שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    ברלין: אוצרות יהודיים בתערוכה

    מה הקשר בין הפרעות שהתרגשו על יהודי אירופה בימי הביניים לאוצר יקר ערך שנחשף בגרמניה לפני שבע שנים? תשובה מרהיבה וצובטת-לב בתערוכה המוצגת בימים אלה בברלין

    קבוצת ארכיאולוגים גרמנית שעסקה לפני שבע שנים בחפירות במתחם הרובע היהודי הישן בעיר ארפורט, התקשתה להאמין למראה עיניה: מתחת לקיר אבנים, במרתפו של אחד הבתים ברובע העתיק מימי-הביניים, נחשף אוצר בלום. היו שם מאות מטבעות ומטילי כסף, כדים וכלי אוכל מוזהבים, וכן עשרות תכשיטים משובצים ביהלומים ופנינים.

     

    "אוצר ארפורט", אחד הממצאים הארכיאולוגיים החשובים ביותר שהתגלו

     בגרמניה בשנים האחרונות, עדיין מעסיק חוקרים רבים. אחת הסיבות לכך היא שעם 3,141 מטבעות הכסף שבו נמנה אחד מאוספי המטבעות הגדולים ביותר של כסף צרפתי מסוף המאה ה-13 ותחילת המאה ה-14 שנמצא אי-פעם. מדובר בכסף שהוטבע בצרפת החל מ-1266, בימיהם של המלכים לואי התשיעי, פיליפ השלישי, פיליפ הרביעי ופיליפ החמישי. מעט מאוד מטבעות צרפתיים מתקופה זו נשמרו בכלל, ועוד במצב טוב כל-כך.

     

    משקלם של המטבעות ומטילי הכסף באוצר מגיע ל-23 ק"ג. עושרו של אוסף המטבעות מעיד על חשיבותה של ארפורט (דרומית-מערבית ללייפציג) כמרכז מסחרי בין מערב ומרכז אירופה בימי-הביניים. מטילי-הכסף שבאוצר שימשו בעבר לתשלום עבור סחורות וקיומם מוזכר במסמכים היסטוריים שונים, אך מעט מאוד מטילים כאלה אותרו עד כה.  

     

    בין התכשיטים המרהיבים שהתגלו נמצאה טבעת נישואים יהודית נדירה - אחת היחידות שנותרו מקהילות אשכנזיות של ימי-הביניים. כמסורת אותם הימים, עשויה הטבעת מזהב טהור, ללא אבנים יקרות.

     

    התכשיט הוא מלאכת אומנות צרופה ועדינה: בתחתית הטבעת שתי ידיים משולבות, המסמלות את נאמנותם של בני-הזוג הנכנסים בברית. מהידיים עולים שני דרקונים הנושאים על כתפיהם דגם של צריח-מגדל גוטי, שאמור לסמל את בית המקדש החרב. בצידה הפנימי של הטבעת נחקקה בעברית הברכה "מזל טוב". הכלה, אגב, נשאה את הטבעת פעם אחת בלבד, במהלך טקס הנישואים.

     

    זיהוי זמן הטבעתם של מטבעות-הכסף שנמצאו קבורים בארפורט איפשר לחוקרים לקבוע בוודאות מוחלטת את סיפורו של האוצר המדהים. המטבע הקדום ביותר הוא מסוף המאה ה-13 והחדש ביותר מהמחצית הראשונה של המאה ה-14, כלומר לפני תחילתה של מגיפת הדבר הנוראה ששטפה את אירופה במשך שנתיים, החל מ-1348. המגיפה הקטלנית עוררה גל פרעות-דמים בקהילות יהודיות ברחבי הרייך הגרמני דאז וקהילות שלמות הושמדו או גורשו. חייהם של יהודי אשכנז הפכו באחת להפקר ומתוך חשש לרכושם הם ניסו להציל כמה שיותר באמצעות הסתרת כסף ותכשיטים במקומות-מחבוא שונים. חפצי-הערך הללו נותרו קבורים מאז.

     

    מסקנת החוקרים הגרמנים התבקשתה מאליה: האוצר מארפורט היה שייך גם

     הוא ליהודי אמיד, שהתגורר ברובע היהודי בעיר בתחילת המאה ה-14 ועשה עסקים רבים. ייתכן שהיה סוחר, אולי מלווה בריבית, אבל מכל מקום - הוא נהרג כשאר אלף חברי הקהילה היהודית בארפורט כשהדבר הגיע לעיר, ב-1349. לפני מותו הוא עוד הספיק להסתיר את רכושו היקר מתחת למדרגות, שהוליכו למרתף ביתו. שם נשמר האוצר עד לחשיפתו לפני שבע שנים.

     

    מוצגים נדירים 

     

    "אוצר ארפורט" מוצג בימים אלה במלואו, לראשונה, במסגרת התערוכה "יהודי אירופה בימי הביניים", הנערכת במוזיאון להיסטוריה גרמנית בברלין. בתערוכה, שתימשך עד 28 באוגוסט, מוצגים אוצרות נוספים, אם כי קטנים יותר בממדיהם, שהתגלו בערים שונות ברחבי גרמניה. בכל המקרים מדובר ברכוש יהודי שהוסתר על ידי בעליו במהלך הפוגרומים שפרצו בעקבות מגיפת הדבר. 

     

    בין הממצאים הארכיאולוגיים המרהיבים הנכללים בתערוכה ניתן לראות אוצר זהב שנמצא בשלושה כדים שנקברו במרתף ביתו של סוחר יהודי בעיר העתיקה של רגנסבורג ואוצר מטבעות ותכשיטים מכסף שהוסתר על ידי סוחר יהודי מהעיר שפאייר ונחשף בחפירות בעיירה הסמוכה לינגנפלד. ההערכה היא שבעל האוצר נמלט מביתו עם הכסף שהיה ברשותו, אך העדיף לקבור אותו בדרך, על מסלול מנוסתו, בשל חששו משודדים. אוצרות נוספים נמצאו אגב גם בקלן, קולמר, מינסטר ווייסנפלס. 

     

    האוצרות שנקברו הם רק טפח מעושרה הרב של היהדות שחיה בגרמניה בימי הביניים, שנחשף בתערוכה במוזיאון ההיסטוריה הגרמנית. העילה הישירה לתערוכה היא יום השנה ה-900 לחנוכת בית-הכנסת בעיר שפאייר, שהריסותיו הם מהשרידים החשובים ביותר של יהדות ימי הביניים באירופה. 

     

    התערוכה מתמקדת בשני מרכזי היהדות הגדולים שפעלו בתקופת ימי הביניים באירופה: יהדות אשכנז (ששיגשגה בעיקר בחבל הריין, בשלוש ערי שומ - שפאייר, וורמס ומיינץ), ויהדות ספרד (שהתרכזה בצפון חצי האי האיברי ובדרום צרפת). מוצגי התערוכה, שהושאלו ממוזיאונים בגרמניה, ספרד וישראל, מצביעים על כך שלמרות השוני במסורות בין אשכנז וספרד, היו הקשרים הרוחניים והמסחריים בין שתי הקהילות הדוקים למדי. אחת העדויות המרכזיות לקשר זה היא מגילת-תורה מהמאה ה-13, שנכתבה בספרד והיתה שייכת לקהילה יהודית בעיירה הגרמנית קראוטהיים.

     

    בתערוכה בברלין ניתן לראות מוצגים נדירים מאוד מימי הביניים, כמו לדוגמה אצבע-התורה היחידה שנשמרה מאותה תקופה, ושמקורה בעיר פוזנן. הממצאים מציגים את אורחות חייהם של היהודים בימי הביניים - מסורות, חגים והקשר היומיומי עם האוכלוסיה הנוצרית השכנה. הם כוללים שרידים של בתי-כנסת ובתי-מקווה שנהרסו, מצבות קבורה, כתבים עתיקים (ספרי-תורה, הגדות, כתובות) וכן חפצי-קודש מרהיבים.

     

    פרעות הדבר אותתו את סופם הקרב של מרכזי היהדות בספרד ובגרמניה בימי הביניים. רדיפות דתיות בשלהי התקופה שמו קץ לקיומן של קהילות אלו, והן גלו למקומות אחרים. יהדות ספרד עברה לצפון אפריקה, טורקיה, הולנד ואיטליה, ואילו יהדות אשכנז גורשה ברובה למזרח אירופה. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מוצגים נדירים ויקרים מימי רדיפת היהודים
    צילום: המוזיאון להיסטוריה גרמנית, ברלין
    הוסתרו בימי הביניים ברחבי גרמניה
    צילום: המוזיאון להיסטוריה גרמנית, ברלין
    מומלצים