לו הייתי גוטמן

אם לשפוט לפי האוהדים, לגוטמן יש סיבה לדאגה. הירושלמים מגיעים לטדי בחששות כבדים, הירוקים של חיפה באופוריה. האוהדים של חיפה בקושי נותנים עצות למאמן שלהם, הבית"רים רוצים שינויים רדיקלים. החיפאים חושבים רק על ניצחון, הירושלמים נראים כאילו הם יחתמו על תיקו. רגע לפני משחק העונה, משחררים שישה אוהדים מונולוג מהטריבונה.

הסמל

בצהוב: ירון צדקיהו, מלך החמוצים. "נשמה. זה מה שחסר היום לבית"ר. נשמה. בכל האליפויות שלה עד היום השתתפו בהרכב בית"ר שחקני בית. אילן אלהרר, אודי אשש. שחקנים אפורים שהביאו את הנשמה. את זה לא קונים במיליונים. אם הייתי גוטמן הייתי מכניס לפחות שני שחקני בית להרכב. אם אני פוחד ממישהו בחיפה, זה רק מבניון. כשהוא ייגע בכדור אני יודע שיירד לי הלב. אני לא חושב שזה משחק שאין חזרה ממנו. הדרך עוד ארוכה. התוצאה? 1:0 לטובתנו. מבקיע? באמת לא יודע".
בירוק: דני אלבר, האיש והמגפון. "ייגמר 2:3 לחיפה. בניון, רפי כהן ויניב קטן. כבר שבוע שהרחוב בחיפה בוער. אני עצמי חי את המשחק הזה כבר כמה ימים טובים. אם הייתי גרנט, הייתי מעלה את אותו הרכב ששיחק נגד הפועל תל אביב. בירושלים אני פוחד בעיקר מרוסו. הוא תמיד נותן הצגות במשחקים גדולים. אני מת שננצח. אני מת שבית"ר ייפלו. זאת תהיה הדרך להעניש את האוהדים שלהם".

האוהד המסור

בצהוב: ציון קדמי ("אני לא אשכח את משחק העלייה לליגה הראשונה בישראל ב-1954. 10,000 איש על העצים בימק"א. ניצחנו את הפועל רחובות 2:1 ועלינו לראשונה לליגה הבכירה"). "מאז המשחק נגד אשדוד, לפני שבוע, אני במתח. אני מאוד מאוד חושש. משהו לא עובד. אין חדוות חיים, לא במגרש ולא בקהל. הקהל של בית"ר זה לא קהל של 0:1 קטן. זה קהל חכם. כמובן שגוטמן אשם. במקומו הייתי עולה עם שני חלוצים. אני חושש מאוד שבית"ר הולכת לקבל תבוסה מחיפה. כל השחקנים בחיפה מלחיצים אותי. הם משחקים קבוצתי, נהדר, מטרטרים את הקבוצה היריבה. הכי מפחידים? בניון ופראליה. בניון הוא כמו מלמיליאן של פעם. אני לא רואה מישהו שיכול לעצור אותו. מרכז ההגנה שלנו גרוע במיוחד. אם אשדוד הביכה אותנו, אז מה יהיה עם בניון? למרות הכל, אני מקווה שייגמר 1:2 לטובתנו. צמד של אלון מזרחי".
בירוק: שאול יצחק ("הייתי עם הקבוצה בכל מקום. בליסבון, באמסטרדם, לרוב האימונים אני גם מגיע"). "אני רגוע. ורגוע אני בא לטדי. השנה יש בחיפה קבוצה אחרת, והכל מתחיל מהמאמן. אני לא מפחד מאף אחד בבית"ר. המשחק נגד הפועל תל אביב לפני שבוע הפחיד אותי הרבה יותר. אנחנו נגיע לטדי עם 5,000-6,000 איש. כמובן שננצח. 0:2. בניון ורפי כהן".

אוהד הכורסא

בצהוב: נפתלי קוויטרו ("לגרור שני בנים לטדי? זה עסק יקר. אין דיל לאבא ושני בנים"). "עד עתה המערך הפתוח עם שני חלוצים לא הביא לתוצאות. למזרחי וסביליה יש כזה אגו שאני לא יודע אם להעלות את שניהם יחד זה רעיון טוב. אם הייתי גוטמן, הייתי עולה רק עם מזרחי. במקום גוטמן, לא הייתי אומר הרבה לשחקנים. באווירה כזאת של טירוף, מה יש להגיד? בניון הכי מפחיד אותי. הוא הראש, המוח. מרכז ההגנה שלנו כבד מדי. איך שבית"ר משחקת, אני לא מאמין שננצח. אני סוגר על 2:2. שערים של האמר ושאנדור".
בירוק: קובי אסייג (30). ("ללכת לטדי? לא נראה לי. ממש לא"). "רק התקפה. מהרגע הראשון לדרוס אותם. להשיג גול מהיר. להבקיע את השני ואז ללכת טיפה אחורה. לא להיגרר להגנתיות של גוטמן. בחיים לא הגנה. לא אכפת לי להפסיד, העיקר ליהנות. אם אני גרנט, לא היה משחק הגנה. צריל ללחוץ את הקשרים האחוריים של בית"ר בחצי שלהם. אני מפחד מרוסו, מזרחי, אבוקסיס. בעצם מכל בית"ר. ייגמר 1:3 לחיפה. מצדי שדוידוביץ' יבקיע. אני מהמר על רפי כהן, בניון ופראליה".