שתף קטע נבחר

הכנסת אישרה: לינדנשטראוס מבקר המדינה

נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה היה המועמד היחיד לתפקיד אותו התבקשו הח"כים לאשר והוא אכן נבחר ברוב קולות. הקריירה שלו תיזכר, בין היתר, בשל זיכוי הנאשמים בפרשת האונס בשומרת, משפט בכירי התנועה האסלאמית ובמאבק שניהל בלשכת עורכי הדין בעניין משוב השופטים

השופט מיכה לינדנשטראוס נבחר היום (ד') בכנסת לתפקיד מבקר המדינה במקומו של השופט אליעזר גולדברג, הפורש מתפקידו. התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ בדרישה למנוע את ההצבעה כיוון שלטענתה, לא ניתן להציג מועמד אחד בלבד לתפקיד הרגיש וכך בעצם לכפות על חברי הכנסת את בחירתו. אולם צו הביניים שביקשה התנועה להקפאת הליך המינוי לא ניתן.

 

98 מחבר הכנסת השתתפו בהצבעה. 59 תמכו בלינדנשטראוס 29 התנגדו למינוי ועשרה נמנעו.

  

לינדנשטראוס (68), המשמש כיום כנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, נולד בגרמניה ועלה ארצה בגיל שנתיים, ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה. בשנת 1955 הוא סיים את לימודי התיכון בחיפה והתגייס לצה"ל. בשנת 1962 סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ובד בבד שימש בתפקידים שונים, בהם יו"ר ארגון הסטודנטים בהסתדרות ודובר מועצת פועלי ירושלים. 

 

בשנת 1965 התגייס לינדנשטראוס לצבא כאיש קבע ושימש כתובע צבאי מחוזי וכיועץ המשפטי של צה"ל בשומרון. כשנתיים לאחר מכן התמחה בפרקליטות הצבאית במחוז הצפון ובפרקליטות האזרחית במחוז חיפה, ובשנת 1967 הוסמך כעורך דין. 

 

בשנים 1970-1972 כיהן לינדנשטראוס כשופט בבית הדין הצבאי של פיקוד הדרום ובמשך כמעט שנה שימש כעוזרו של השר שמעון פרס לענייני שטחים. בשנת 1972 הוא מונה לשופט תעבורה והחלה התקדמותו במערכת המשפט עד שבשנת 1999 הוא מונה לנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה – תפקיד אותו, כאמור, הוא ממלא היום.  

 

זיכוי האנסים בשומרת, ניהול תיק התנועה האסלאמית

 

הקריירה השיפוטית של לינדנשטראוס תיזכר, בין היתר, בזכות שני תיקים שהסעירו את המדינה: בשנת 1993, עמד השופט בראש ההרכב שדן בפרשת האונס הקבוצתי בקיבוץ שמרת. זיכויים של הנאשמים בבית המשפט המחוזי, הביא לפרץ של הפגנות וביקורת ציבורית. בית המשפט העליון הפך את ההחלטה על פיה, והנאשמים נשלחו לכלא.

 

תיק נוסף שניווט, היה משפט התנועה האיסלמית, תיק מתוקשר וסבוך, שהסתיים לאחרונה בעסקת טיעון. התיק ייחס לשייח' ראאד סלאח, ראש הפלג הצפוני של התנועה האיסלמית, ולכמה מחבריו לתנועה, קשר עם סוכן זר וסיוע כלכלי לארגוני הטרור בשטחים. חברי התנועה טענו לעומת זאת כי מדובר בצדקה לגיטימית. במסגרת ההסכם בוטלו רוב הסעיפים ה'ביטחוניים' ונותרו סעיפים כלכליים בעיקרם, למעט אחד הקובע כי חברי התנועה העבירו כספים לארגונים שהוצאו מחוק לחוק מסיבות ביטחוניות. לינדנשטראוס ראה בעסקת הטיעון הישג חשוב, היות שהאמין כי ההסכם נטרל חבית חומר נפץ, וגרם לכך שכל צד מאמין כי הוא המנצח בתיק.

  

לינדנשטראוס ייזכר גם כיו"ר נציגות השופטים שניהל מאבק חורמה בלשכת עורכי הדין בעקבות משוב השופטים. בתקופתו של לינדנשטראוס כיו"ר הנציגות פסק כל קשר בין הלשכה לשופטים ומערכת של תקיפות הדדיות אפיינה את יחסי השופטים-עורכי הדין בישראל.

 

אגב, לינדנשטראוס אמנם יעסוק בשנים הקרובות בכתיבת דו"חות עבי כרס על ניהול לא תקין של משרדי ממשלה, התנהלות ציבורית של גופים שונים ועוד, אבל במגירה מונח רומן שכתב לינדנשטראוס בשם "שלושה צעירים באפור" ואפילו קובץ סיפורים, הנושא, איך לא, את השם "משפט שבלב".  


פורסם לראשונה 25/05/2005 09:19

 

בהכנת הידיעה השתתף אילן מרסיאנו
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל נחושתן
לינדנשטראוס. מועמד יחיד
צילום: גיל נחושתן
צילום: זום 77
גולדברג. המבקר היוצא
צילום: זום 77
מומלצים