שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    האם ההתנתקות סותמת לנו את הפה?
    הגיע הזמן לדבר על זה: רבים במערכת המשפט הישראלית חוששים ממצב של "סתימת פיות" והרעת זכויות האדם בתקופת ההתנתקות. הסימנים הראשונים לכך כבר כאן, הם טוענים, והם מתבטאים ביחס לפעילים אידיאולוגים כאל פושעים. באגודה לזכויות האזרח מודאגים, אבל יש מי שחושב שזה בסדר: "חופש ביטוי של מתנגדי ההתנתקות יוביל לפעולה אלימה", משוכנע עו"ד אביגדור פלדמן. האם חופש הביטוי בסכנה?

    לא צריך להיות ימני בימים אלה כדי לחוש חוסר נוחות של ממש. ההצהרות על שימוש גובר בצווי מעצר מינהליים, העובדה שקטינים יושבים במעצר כגנבים ופושעים בשל מאבק אידיאולוגי והתופעה של מה שמצטייר כצימצום חופש הביטוי - כל אלה מביאים רבים במערכת המשפט להזהיר: אסור שתקופת ההתנתקות תהפוך לעידן חשוך במדינת ישראל, של סתימת פיות ומדיניות שלטונית החונקת את זכויות הביטוי וההפגנה. זה לא עניין של ימין ושמאל. זה עניין של כל אזרח ישראלי, באשר הוא - ובלי כל קשר לעמדתו בנושא ההתנתקות. 

     

     

    "אתם צריכים להיות מודאגים", קראה חברת הכנסת זהבה גלאון מיחד לעבר באי הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת. "אתם צריכים להיות מודאגים מהמעצרים המנהליים ומשינויי חוק ההסתה, ומכל מה שנועד לפגוע בזכויות היסוד בשם תוכנית ההתנתקות", הזהירה גלאון. דבריה לא זכו למחיאות כפיים, אבל היא בהחלט לא הייתה היחידה שהעלתה את הסוגיה המטרידה: האם תוכנית ההתנתקות מקדשת ומכשירה ויתור על זכויות יסוד והגמשתן והכפשתן?

     

    מסתבר שגלאון אינה היחידה שחשה כי זכויות היסוד של מתנגדי ההתנתקות נרמסות. כשבוע וחצי לאחר חסימות הכבישים והצמתים בידי מתנגדי

    ההתנתקות, שבוע וחצי במהלכם נותרו עשרות בני נוער במעצר כיוון שסירבו להזדהות, התריע גם יו"ר לשכת עורכי הדין, ד"ר שלמה כהן, על המצב הקשה שנוצר: "לשכת עורכי הדין ניצבת היום כחומה בצורה בהגנה על זכויות האדם של הכל, ובעת האחרונה, בעיקר בהגנה על זכויות היסוד של המתנחלים, שאותם מבקשים לפנות במסגרת ההתנתקות ותומכיהם", אמר כהן בכנס. "הלשכה מתנגדת להפעלת מעצרים מנהליים ולחקיקה שלצערי הרב כבר עברה ועדת שרים לחקיקה, שמכוונת להחמיר עוד יותר את הדין הישראלי המאפשר סתימת פיות".

     

    כהן כיוון לתיקון חוק ההסתה, אותו יזם משרד המשפטים – תיקון שנועד להקל על התביעה בהגשת כתבי אישום נגד מי שמסיתים לאלימות. בחוק הנוכחי, נדרשת אפשרות ממשית לכך שהקריאות המושמעות יובילו למעשה אלימות. ואולם על פי התיקון – די באפשרות סבירה על מנת להעמיד לדין. את התיקון לחוק יזם משרד המשפטים, וגם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז הודה כי רוחו אינה נוחה מהתיקון דווקא בעת הזאת.

     

    מי שהפתיע בכנס היה דווקא עו"ד אביגדור פלדמן, שקנה לעצמו בקרב הקהילייה המשפטית שם של לוחם זכויות אדם, אך הוא דווקא המליץ להגביל את חופש הביטוי של מי שמתנגדים להתנתקות, מתוך חשש שהרצח הפוליטי הבא אורב בפתח.

     

    פלדמן יצא נגד דברי היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שהסביר כי אינו מעוניין למהר ולהשתמש בכלי הפלילי כאשר מדובר בעבירות ביטוי, כיוון שלטעמו – קבוצה שיתאפשר לה לבטא את תחושותיה ותסכולה, תרגיש צורך פחות לבטא באופן מעשי את כעסיה ולהיגרר למעשים. פלדמן אמר בכנס: "אותו סוג ביטוי שהיועץ המשפטי לממשלה מוכן לסבול, מבוסס על השקפת עולם מיליטנטית שקוראת להפעלת אלימות. אני מבקר את המדיניות של חופש הביטוי להיות סלחנים כלפי ביטויים שקוראים לפעולה אלימה על רקע גזעני, כי מתנגדי ההתנתקות הם גזענים שפועלים על פי הבטחות אלוהיות. היועץ המשפטי סבור שחופש הביטוי ימנע פעולה, אבל אני סבור שזה יוביל לפעולה, כי הדוגמה הנוראה של רצח רבין. חופש ביטוי יוביל לפעולה אלימה".

     

    דבריו של פלדמן גרפו מחיאות כפיים בכנס, והפתיעו את חלק מהנוכחים – בעיקר את עורך הדין נפתלי ורצברגר, המייצג מתנחלים וגם כמה מאסירי חסימות הכבישים. "בחודשים האחרונים דברים שלא היו מקובלים חמישים שנה, הפכו בסדר", מאשים ורצברגר. "כך למשל, אנשים ללא עבר פלילי שחסמו כביש – לפתע נעצרים עד תום ההליכים, לפי בקשת הפרקליטות ובתי המשפט נענים. יש פה שבירת כלים מוחלטת".

     

    ורצברגר גם תקף את הלגיטימציה הניתנת למעצרים מנהליים, גם אם בינתיים איננה הלכה למעשה עדיין. "אם היועץ המשפטי לממשלה אינו שולל שימוש במעצרים מנהליים, שזה כלי דרקוני שנועד לעיתות מלחמה, אני כבר לא יודע מה לומר", אמר ורצברגר, והוסיף: "אני מאוכזב מכך שלא רק היועץ המשפטי לממשלה ובתי המשפט, אלא גם עורכי הדין שייכים ל'מדיניות האתרוג' ונותנים כיסוי לסתימת פיות. אם זו המדיניות של מי שאמורים לשמור על זכויות אדם – אז צריך להצטער שלזה הגענו", אמר ורצברגר, וכיוון בדבריו לדברים שאמר העיתונאי אמנון אברמוביץ', שאמר כי יש לשמור על ראש הממשלה "כמו אתרוג" עד לאחר תוכנית ההתנתקות.

     

    חזרנו לימי השלטון הקולוניאלי?

     

    גם באגודה לזכויות האזרח חשים שמשהו השתנה בזמן האחרון. עורך הדין אבנר פינצ'וק, שאחראי לעתירות רבות ומהלכים משפטיים רבים מטעם האגודה לזכויות האזרח בנושא חופש הביטוי, מוטרד: "המצב הכללי הוא

     שהסערה הציבורית לאירועים הקשים מנוצלים לכך שמנסים וגם עושים שינויים בחקיקה של חופש הביטוי, וזה דבר חמור, ובהחלט לא רצוי. הדיבורים על שינוי עבירת ההסתה – אני מודע לסכנות ולחששות, ועדיין אני לא רואה איך זה מוביל באופן בהול לשינוי חוק ההסתה". פינצ'וק מודאג גם מעננת המעצרים המנהליים המרחפת מעל לפעילי ימין מסוימים בימים אלה: "זה כלי פסול במדינה דמוקרטית", הוא קובע ומוסיף: "בעיקר באופן שבו זה נעשה עכשיו, שאין שום אפשרות לדעת מהן הראיות".

     

    גם ראש לשכת עורכי הדין כהן מזהיר מפני שימוש במעצרים המנהליים: "ישראל תעשה שגיאה חמורה מאוד אם תפעיל את החוק המביש שנותר עדיין על ספר החוקים הישראלי מתקופת המנדט המאפשר מעצרים מנהליים. אין ספק שבמקרים מסוימים ראוי לאפשר מעצר מונע, אולם את ההחלטה על כך יש להשאיר לשופט ולא לשוטר או לקצין צבא". הוא מוסיף: "בחודשים האחרונים, נפל דבר בישראל. אמצעים שיש בהם משום פגיעה חמורה, כמו ניסיונות לסתימת פיות, מעצרים מנהליים ועוד אמצעים דרקוניים שהתאימו אולי לשלטון קולוניאלי לפני מאה שנה, קיבלו חיים חדשים".

     

    עו"ד יוסי פוקס, מראשי הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, מסביר את הגורמים, לטעמו, למצב שנוצר: "יש תחושה של פאניקה מצד זרועות המדינה בכל נושא ההתנתקות, ובעיקר המחאה. זה מגיע למקרים קיצוניים שבהם מונעים מאנשים שלובשים בגדים כתומים להיכנס למקומות מסוימים. אם במדינת ישראל אסור להיכנס בגלל בגד למקום כלשהו – אפשר לקפל את הדמוקרטיה הישראלית ולהצטרף למדינות הערביות שסביבנו. בגלל ההיסטריה של זרועות הממשלה, והחשש שהמחאה תסכל את ביצוע התוכנית, הם מוכנים לשלול את זכויות היסוד, ובעיקר – זכות המחאה וחופש הביטוי, כדי להקל עליהם את המלאכה של ביצוע העקירה".

     

    לעורך הדין פינצ'וק יש דווקא הסבר אחר: "בציבור הישראלי,דעות שבאות מהקצוות, מקצות המפה הפוליטית – אין סבלנות כלפיהן, הן רחוקות מהקונצנזוס. ההסבר שלי הוא שלצערי, לא משנה מה עמדות הציבור הכללי, המודעות והרצון של הציבור לשמור על חופש הביטוי אינה גדולה מספיק. התנכלות למפגינים, לחופש ביטוי – מתי הייתה התקוממות ציבורית גדולה נגד זה? ואני מצפה שתהיה, או לפחות שיהיה דיון ציבורי בנושא כדי שנרגיש שיש מודעות לנושא, ושמייחסים לזה חשיבות, כדי שאנשים שבאים להגביל את חופש הביטוי יצטרכו להסביר את זה, ולהסביר הרבה".


    פורסם לראשונה 03/06/2005 14:44

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: מאיר פרטוש
    גלאון. תהיו מודאגים
    צילום: מאיר פרטוש
    צילום: ג'ו קוט
    כהן. אמצעים דרקוניים
    צילום: ג'ו קוט
    צילום: אחיה ראב"ד
    פלדמן. הם גזענים
    צילום: אחיה ראב"ד
    צילום: זום 77
    ורצברגר. מדיניות אתרוג
    צילום: זום 77
    מומלצים