. "יש לנו את הידע, והשוק הישראלי רווי. עכשיו הגיע הזמן לפרוץ החוצה".

 

חלל תקשורת ( Spacecom ) נוסדה בתחילת שנות ה-90 כמיזם משותף של התעשייה האווירית לישראל, חברת GSSC , קבוצת ח. מר וקבוצת יורוקום אחזקות, והחלה את פעילותה באספקת שירותי תקשורת לוויינית בשנת 96', עם שיגורו של לוויין התקשורת הישראלי הראשון, עמוס 1, שפותח ויוצר על ידי התעשייה האווירית. ניתן לדמות לווייני תקשורת למראות המוצבות בחלל. שידור כלשהו מופנה אליהן, ומוחזר לנקודות שונות על פני כדור הארץ. לכל לוויין יש כמות של משיבים (מקלטים-משדרים) המבצעים את פעולת ההחזרה של השידורים. לעמוס 1 איכויות שידור גבוהות והוא נותן מענה למגוון רחב של לקוחות בארץ ובחו"ל.

 

בין היתר משמש עמוס 1 להעברת השידורים של חברת הלוויין הישראלית Yes. אחרי השיווק המוצלח של עמוס 1, הוחלט לרכוש ולשגר לוויין שני, עמוס 2, ששוגר בסוף דצמבר 2003 באמצעות משגר רוסי באתר החלל בבייקונור. עמוס 2 משוכלל יותר, והוא משרת לקוחות בישראל, המזרח התיכון וארצות-הברית.

 

יש עוד הבדל בין עמוס 1 ועמוס 2: בבעלות על עמוס 1 היתה שותפה היצרנית, התעשייה האווירית. הבעלות על עמוס 2 היא של חלל תקשורת בלבד. ייחודו של עמוס 2 הוא בעוצמתו הגבוהה, אשר מאפשרת לקלוט את השידורים המועברים דרכו באמצעות אנטנה קטנה יחסית ובאיכות מעולה.

 

עמוס 2 מספק שירותי שידור ותקשורת מגוונים, ובעיקר מפיץ שידורי טלוויזיה ורדיו לבתי הצופים ולמרכזי כבלים, ומספק שירותי אינטרנט ושידור נתונים לרשתות תקשורת. בלוויין 22 משיבים, כל אחד ברוחב פס של 36 מגה הרץ, וכן 6 נוספים לגיבוי.

 

ללוויינים יש אורך חיים ידוע מראש פחות או יותר. עמוס 1 יסיים את שירותו באמצע 2008, ועמוס 2 יפעל עד 2016. חברת תקשורת דוגמת חלל חייבת להחזיק לפחות שני לוויינים, והיא החלה כבר בהכנות לשיגור עמוס 3.

 

"בתחום הטכנולוגי אנחנו בליגה הגבוהה ביותר"

 

מתי ישוגר הלוויין השלישי שלכם ואת מי הוא ישרת?

 

"כבר שילמנו מקדמה לתעשייה האווירית, האמורה לבנות את הלוויין, כך שניתן יהיה לשגר אותו בסוף שנת 2007. יש לנו זיכרון דברים עם התעשייה האווירית, וההסכם הסופי ייחתם תוך מספר חודשים. מחירו של עמוס 3 יהיה כ-170 מיליון דולר, יקר יותר משני הלוויינים הקודמים. המחיר מעיד גם על היכולת של הלוויין, שתהיה הרבה יותר גדולה".

 

מה ייתן לכם עמוס 3 שאין לכם כיום?

 

"החידוש הגדול הוא בכך שבנוסף ל-3 אלומות שידור - למזרח התיכון, לאירופה ולחוף המזרחי של ארצות-הברית - יהיו בעמוס 3 גם שתי אלומות ניידות, שיגבירו את הגמישות השיווקית לשטחי כיסוי חדשים באפריקה ואסיה".

 

התיאור הטכני הזה אינו משקף נכונה את רמת התחכום והתעוזה שחלל תקשורת והתעשייה האווירית, יצרנית הלוויין, נדרשות להן. טכנולוגיות החלל הן בדרך כלל שמרניות מאוד - את מה שעובד לא משנים. אבל עמוס 3 יפעל בשני תדרים: KU , התדר בו משדרים שני אחיו הפעילים, ו- KA , שיאפשר שידור בפס רחב. ה- KA חיוני לכל מיני שימושים של העברת תמונות באיכות גבוהה, כמו לטלוויזיות חדות תמונה, טכנולוגיה שעד כה לא חדרה ממש לשוק.

 

"מדובר בטלוויזיות עם איכות תמונה שאנחנו פשוט לא מכירים", אומר פולק. "זה הולך להיות הדבר הבא, ואנחנו נהיה מוכנים לספק את השירות". אומר פולק. אלא שבהסתמכות על החדירה העתידית של הטכנולוגיה הזו יש הימור. חלל תקשורת תהיה מוכנה - בתקווה שהשוק באמת יזדקק ליכולת המיוחדת שלה.

 

יש לחברה חוב כספי גדול. הוא לא מהווה בעיה?

 

"קיבלנו מימון מהבנקים על סמך החוזים שלנו עם לקוחות. אלה חוזים ארוכי טווח, והם הבטוחה הטובה ביותר להלוואות. יש לנו חוב של כ-100 מיליון דולר, שמורכב ממחירו של עמוס 2, מחיר השיגור ומחיר הביטוח. זה לא חוב בעייתי, היות שיש לנו לקוחות מאוד יציבים. גם שוק ההון רכש את איגרות החוב והמניות שלנו בהנפקה שנערכה לפני כחודש וחצי בשמחה רבה, וההון העצמי שלנו זינק ל-100 מיליון שקל. הגיוס של כ-158 מיליון שקל לצורך התנעת עמוס 3 נותן את התשובה לשאלה שלך. המשקיעים מאמינים בנו על סמך הפעילות שלנו עד כה, ואין לי ספק שזו רק תחילת הדרך".

 

האם ישראל היא מעצמת לוויינים?

 

"בתחום הטכנולוגי אנחנו בהחלט בליגה הגבוהה ביותר, אבל יש לנו יחסית מעט לוויינים, וזה בדרך כלל מה שקובע אם מדינה היא מעצמת חלל. גם ללא תווית של 'מעצמת חלל' היכולת של ישראל בתחום לווייני הריגול והתקשורת מורגשת בעולם. שוק לווייני התקשורת העולמי עבר בשנים האחרונות מהפך גדול. השוק הזה נשלט במשך שנים על ידי ממשלות או על ידי תאגידי תקשורת ממשלתיים ובשנים האחרונות המצב השתנה. קרנות הון סיכון פרטיות למעשה קנו את התעשייה הזו".

 

האם אתם מעניינים קרנות כאלו?

 

"כרגע עדיין לא, אבל כשעמוס 4 ישוגר לחלל, נהיה בהחלט מטרה במכ"ם של החברות האלו, המחפשות כל הזמן יעדים להשקעה".

 

"השאיפה שלנו היא לוויינים תוצרת ישראל"

 

עכשיו, כאמור, חלל תקשורת מעוניינת לנסות לפרוץ לשוק הבינלאומי. השלב הראשון יהיה לאחר רכישת ושיגור עמוס 4, לקראת 2009. עמוס 4 יוצב בנקודה אחרת מקודמיו, כזאת שתאפשר לו לשרת את אסיה ואת אר - צות- הברית, בעוד ששני לווייני עמוס המוצבים כיום משרתים לקוחות במזרח התיכון, באירופה ובחלק מארצות-הברית.

 

"עם עמוס 4 נוכל גם לתת שירות בין שתי היבשות", אומר פולק. היכן תציבו את עמוס 3? "עמוס 3 יוצב באותו מיקום של עמוס 1 ו-2, היות ששני לוויינים חייבים תמיד לשרת כל אזור, ועמוס 1 הוותיק יסיים את חייו. הדלק המשמש לתיקון סטיות במסלול של עמוס 1 יאזל והוא יתחיל לסטות מנקודת ההצבה שלו בחלל. אחרי כמה זמן הוא לא יוכל לתת את השירות לצרכנים שהאנטנות על בתיהם מכוונות לעברו".

 

את עמוס 1 שיגרו באמצעות משגר אריאן צרפתי בגינאה החדשה. את עמוס 2 שיגרו באמצעות משגר רוסי מבייקונור שבקזחסטן. מי ישגר את עמוס 3? "אנחנו בודקים כל מיני אופציות שיגור, אבל כרגע העדיפות הגבוהה היא שיגור באמצעות משגר רוסי.

 

הפעם עשוי להיות חידוש: המשגר שהכניס את עמוס 2 למגרש שלו בחלל עשה זאת בשני שלבים, בגלל מגבלות העוצמה של מנועיו. ייתכן שהפעם נעשה שימוש במשגר חזק יותר, שיביא את הלוויין היישר לנקודה שנקבעה לו בחלל. בלוויין יש כמות מסוימת של דלק המשמשת לתיקון סטיות במסלולו במהלך שהותו בחלל, והוא משמש גם בכניסה למיקום הנכון. אם חוסכים את הדלק בכניסה יש יותר דלק לתיקוני מסלול, וזה מאפשר להאריך את חיי הלוויין".

 

הדגם של חברה קטנה, כ-20 עובדים, הרוכשת לוויינים, מציבה אותם בחלל ומוכרת את שירותיהם במחירים תחרותיים נראה לפולק נוסחה טובה ליצוא. מכאן הרעיון להקים בעתיד מיזמים בינלאומיים על פי הדגם של חלל תקשורת.

 

אתם הגעתם לשוק רווי יחסית של לווייני תקשורת. איך הצלחתם?

 

"נכון שהשוק היה מלא בספקים, אבל אנחנו הגענו עם יכולת טכנית גבוהה מאוד ועם הבנה של צורכי השוק. דוגמה להבנה זו היא היכולת של עמוס 2 לשמש כגשר לתקשורת בין המזרח התיכון וארצות-הברית. זו יכולת שהביאה לנו כמה לקוחות רציניים וסייעה למכור עד כה כ-85% מיכולות הלוויין. זה, כאמור, בשוק רווי ותחרותי מאוד".

 

האם אתם מחויבים לרכוש רק לוויינים תוצרת כחול-לבן?

 

"בתשקיף שלנו כתוב שיש לנו מחויבות לפנות ליצרנים אחרים אם לא נגיע להסכם עם התעשייה האווירית, שייצרה את שני הלוויינים שבחלל ועושה הכנות לייצור לוויין נוסף. היו אלינו פניות של יצרני לוויינים אחרים. אנחנו גורם בענף לווייני התקשורת וטבעי שיפנו אלינו, אבל השאיפה שלנו היא לעשות שימוש בלוויינים תוצרת ישראל. עם זאת, כחברה ציבורית, אנחנו מחויבים בראש ובראשונה לבעלי המניות שלנו".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ערוץ 1
שיגור הלוויין עמוס 2
צילום: ערוץ 1
שיגור הלוויין עמוס
צילום: אריה אגוזי התעשייה האוורית
מומלצים