שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    המחיר הכבד של תרבות הצריכה המערבית
    באופן פרדוקסלי, העלייה באיכות החיים גורמת לירידה באיכות החיים בשל זיהום הסביבה, דלדול משאבי הטבע ופגיעה במגוון הביולוגי שבטבע. ומי אשם במצב הזה? האמריקנים בעיקר, אבל גם אנחנו. דו"ח עגום שופך אור על אחת מהסכנות הגדולות לקיום האנושי

    ב-22 במאי צוין ברחבי העולם "היום הבינלאומי לשמירה על המגוון הביולוגי", יום שבו מודגשת החשיבות שבשמירת המגוון הביולוגי - חיות, צמחים, שעל פני כדורנו למען חיים עתידיים.

     

    במקביל, מפרסמים גופים שונים סקרים ומחקרים שבאים מחד להראות עד כמה חשובה השמירה על הסביבה, ומאידך דעות שונות על הקשר שבין סיבה טבעית לעוני. בראש הפרסומים עומד דו"ח של הגוף המסונף לאו"ם E.W.H - בריאות הסביבה הטבעית והאנושית, שמתבסס על נתונים שנאספו על-ידי חוקרים רבים בחמש השנים האחרונות, ומופנה בעיקר ל "קובעי מדיניות", במטרה להתריע על הצורך בשינוי יסודי בגישת הממשלות לסוגיית הקשר שבין סביבה בריאה לאוכלוסייה אנושית בריאה.

     

    לטענת הדו"ח, אובדן מגוון החיים מהווה איום ישיר לאנושות, שכן התוצאה היא היעלמות "שרותים סביבתיים" כגון סינון מים על-ידי  אגמים וביצות, צמחי מרפא ומקורות לתרופות מהחי הימי, קליטת פחמן דו חמצני על-ידי יערות, מקור עכשווי ועתידי לבניין ומלבוש, וכן "שירותים" שאיננו מודעים להם ושמתגלים רק באסונות, או אחרי מחקר מקיף.

     

    על-פי הדו"ח, יש קשר ישיר וחיובי בין סביבה בריאה לאוכלוסייה אנושית בריאה, כלומר - במקום שבו יישמרו הסביבה ומשאביה, יהיה קל יותר לשפר את תנאי החיים של תושביו בהווה, ויש סיכוי רב יותר לעתיד. סקר שקדם לכתיבת הדו"ח מראה כי חיות וצמחים נכחדים היום במהירות העולה אלף מונים על זו שרווחה בהיכחדויות היסטוריות על-פי מאובנים. בחמישים השנים האחרונות ניתן להבחין בפגיעה קשה ומקיפה ביותר מחצי מיערות העולם, שהוסבו לשימוש אנושי ותוך כדי כך הושמדו.

     

    יאמר במאמר מוסגר כי אילו לא הושמדו חורשי המנגרובים

    הטבעיים לחופי תאילנד, אינדונזיה, הודו ואיים נוספים, הם היו משמשים כהגנה מנזקי הצונאמי האחרון.

     

    מהדמיות מחשב עולה כי שיעור ההכחדה יתגבר, ובסוף המאה יעמוד על פי עשרת-אלפים מהנתונים המתקבלים על-ידי חקר מאובנים. כלומר, ההכחדה מעשה ידי אדם תתקרב לממדי ההכחדות הגדולות בעידנים הגיאולוגיים. אבל כבר היום, בגלל חדירת מינים פולשים, הופכת אוכלוסיית העולם להיות יותר אחידה, ואחידות זו פוגעת בסיכויי הסביבה לעמוד בתנאים משתנים. 

     

    העלייה באיכות החיים גוררת ירידה באיכות החיים

     

    באותו הזמן מתפרסם סקר שתוצאותיו ידועות אמנם, אבל פרסומו מאיר שוב את המצב ה"אבסורדי" הקיים: הצריכה האישית בארצות המפותחות גדלה, כאשר אל ה"מפותחות" מצטרפות לאחרונה הודו וסין, בהן יש עלייה רצופה וחריפה בצריכה האישית. עלייה בצריכה משמעה יותר חשמל, יותר מכוניות, יותר מפעלי תעשיה, יותר זיהום. אבל יותר מכך - התוצאה המידית של עלייה בצריכה וברמת החיים היא פגיעה בסביבה הטבעית ובאיכות החיים, שכן מתגבר ניצול המשאבים הטבעיים ללא החזר, כלומר דילדול משאבים.

     

    צריכת הנפט בסין עלתה בשנה האחרונה ב-11%. צריכת המתכות בסין עלתה בשלושים אחוז. עלית הביקוש תוך חמש שנים בסין מקביל לעליה בארופה, רוסיה, דרום וצפון אמריקה במאה הקודמת התוצאה המידית - שש-מאות אלף מיתות בשנה כתוצאה ישירה מזיהום אוויר.

     

    אבל המזהמת הגדולה ביותר היא עדין "מעצמת העל" ארה"ב, כאשר פחות מחמישה אחוז מהאוכלוסייה האנושית צורכת יותר מעשרים אחוז ממשאבי העולם ומייצרת יותר מרבע מגזי החממה, כאשר באותה ארה"ב השכר היומי הממוצע שווה להכנסה חודשית של למעלה ממחצית אוכלוסית העולם החיים על פחות מדולר ליום כאשר אותה צרכנית ומזהמת אינה מצטרפת לאמנת קיוטו התמונה קשה, מטרידה ומפחידה, אבל ברורה.

     

    בשנת המילניום יוסד באו"ם גוף מיוחד שהגדרת תפקידו היא להפחית רמת העוני ומס' העניים בעולם בחמישים אחוז עד אלפיים וחמש-עשרה" זאת בעזרת גופים ואירגונים של מתנדבים ועזרת המדינות העשירות שיאפשרו פיתוח במדינות ואזורים מוכי עוני, פיתוח אפשרות נגישות למים נקיים, פיתוח מערכות בריאות, פיתוח נגישות למקורות פרנסה. כל זאת תחת הסיסמה "פיתוח בר קיימא" - כלומר ללא פגיעה בסביבה והתחשבות בצרכי הדורות העתידיים. הפיתוח צריך להיות זהיר ומתחשב שכן דווקא אוכלוסיות שנחשבות לזקוקות לתמיכה תלויות יותר בסביבתן הטיבעית כמו הילידים ביערות האמזונס, הפיגמים במרכז אפריקה, הבושמנים בדרום אפריקה, האינואיטים באלסקה, תושבי האיים המבודדים באוקינוס ההודי ועוד.

     

    ארגונים מסוכסכים

     

    הצורך לשמור על הסביבה מתוך הכרה והבנה שסביבה בריאה מהווה מקום חיוני לחברה אנושית מביא לוויכוח וחוסר הסכמה בין גופים שלכאורה אמורים לפעול יחדיו שכן לא תמיד מצליחים לחבר מטרות שלכאורה אמורות להיות דומות והדדיות.

     

    דוגמאות יש רבות. באירופה המתועשת עוברים ליצור אנרגיה נקיה בעיקר ע'י הקמת מתקנים ליצור חשמל מרוח, במקרים רבים זועקים הירוקים חמס על כי המתקנים "פוגעים בנוף, משנים את קוו הרקיע ועלולים לפגוע בעופות" בצפון רוסיה מתממש מיזם להחזיר לטבע את אוכלוסית הצמחים והחיות מהפליסטוקן, זאת כדי לנסות ללמוד את התקופה בה נכחדו הממותות ואת תפקידם של ציידים אנושיים בהשמדת יונקי הענק, וכן מתוך כוונה לעזור למאמץ העולמי לעצור ההתחממות.

     

    כוונת היזמים לאכלס איזור גדול בסיביר ביונקים גדולים: סוסי יוקטן, איילי צפון, ביזונים, כבשי מושק, וכן יונקים קטנים : ארנבות, מרמיטות סנאי-אדמה, בעקבות הצמחוניים ייובאו טורפים : שועלים, זאבים נמרים וטיגריסים אחרי שהשטח יאוכלס ניתן יהיה לראות איך הוא מישתנה, מה שקשה ללמוד מחקר מאובנים המתנגדים למיזם טוענים כי יתכן ובעקבות ההחיאה של אזור שהיום רוב שיטחו הוא "פרמה-פרוסט" כלומר רוב השנה הקרקע קפואה ובעיקבות ההתחממות שתגרום להפשרה וגידול השטחים העשבוניים תיתעורר פעילות מואצת של חידקים.

     

    חיידקים אלה יתמירו את הפחמן שבקרקע לפחמן-דו-חמצני, שהוא גז חממה, מאחר ובקרקע הקפואה כמויות פחמן גבוהות ממה שקולטים יערות העד, "יתרום" האיזור להתחממות בקנדה פועלים בעקבות אמנת קיוטו ומתכננים עשרות סכרים על נחלים ונהרות, סכרים שייצרו מפלים לייצור חשמל הירוקים טוענים כי חלק מהסכרים המתוכננים יגרמו להעלמותו הסופית של אחד מענקי הדגים בקנדה : חדקן הנהרות.

     

    כדי להבין את ה"התנגשות" בין "מטרת האלף לחיסול העוני לבין הצורך לשמור על הסביבה צריך לבדוק את צרכי הפיתוח באיזורים עניים ונחשלים : כדי לספק שרותי בריאות ומי-שתיה נקיים לאוכלסיות מרוחקות צריך דרכי גישה, פתיחת דרכים ביערות העד של האמזונס, מאפשרת גישה לא רק לחופרי הבארות ולרופאים. הדרכים ישמשו כורתי עצים, ציידים וחקלאים שיגרמו לפגיעה ביער, אותו הדבר באפריקה, כדי להגיע לאוכלוסיות חלשות יפתחו דרכים שישרתו את עבריני הציד ומשמידי היערות למיניהם.

     

    מאחר ובשני המקרים האוכלוסיות להן רוצים לעזור חיות מתקימות מהסביבה הטבעית - היער שסביבן, הרי ששכרן מאפשרויות הנגישות יצא בהפסדן. הבעיה חריפה, שכן יש למצוא את הדרך איך לממש את "מטרת האלף" מתוך הבנה שהמימוש צריך להיות ללא פגיעה בסביבה הטבעית כלומר שוב, פתוח בר קימא.

     

    למאמרים נוספים של ד"ר אסף רוזנטל, לחצו כאן .

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "המחיר הכבד של תרבות הצריכה המערבית"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: כליל אדר, קק"ל
    היערות נכרתים
    צילום: כליל אדר, קק"ל
    צילום: רענן בן צור
    מינים רבים נכחדים
    צילום: רענן בן צור
    צילום: עופר מאיר
    זיהום האוויר הולך ומתגבר
    צילום: עופר מאיר
    צילום לע"מ
    החור באוזון מתרחב
    צילום לע"מ
    צילום לע"מ
    וגם מקורות המים מזדהמים ומתדלדלים
    צילום לע"מ
    מומלצים