שתף קטע נבחר

המירוץ הגנטי: סכנה ברורה ומיידית

שהבלמים הביולוגיים בגופנו, שהתפתחו במהלך האבולוציה, עלולים להישחק במרוץ מטורף זה, כפי שקורה לבלמים של משאית כבדה הנוסעת במדרון תלול. אין סיבה להניח שהמניפולציות הגנטיות ייעצרו בניסיון להשביח תכונות גופניות - ולא ימשיכו בניסיון להשביח תכונות נפשיות. חלק שני ואחרון

חברות ביוטכנולוגיות גדולות מפעילות לחצים כלכליים רבים על מוסדות אקדמיים להשהות, ובמקרים לא מעטים להסות, פרסום מחקרים שאינם עולים בקנה אחד עם האינטרסים שלהן. כדי לשים קץ לתופעות פסולות כאלו צריך לחייב את מוסדות המחקר האוניברסיטאיים להעביר את חוזי המחקר בתחום הביוטכנולוגיה החקלאית לאישורה של רשות משותפת לממשלה ולציבור.

 

יש לצפות שמאבקים סוערים אלה סביב הביוטכנולוגיה החקלאית לא יהיו אלא קדימון לעימות הגדול שיפרוץ כאשר ההנדסה הגנטית תתקרב לרמת בשלות כזאת שתאפשר לבצע מניפולציות גנטיות באדם. ההינדוס הגנטי של בני אדם עשוי להתחיל בהחלפת גנים פגומים בתקינים, להמשיך בהחדרת גנים לגדילה, לשיפור הזיכרון, לתגבור האינטליגנציה, לחיזוק מסת השרירים והסיבולת, לרגנרציה של איברים, להגבהת הקומה ולשינוי צבע העיניים, העור והשער.

 

אלווין טופלר העריך בספרו "הלם העתיד" שהפונקציונליסטים ישתדלו לעצב תינוקות על פי אופנות או צרכים בהווה, ואילו הפוטוריסטים יעדיפו ילדים על פי צורכי העתיד. שתי האפשרויות מסוכנות באותה מידה. למשל, אם היתה ניתנת לכורים במאה ה-19 אפשרות לבחור מראש את התכונות הגנטיות של ילדיהם לפי צורכיהם בהווה, אני מניח שהם היו בוחרים בסיבולת, ואולי גם במוח רדום כדי להקהות את השיממון מהעבודה המונוטונית במכרות.

 

למי ניתנה הנבואה

 

מצד שני, אם התכונות ייבחרו לפי צורכי העתיד, עלול להתברר, כפי שקורה פעמים רבות, שאיננו יודעים לחזות את העתיד. הבעיה היא שאת השינוי הגנטי שנעשה בילדים לא ניתן לתיקון. מעבר לכך, מתן היתר למניפולציות גנטיות, שמטרתן להעניק תכונות רצויות לילדים העומדים להיוולד, עלול להקנות לישות הביולוגית, לראשונה בתולדות האבולוציה, מטרה וכיוון.

 

אפשרות זו היא הרת אסון. המין האנושי הגיע למורכבותו הנוכחית בהרף עין של שלושה מיליון שנה, מפני שלברירה הטבעית אין מנגנון המאפשר לה לחזות את העתיד ולזהות את התכונות שיידרשו לפרט בסביבתו העתידית. העדר מנגנון כזה מבטיח גיוון ושונות, כי גורלן של תכונות חדשות נחתך לשבט או לחסד מתוך מבחר עשיר של אפשרויות משתנות בהתאם לתועלתן לפרט בהווה.

 

חמור מזה, משעה שניתן יהיה לחזק תכונות רצויות לנו, כגון אינטליגנציה וגובה, לא נוכל למנוע את המרוץ על תגבורן של תכונות אלו. שהרי מנת משכל של 145 נקודות לא תהיה יותר מתחנת מעבר ליעד זמני של 200 נקודות, וגובה של 185 ס"מ ייחשב עד מהרה נמוך לעומת 200 ס"מ ומעלה.

 

סכנה ברורה ומיידית

 

הסכנה טמונה בעצם המרוץ הגנטי על תגבורן של תכונות אלו. אנחנו מכירים תהליך תחרותי דומה בטבע, המונע על ידי הברירה המינית, תהליך שהביא מינים מסוימים לפתח איברי גוף לממדים גרוטסקיים - כגון זנב, קרניים, צבעים, אברי מין - או לחלופין התנהגויות היפר-אקטיביות - משום שתכונות מוגזמות אלו שבו את לב הנקבות וזיכו את הזכרים בחסדי בנות המין השני.

 

אנחנו מכירים גם מניסוים במעבדה תוצאות קטלניות שעלולות להיות לפיתוח מוגזם של תכונות, שכן יש גבול לגמישותו של הגנום. כך, למשל, בניסויים שנערכו בזבובי תסיסה ובחיות מעבדה נמצא כי כאשר מנסים לפתח תכונות מסוימות מעבר לגבול מסוים, נוצרות דפורמציות גופניות והתנהגותיות, קרי: מפלצות.

 

עלינו להיות מודעים לכך שהבלמים הביולוגיים בגופנו, שהתפתחו במהלך האבולוציה, עלולים להישחק במרוץ מטורף זה, כפי שקורה לבלמים של משאית כבדה הנוסעת במדרון תלול. יתר על כן, אין סיבה להניח שהמניפולציות הגנטיות ייעצרו בניסיון להשביח תכונות גופניות ולא ימשיכו בניסיון להשביח תכונות נפשיות, שהרי מספר האנשים שאינם מרוצים מאישיותם אינו נופל ממספר בני האדם שאינם מרוצים מגופם.

 

מניפולציה המשנה התנהגות

 

מניסויים בנברנים, בדבורים ובנמלים זוהו כבר גנים המסוגלים לשנות את ההתנהגות החברתית והאינדיווידואלית שלהם. אין סיבה שלא נאתר גנים דומים בבני אדם, אשר מניפולציה בהם עשויה לשנות את התנהגותם. משעה שיותר לבצע בגנום מקצה שיפורים, לא תעמוד לחברה זכות מוסרית למנוע מאזרחיה לבטל תכונות הנחשבות בעיניהם נחותות או לתגבר תכונות הנחשבות בעיניהם רצויות.

 

ככלות הכל, מאז ומתמיד ניסו הורים להשפיע על עתיד ילדיהם על ידי חינוך, אינדוקטרינציה ותמריצים שונים, כדי לעשותם מוסיקאים, ספורטאים, אמנים, אנשי עסקים, חיילים ופוליטיקאים טובים יותר. ואם כך, למה לא יורשו הורים להיעזר בהנדסה הגנטית כדי להשביח את ילדיהם?

 

ההבדל הוא שההינדוס הגנטי איננו תהליך אלא מרוץ. אנשים בעלי אמצעים יהיו מוכנים לשלם כל מחיר בעבור מנת משכל נוספת לילדיהם, ואלה - בתורם - יתגברו תכונה זו אצל ילדיהם, וכך חוזר חלילה. תוך דורות ספורים עלולים להיווצר מעמדות גנטיים חדשים, אשר לגמרי לא במקרה ייצגו את האלפיון העליון במדרג הסוציו-אקונומי.

 

המחיר החברתי

 

לא קשה לחזות את המחיר החברתי: האלפיון העליון יהיה לא רק עשיר יותר, כי אם גם חכם יותר ועתיר זכויות. הכסף והמעמד יהפכו להיות מדדים בלעדיים להצלחה בקרב אלפיון זה.

 

אפשר לטעון נגד תרחיש זה שהגנטיקה בטלה בשישים לעומת התרבות בקידום המין האנושי, שהרי כברת הדרך שעשינו במאה אלף השנים האחרונות מתרבות האבן לתרבות הטילים חבה את התקדמותה להתפתחות הידע ולא למוטציות גנטיות. עובדה, הגנום האנושי כמעט ולא השתנה במהלך התקופה הזאת.

 

אלא שאנו עוסקים באלפיון העליון, שכל בניו יונקים מאותו סל תרבות ונהנים מאותן הזדמנויות, לפיכך הפקטור הבודד והמכריע בשינוי תכונותיהם הוא ההשבחה הגנטית. ככל שתהליך ההשבחה יימשך יתגבש האלפיון העליון למעמד נפרד ומובדל חברתית מכל מי שלא עברו השבחה גנטית. שהרי כל מי שיטרח להשקיע זמן וממון בהינדוס גנטי של ילדיו לא ירצה לראות את השקעתו יורדת לטמיון בגלל זיווג מקרי עם בן זוג שלא עבר השבחה גנטית.

 

כשהסוס פגש עטון

 

עקב כך השוני הגנטי בקרב הפרטים משני המעמדות יצטבר ויגדל עד לאותה נקודה שבה המפגש המיני ביניהם יהיה עקר, כמו המפגש בין סוס לאתון. כלומר, על פני כדור הארץ יתהלכו שני מינים של בני אדם. כבר היו דברים מעולם. במשך ארבע מיליון שנים, למעט ב-30 אלף השנים האחרונות, חיו במקביל מספר מינים של הומינידים.

 

האנתרופולוג מילפורד וולף מאוניברסיטת מישיגן מרחיק לכת מזה. הוא סבור שההנדסה הגנטית עשויה לאפשר בעתיד לא רק לבחור תכונות נפשיות וגופניות כראות עינינו - מכשרון מוסיקלי ומתמטי ועד יכולת אתלטית - אלא גם להוליד ילדים בעלי ארבע ידיים הנושמים באמצעות זימים.

 

רמז לייתכנותה של תחזית פרועה זו ניתן למצוא בטכניקה הקרויה "אבולוציה מלאכותית". טכניקה זו מנסה לפתח חומצות אמיניות חדשות, כדי ליצור באמצעותן חלבונים שלא קיימים בטבע. והשאלה היא איך ייראו בעלי חיים שייווצרו משלושים חומצות אמיניות במקום העשרים המשמשות אותם היום. במה הם יהיו שונים מהאורגניזמים הקיימים ועד כמה יסכנו מינים חדשים אלה את המינים הקיימים.

 

כמו באי של ד"ר מורו

 

דבר אחד לא מוטל בספק, קצב התקדמותה המהיר של ההנדסה הגנטית, והעובדה ששאלות רטוריות רבות נהפכות מהר מדי לסוגיות יישומיות, מדאיגים אנשים לא מעטים. ככלות הכל, איש אינו רוצה לראות את ההנדסה הגנטית מתגלגלת במדרון שתיאר ווֶלס בספרו "האי של ד"ר מורו".

 

אותו חוקר מטורף החותר בניסויי הזוועה שלו לפתח את חוליית הביניים בין חיה לאדם. התשובה נמצאת במידה רבה בידי אנשי המדע, והיא מותנית בנכונותם לשאת באחריות לעשייה המדעית שלהם. הפיסיקאים במאה הקודמת נכשלו במבחן זה כאשר פיתחו את פצצת האטום.

 

אופנהיימר ניסה לנקות את עצמו בטענה ש"אם אתה מדען אינך יכול לעצור דבר כזה". טלר ניסה לפטור את הפיסיקאים מאחריותם המוסרית לפיתוחה של פצצת המימן בטענה שהם "לא אחראים לחוקי הטבע". ליבוביץ פטר את איש המדע מאחריות לתוצאות מחקרו בטענה שלא ניתן "לבלום את ההכרה המדעית מחשש מפני תוצאותיה".

 

היתרון של הביולוגים

 

אני חולק על שלושתם. הניסוי המוקדם של פיצוץ אטומי, שנערך במדבר ניו-מקסיקו ב-16 ביולי 1945, הוכיח הלכה למעשה את האמת המדעית של הפיכת חומר לאנרגיה. אמת זו, שנוסחה על ידי אינשטיין במשוואה המפורסמת שלו E=mc2, היתה כפויה על הפיסיקאים, אבל להטלת הפצצה על הירושימה ב-6 באוגוסט 1945 לא היה שום קשר למדע.

 

לביולוגים במאה הזאת יש יתרון בולט על פני הפיסיקאים במאה הקודמת. כי בניגוד לדילמה שניצבה לפני הפיסיקאים בשלהי מלחמת העולם השנייה, הביולוגים לא ניצבים בפני הברירה האכזרית של המשך מלחמה עקובה מדם או סיומה המהיר באמצעות פצצת אטום. הדילמה העומדת לפני הביולוגים היא לא חורבן העולם, אלא הגנה על שפיותו.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
האם ניתן יהיה לשנות תכונות של בני אדם באמצעות הנדסה גנטית?
מומלצים