שתף קטע נבחר

אחד מחמישה נבדלים - שגוי

מחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון מציג מסקנות כואבות לגבי רמת שיפוט הכדורגל: קרוב לרבע ממצבי הנבדל זוכים להתעלמות, כ-12% מהשריקות לנבדל אינן מוצדקות ובסך הכל 17% מאירועי הנבדל שגויים

ביום רביעי יתמודדו ליברפול ומילאן במשחק גמר ליגת האלופות, שייערך באיסטנבול שבטורקיה. זוהי ללא ספק נקודת השיא של הכדורגל האירופי האיכותי, העשיר. אבל מסתבר כי גם בליגת האלופות המצוחצחת לא הכל נקי משגיאות. מחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בחן 33 משחקים שנערכו העונה במסגרת האירופית הבכירה והעלה מסקנה כאובה: 17 אחוז מאירועי הנבדל המתקיימים במשחק - שגויים.

 

על פי המחקר, מתרחשים במשחק כדורגל 18.5 אירועי נבדל (כלומר, נבדל שהתרחש במציאות, שריקה של השופט לנבדל והתקפה בה לא היה נבדל והשופטים לא שרקו לנבדל). שלושה מאותם אירועים - כלומר כ-17 אחוז - נמצאו שגויים.

 

המחקר בחן שני מצבים: מה קבעו הקוונים כאשר היה נבדל, ומה פסקו כאשר לא היה נבדל. מניתוח המקרה הראשון עולה כי 24 אחוז ממקרי הנבדל שהתרחשו על כר הדשא לא זכו להתייחסות מצד אנשי השיפוט. כלומר, קרוב לרבע ממצבי הנבדל מתקיימים ללא הפרעה מצד השופטים ו/או הקונים. לעומת זאת, 12 אחוז מהשריקות של השופטים לנבדל נמצאו שגויות, כלומר השופטים עצרו את המשחק בטענת נבדל שלא היה ולא נברא.

 

מניתוח הנתונים עולה כי במקרה של ספק נוטים הקוונים שלא להניף את הדגל. לתנאים נוספים המאפיינים משחק כדורגל, כמו תוצאת המשחק, המחצית בה מתרחש אירוע נתון, ביתיות הקבוצות ומרחק הקוון מהאירוע, לא נמצאה השפעה.

 

את המחקר ביצעו נמרוד לס ואורי גור אריה, סטודנטים מהמחלקה להנדסת תעשיה וניהול באוניברסיטת הנגב, בהנחייתו של פרופסור יואכים מאיר. הפרויקט  עסק בחקר קבלת החלטות, והסוגיה שנבחנה היא יכולתו של קוון לקבוע מצב נבדל כשהוא נתון למצבי לחץ, כפי שנוצרים במגרשי הכדורגל. יצוין כי על פי צוות החוקרים, לא צפוי שינוי מהותי בקביעת אחוזי הנבדל במסגרות השונות.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי פי
השופט קולינה. סליחה, טעות
צילום: איי פי
מומלצים