אריק יערי מסביר מה יש בכדורים שאנו בולעים
חטיבת הכימיה של טבע, חברת התרופות הישראלית המצליחה, מייצרת חומרי גלם גם למתחרות. ראש החטיבה, אריק יערי, מספר לראשונה על התחרות הגוברת מצד ההודים, הטענות של מפתחות התמונות, ומה יש בתוך הכדורים הקטנים שאנחנו בולעים
תחזיקו רגע את כדור האקמול או הנורופן שלכם ביד. הכדור, כל כדור, מורכב בעצם משני חלקים: החומר הפעיל, והחומר העוטף, המשמש למעשה כ"תפאורה" ולהקלה על היקלטות החומר הפעיל בגוף. החומר הפעיל הוא חומר הגלם של התרופה, המכונה בעגה המקצועית API. על הפיתוח שלו עובדים מאות ואלפי מדענים בחברות התרופות הגדולות.
חברת התרופות הישראלית טבע אינה שונה בהרבה מחברות תרופות אחרות, אך כחברה שמייצרת בעיקר תרופות גנריות (כלומר לא תרופות מקור, המכונות אתיות, אלא תרופות זהות), אחד המאפיינים היחודיים לה הוא חטיבת ה-API (חומרי גלם) הגדולה שהקימה. החטיבה לא רק מייצרת עבור טבע עצמה את חומר הגלם לתרופות שהיא מפתחת ומשווקת, אלא גם מוכרת לחברות אחרות חומרי גלם בהיקף כספי של מאות מיליוני דולרים בשנה. להערכת גורמים בענף, חטיבת ה-API היא החטיבה בעלת שיעורי הרווחיות הגבוהים ביותר בטבע. כלומר כל דולר שמכניסה החטיבה לחברה מאשיר אחריו הרבה יותר סנטים כרווח נקי מאשר כל פעילות אחרת.
חטיבת חומרי הגלם והכימיה בטבע מרוכזת במפעל טבע-טק באיזור התעשייה של רמת-חובב. בחודש שעבר השיקה טבע בסמוך למפעל מרכז מו"פ (מחקר ופיתוח) חדש, בהשקעה של 100 מיליון דולר. 71 מוצרים מיוצרים במפעל, ביניהם הקופקסון והאג'ילקט, תרופות המקור של טבע.
המכירות של טבע-טק כמעט מכפילות את עצמן מדי שנה: אם ב-2003 מכר המפעל ב-288 מיליון דולר, ב-2004 כבר נרשמו מכירות בהיקף כספי של כ-500 מיליון דולר, והתחזיות מדברות על הכפלת המכירות תוך חמש שנים. טבע-טק לבדו אחראי למחצית הכנסות חטיבת הכימיה בטבע (940 מיליון דולר ב-2004), כשלמחצית השניה אחראים 15 מפעלים קטנים יותר המפוזרים ברחבי העולם. האחרון שבהם נרכש ב-2003 בהודו, ומכניס כ-30 מיליון דולר בשנה.
"בכל שנה אנחנו משקיעים כ-40 מיליון דולר בטבע-טק", אומר ראש חטיבת הכימיה בטבע, אריק יערי. "בחמש השנים האחרונות הושקעו בו 150 מיליון דולר. החלטנו שעדיף שיהיה לידו אגף מו"פ שכל הזמן יזרים אליו מידע חדש".
יערי, שהגיע לחברה לפני 24 שנה, גאה מאוד באוכלוסיית העובדים בטבע-טק. "70% מהם אקדמאים ו-70% מהם בגילאי 35-20. איכות כח האדם היא מאוד גבוהה. רובם תושבי הנגב, והצלחנו להעביר כמה מנהלים מהמרכז לבנגב. אנחנו מעסיקים אפילו כמה בדווים. יש פה מיקס אנושי מיוחד.
"הנגב הוא לא מקום פשוט, ואנחנו מאמינים שטבע תורמת לכלכלת האזור. ממפעל של 32 איש ב-98' הגענו היום ל-450 עובדים. בנוסף יש לנו 250 עובדים חיצוניים, כך שהמפעל מספק פרנסה לא רעה למאות אנשים".
מה בעצם אתם עושים?
"אנחנו מייצרים את המולקולה, וחברת התרופות מוסיפה את הדברים שמסביב. המשמעות של החומר מסביב היא כמה זמן ייקח למולקולה להיספג בגוף, כמה קטן יהיה הכדור, כמה זמן הוא יחזיק על המדף וכמה טעים הוא יהיה כשמדובר בתרופות לילדים".
"אנחנו יודעים לאיזו תוצאה צריך להגיע"
החטיבה הכימית קיימת בטבע כבר 70 שנה, כשהחברה עצמה נוסדה 30 שנה קודם לכן. טבע נוסדה על ידי משפחה ירושלמית שעלתה מגרמניה והקימה בית מרקחת גדול בימי האימפריה העותומנית.
העלייה של הייקים בשנות ה-30 הביאה אותם לכאן בלי כסף, שאותו לא יכלו להוציא מגרמניה, אך לעומת זאת הם יכלו להביא מכונות - וזה מה שעשו הכימאים. כך קמו באותה תקופה מפעלי תרופות כמו אביק ואיקאפארם, שהיוו את התשתית הכימית והפרמצבטית בארץ. התנופה הגדולה הגיעה בימי מלחמת העולם השנייה, כשמפעלי התרופות המקומיים היו אלה שהיו צריכים לספק את צרכי הצבא הבריטי. לפני 70 שנה רכשה טבע את הפעילות הכימית של חברת אסיה מאיזור התעשיה קריית-אריה בפתח תקווה. מאוחר יותר, בשנות ה-60, נקמה אסיה את נקמתה כהשתלטה על טבע בבורסה. זו נחשבת להשתלטות העוינת הראשונה על חברה ישראלית.
טבע עוסקת בעיקר בפיתוח תרופות שהפטנט על צורתן המקורית עומד לפוג. חברות המפתחות תרופות מקור מקבלות תקופה של 20-14 שנים בה התרופה שפיתחו מוגדרת כפטנט, מה שמאפשר לה לשווק אותה בלעדית. החברות הגנריות מאתרות תרופות שנתח השוק שלהן מעניין אותן, ועם סיום התקופה מוציאות לשוק מוצרים זהים, כדי לנגוס בשוק שנוצר. בטבע, למשל, עובדים היום על פיתוח מוצרים שהפטנט עליהם מסתיים רק ב-2017.
"המולקולה עצמה ידועה, כלומר אנחנו יודעים לאיזו תוצאה צריך להגיע, אבל אנחנו חייבים למצוא דרך חדשה להגיע לאותה מולקולה כדי לא להפר את הפטנט", מסביר יערי. עם השלמת הפיתוח נשלחים המוצר והנוסחה למינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA), שמחליט אם לאשר אותם. אחרי הפיתוח מנסים לייצר את המולקולה בייצור תעשייתי, ורק אחרי פעמיים-שלוש בהן הייצור מצליח ׁבמקרים מסוימים הנוסחה שעובדת במעבדה לא עובדת במפעלׂ, מקבלים את האישור הסופי.
כמה זמן לוקח בממוצע לפתח מולקולה?
"מרגע ההחלטה ועד לשליחה ל-US=MDF (המוסד האמריקני המאשר את התרכובת הכימית) לוקח בין תשעה חודשים לשנה וחצי".
בוחנים מקצועיים של ה-FDA מגיעים אחת לשנתיים-שלוש למפעל ובודקים את סביבת העבודה. הם בודקים אם מה שתכננת הוא מה שבנית בפועל והעברת להם לבדוק, ואת תנאי ואופן הייצור. ,הם בודקים שהמים שלך בסדר, מערכות האוויר, הוואקום. הם אפילו בודקים את התיקים האישיים של העובדים. יש להם סמכות לסגור מפעלים שלא עובדים לפי התקן", אומר יערי.
אגב, לא רק ה-FDA עורך ביקורות במפעלים. גם הלקוחות עצמם, כלומר חברות התרופות, שולחות מומחים משלהן לבדוק את פעילות הייצור בחברה ממנה הם רוכשים את חומרי הגלם. בהרבה מקרים ה-FDA עצמו מכריח את הלקוחות לקיים בדיקות בעצמם", אומר יערי. כך קרה שנציגי חברת התרופות מיילן, המתחרה בטבע, מגיעים לפעמים לביקורות במפעל הכימי של טבע.
כמה מהמכירות שלכם הן לחברות שמייצרות תרופות מקור וכמה לחברות גנריות?
,מתוך מיליארד הדולר שאנחנו מוכרים, רק כמה עשרות מיליונים הולכים לחברות שמייצרות תרופות מקור. אנחנו מייצרים גם את החומרים לשתי תרופות המקור של טבע. המודל המשולב של כימיה וגנריקה זו המצאה של טבע. אנחנו נחשבים לגדולים ביותר בהפעלת המודל הזה".
וטבע מקבלת מכם הנחות על חומרי גלם?
"אנחנו מוכרים לטבע במחירי השוק, כמו לכולם. אני חייב להיות יעיל וגם רווחי. את הכסף שמושקע בחטיבה הזו החטיבה מייצרת בעצמה. זו עבודה קשה ויש בשוק תחרות מאוד לא פשוטה".
האם יכול להיות מצב שבו חברות גנריות אחרות יחליטו להקים חטיבת כימיה שתבוא על חשבון המכירות שלכם?
"חטיבת כימיה איננה דבר שאתה קם בבוקר ומקים אותו. זה משהו שלוקח הרבה שנים לבנות. זה לא אומר שאף אחד בעולם לא יכול לעשות את זה, אבל גם אצלנו החטיבה נולדה מהשקעה ממושכת. מדי פעם עולה השאלה למה טבע לא מנפיקה את החטיבה כחברה עצמאית בבורסה.אני חושב שאחת העוצמות של טבע היא יכולת ההסתכלות המשותפת בחלק מהדברים. אנחנו עובדים במודל עסקי מסובך, שלקח שנים לבנות, ועשינו עד היום עבודה לא רעה. אם שאלה כזו היתה מגיעה לשולחני, הייתי משיב בשלילה".
"לעבודה זולה אין כמעט יתרונות"
כמו בתחומים אחרים, גם בתחום חומרי הגלם לתעשיית התרופות סין והודו כובשות בשנים האחרונות נתח נכבד מהשוק הגלובלי. טבע הוזכרה בחודשים האחרונים כמי שמתענינת ברכישת מספר חברות הודיות, עד כה ללא תוצאות. עם זאת, העלות הנמוכה של המו"פ בסין והודו מושכת לשם חברות רבות.
"ההודים נכנסו הרבה יותר לתחום", אומר יערי, "הסינים רק עוקבים אחריהם. ההודים בונים תשתיות, וחלק מהיכולות שלהם נבנו על חשבון האירופים והאמריקנים. אפשר בהחלט לראות סגירת מפעלים בעולם המערבי כשהעסק עובר למזרח. אנחנו מנסים למצוא את היתרון היחסי שלנו בכל מקום ומקום".
אפשר בכלל להתחרות בהודים?
"בניגוד למה שנהוג לחשוב, מרכיב העבודה אינו גבוה בתעשייה שלנו. לעבודה זולה אין אצלנו כמעט יתרונות. אנחנו מנסים מודל שמבוסס על יתרון יחסי שנובע מהבנת השוק והטכנולוגיות שלנו. יש לנו מפעלים בהודו ואנחנו מנסים לקחת משם את היתרונות של המקומיים, התחומים שההודים יעילים בהם, בעיקר היכולת ליצור דברים באופן יעיל וחסכני. חלק נכבד מהחומרים שאנו רוכשים לייצור המולקולות בא מהודו.
"היתרון שלהם עלינו נבע מהעובדה שעד השנה, במשך שנים, הם חיו בלי הגנות פטנטים ויכלו לפתח דברים באופן חופשי. יכולת לפתח תרופה ויום אחר כך למצוא הודי שעושה את אותה תרופה ומוכר אותה בשוק שלו. כח העבודה היום בהודו כבר לא זול כמו פעם, וההודים מתחילים להעלות את המסים. מתחיל להיות שם לא זול".
אז אין כאן שום סיכון לטבע-טק?
"התחרות קיימת, והיום אנחנו מורידים מחירים. אני רוצה להאמין שנוכל לעמוד מולם. כשהיו מקרים שבהם היינו 'ראש בראש' מולם - הצלחנו בזכות הטכנולוגיה העדיפה, גם אם הגענו לקרשים ומכרנו במחיר זול מאוד".
אתם מחפשים שם רכישה?
"אנחנו לא מחפשים לקנות מפעל בשביל הקנייה, אבל כשחקן גלובלי אנחנו צריכים להיות במגרש הגלובלי. סין והודו הם מקומות חשובים בכלכלה הגלובלית, ולכן אני מאמין שנהיה שחקנים משמעותיים גם שם".
לטבע מפעלי API גם בהונגריה ואיטליה. "כיום המפעלים האלה אינם דומים למה שקיבלנו כשרכשנו אותם. הכנסנו בהם הרבה שינויים", מספר יערי, אתה לא יכול לבנות מפעל כימי בכל מקום שנראה לך. הבחירה נעשית על פי התשתיות הפיזיות, האנושיות והמדעיות. כשאני פוגש עובדים חדשים, או כשאנחנו רוכשים חברה חדשה, אני מברך אותם ב'וולקאם טו טבע'. אותו אדם ששומע את זה אומר לאחרים 'וולקאם טו טבע'. זה דבר חזק, שמחלחל לכל מקום בחברה. אפילו בהודו שמעתי אנשים אומרים 'וולקאם טו טבע', ואתה רואה את הגאווה בעיניים שלהם בשייכות לחברה".
אתה כבר שלוש שנים אתה בתפקיד. מה מעניין בתחום הזה?
"בתפקיד שלי אתה לא יכול להבין רק ביזנס, רק כימיה או רק רפואה. אתה צריך להיות בעל תפיסת עולם מורכבת ואיזושהי הבנה כוללת של התחומים, מה שבהרבה מקרים אחרים לא קיים. כשטבע נכנסה לעידן הגלובלי תמונת העולם גדלה עוד יותר. זה סיפור מאוד מורכב".
מה דעתך על המשבר בתעשיית התרופות הגנרית?
"אני לא חושב שנכון לדבר על משבר. אתה יכול לדבר על מחזוריות, על תופעות. אבל אם אתה מסתכל על אוכלוסיות בכל העולם, ועל הלחצים הכלכליים שממשלות בכל העולם עומדות בפניהם, אתה מבין שהעולם לא יכול לחיות בלי תעשייה גנרית חזקה. באופן בסיסי יש אינטרס שהתעשייה הזו תמשיך להתקיים, משום שהיא זו המאפשרת לספק תרופות לכל נפש".
ומה עם הטענה של החברות המפתחות תרופות מקור (אינובטיביות), שהן יפסיקו לפתח תרופות אם החקיקה לא תהיה לצידן?
"הטענה הזו נשמעת כל כך מופרכת. תחשוב שמיקרוסופט תגיד 'זו מערכת ההפעלה האחרונה שלנו. אנחנו לא מוכרים יותר'. על מי הם מאיימים? לחברות האינובטיביות יש בעיות ביעילות".
האתגר בחברה גנרית לא גדול יותר מבחברה אינובטיבית אני משער. הם מייצרים תרופה חדשה ואתם מחקים אותה.
"זה סוג שונה של אתגר. מבחינת היצירתיות אין הבדל. אני יודע לאיפה אני צריך להגיע, אבל אני צריך להיות מאוד יצירתי כדי להגיע לשם".
לפנייה לכתב/ת 
אריק יערי. "לא רק ביזנס"
ציום: אביגיל עוזי
מומלצים
