לרוץ איתם

אחרי יותר מ-500 הופעות בקוריאה, סין ויפן נחתה השבוע בארץ להקת יי-גאם המתארחת בפסטיבל ישראל עם המופע "ג'אמפ". מדובר במופע לכל המשפחה שמגיש אמנויות לחימה, אקרובטיקה ועלילה פשטנית המחברת את כל אלה בעטיפה משעשעת משהו.

הקהל נכנס לסלון ביתה של משפחה מוזרה שחייה סובבים סביב אימוני צ'וויקון, קונג פו, טייקיון, טייקוואנדו ותרגילי אקרובטיקה. במשך שעה וחצי הם קופצים, רצים, מעופפים נגד כל חוקי המשיכה, מפגינים יכולות פיזיות מרשימות ונאבקים בצמד פורצים לא יוצלחים - אחד זועם והשני נבעך - שהתגלגלו לביתם ויוצאים ממנו בשן ועין. לטובת המופעים בישראל למדו חברי קבוצת יי-גאם מילות מפתח בעברית שנזרקו לקהל והתקבלו באהבה רבה. גם סיום המופע בסצינת חתונה שבה החתן עטוי הכיפה שובר את הכוס על פי מיטב המסורת היהודית, באה לסמן מחווה של רצון טוב כלפי המדינה המארחת וזכתה בהתאם למחיאות כפיים סוערות.

בסיכומו של דבר, "ג'אמפ" הוא מופע חביב, מעט ילדותי ונאיבי, אך כזה שבהחלט מנעים ערב. המשתתפים במופע הם ללא ספק אמנים מיומנים שמנסים דרך "ג'אמפ" למצוא את שביל הזהב שבין מפגן ראווה של סגנונות הלחימה האסייתים לבין אירוע בידור פר- אקסלנס.

הכל טוב ויפה, אך התחושה הכללית היא שבסופו של יום, הומור הסלפסטיק נשאר ברמה השטחית ביותר והחיזור אחרי הקהל מורגש מדי. קצת כמו בקומדיות הלחימה של ג'קי צ'אן, כך גם במופע "ג'אמפ", משווים לעצמם האמנים על הבמה, מאסטרים בתחומם, אלמנטים מדמות הבופון הקלאסית. כמו סרטיו של צ'אן, שאומצו על ידי המערב והפכו לטראש-קאלט, סביר להניח שגם מופע זה, ששם את אמנויות הלחימה מן המזרח בקונטקסט תרבותי שונה מהמקור, יזכה לחיבוק ולו רק בשל המקצועיות והחן של העושים במלאכה.

לי חסר היה במופע דגש מיוחד, שהושם בשנים האחרונות דווקא בקולנוע האסייתי על כוריאוגרפיה של אמנויות לחימה כמו בסרטו של הבמאי אנג לי מטייוואן, "נמר דרקון", או ב"גיבור" של הבמאי סיני ז'אנג יימו. אל תתפלאו אם חלקים מתוך המופע ימצאו את דרכם בסופו של דבר למופעי רביו במערב בסגנון "Wow" האילתי.

• ג'אמפ - יום ה', 26 במאי, 21:00, תיאטרון חולון; 28-30 במאי בתיאטרון שרובר בירושלים.