שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יום הולדת לשאטו מוסר
    שגיא קופר מספר על חגיגות 75 ליקב מוסר הלבנוני, סוקר כמה יינות מיקב מוסלה האיטלקי ומדווח על שלושה יינות מקומיים חדשים
    יקב מוסר חוגג 75

    נכון, זה לא אצלנו, וזה אפילו יקב במדינה אויבת ואולי עוינת, אבל לבנון, ישראל, קפריסין ויוון הן מדינות אחיות מבחינת היין. הרבה בתעשיית היין מדברים על כך שיש צורך לשווק את ישראל לא בתור יין ישראלי, אלא בתור חלק מאזור נרחב יותר – החלק המזרחי של אגן הים התיכון.

     

    הקפריסאים טוענים שהם היו הראשונים לייצר יין באזור, אולי בעולם כולו. ממצאי חפירות של קבוצת ארכיאולוגים איטלקיים מצביעים על כך שגתות יין היו בקפריסין הרבה לפני שהן הגיעו אלינו. הכרמים הראשונים, אגב, נמצאו בפרס – אירן של היום, ואולי יש שמץ של אמת בסיפור על נח השיכור לאחר המבול. מאז ועד היום השתנו שם כמה דברים מן הסתם, בפרס.

     

    שאטו מוסר הלבנוני מייצר יין מאוד אופייני, בהשפעה צרפתית, בורדולזית. יש בו יותר VA – חומצות נדיפות – ממה שאנשי יין, חובבים ואנשי מקצוע כאחד, היו רוצים לראות ביין. עובדה זאת, ואופיינים אחרים מן הסתם, נותנים ליין אופי מסוים ותוית הכר. לא כולם אוהבים את סימני ההכר האלה, ואת היין עצמו, אבל באנגליה – הארץ שבה זכה לתהילתו, הוא מחזיק מועדון מעריצים שמוכנים לשלם לא מעט עבור בקבוק.

     

    הענבים של היקב, שנמצא בפרברי ביירות, גדלים בבקעה, אזור שחלק מאיתנו זכה להכיר מקרוב בשנות השמונים של המאה הקודמת. למרות שהיקב מיצר יינות

    מזנים בינלאומיים כמו קברנה סוביניון, הרי שאפשר למצוא במרתפים שלו גם יינות שמיוצרים כולם מ- 100% ענבי קאריניאן (עוד משהו שמכירים כאן בארץ) וענבים אחרים, שהתפתחו בבקעה. ענבי העוביידה והמֶרווה הם ככל הנראה לא פחות מאבותיהם של השרדונה והסמיון. הענבים הלבנונים הובאו לאירופה על ידי הצלבנים, אומרים היום במוסר. כדאי לטעום מיינות היקב. לא בטוח שתאהבו, אבל לפחות תוכלו לאמר שניסיתם.

     

    מוסלה – רק בדיוטי פרי

    אם אתם כבר בדיוטי פרי שלנו ("שלנו", אפשר לחשוב שיש לי שם מניה), ואולי נמצאים בדרך ללבנון לקנות איזה בקבוק מוסר או עראק אל מסאיה, נסו את אחד מהיינות של יקב מוסלה. זהו יקב בוטיק איטלקי, בבעלות אחד מענפי משפחת פסקואה, שהיינות של ענף אחר שלהם מיובאים לארץ באופן סדיר.

     

    זהו מקרה קלאסי של ענפים משפחתיים שונים של עושי יין מאוד ותיקים, שאחד מהם מייצר יין (מצוין, אגב) בסדרי גודל תעשייתיים-מסחריים, ואילו השני מייצר יין "משפחתי", כמעט הייתי אומר "לצריכה עצמית", רק שזה כמובן יהיה לא נכון.

    היקב נמצא במוסלה, בקרבת ורונה שבצפון מערב איטליה, והוא מייצר כ- 100,000 בקבוקים בשנה, ממספר סדרות, שונות ברמות האיכות שלהן.

     

    שלושת הכרמים העיקריים של היקב נטועים בזנים המסורתיים של האזור, אבל גם בזנים בינלאומיים, כמו שרדונה וקברנה סוביניון. היקב אינו יקב עם מסורת של מאות שנים, אלא יקב צעיר יחסית, ומבחינה זו הוא משלב שיטות יצור מודרניות, עם מסורות משפחתיות, וזה מעניין.

     

    היינות המעניינים יותר לטעמי היו האמרונה – מזני קורבינה וקורבינונה, רונדינלה ואוסלטה, והולפוליצ'לה סופריורה - קורבינונה, רונדינלה וברברה. האמרונה איננו כבד כמו אלה של טומאסי, למשל, אבל הוא בהחלט אופייני ומאוד מעניין. מחירו הוא 30 דולר והוא בהחלט שווה את המחיר. המחיר יורד, אם לוקחים שלושה בקבוקים ומקבלים את הרביעי חינם. היות ואנחנו בענייני חג שבועות, הרי שהיין הזה באמת יתאים לגבינה – רצוי בשלה וטובה. בדיוטי פרי נמכר יין משנת בציר 2000. השנה הראשונה בה יצרו יין זה ביקב היתה 1993.

    הולפוליצ'לה סופיריורה של מוסלה נמכר ב- 11.25 דולר. זהו מחיר נמוך מאוד בהשוואה לתמורה שהוא נותן. יין בעל אופי, מאוד נעים לשתיה ובעל גוף טוב. המונטה דל דראגו – היין האדום השלישי שמציעה החנות של ג'יימס ריצ'רדסון – הוא בלנד של 50% קורבינה ו- 50% קברנה סוביניון. המחיר – 22.50 דולר, יין בהחלט ראוי, אבל במחיר הזה הייתי מעדיף לקנות את האמרונה, ולבטח לקנות שני בקבוקים מהולפוליצ'לה.

     

    פרטים נוספים על היקב אפשר למצוא באתר האינטרנט שלו. אם אתם מתכננים טיול לאיטליה, אחוזת היקב משמשת גם כבית מלון קטן, וכמובן שהוא פתוח לביקורים.

     

    ובחזרה ארצה -

     

    שני יינות לבנים חדשים של בנימינה

    בול בזמן, ממש לפני חג השבועות, משיק יקב בנמינה שני יינות חדשים משנת בציר 2004 – גווירצטרמינר חצי יבש וסוביניון בלאן. שני היינות הם מסדרת הספיישל ריזרב של היקב, ומתומחרים שניהם ב- 40 שקלים הבקבוק. היות והמחיר המומלץ הוא בדרך כלל המחיר הגבוה, הרי שהוא בהחלט סביר ומתאים.

     

    • גוורצטרמינר ספיישל ריזרב 2004 - ענבים מאזור התבור. חצי יבש. צבע בהיר, זהב, מעט ירקרק. ליין ארומה פירותית מאוד נעימה, עם יותר משמץ של ניחוח מי ורדים. מעוד מעניין. בפה הוא חמאתי ועדין, עם חומציות מורגשת. טעם שארי ארוך ונעים, בלי מרירות, שמשאיר בפה קצת טעמי אננס. 13% אלכוהול. להגיש קר, אבל לא קר מדי, ולחכות כמה שניות לפני שטועמים. מתאים לגבינות עדינות עד גבינות כחולות עדינות.

     

    • סוביניון בלאן ספיישל ריזרב 2004 - ענבים מאזור כרם בן זמרה שבגליל העליון. יין יבש, בעל גוון בהיר וצלול. ליין ארומות טרופיות אופיניות לזן, והוא בהחלט עשוי על הצד העשבוני שלו. פריך, כמו שאוהבים לאמר, ורענן. 12.5% אלכוהול. יין מאוד סימפטי. ששון בן אהרון, היינן של יקב בנימינה, ממליץ להתאים את היין הזה לגבינות עיזים צעירות או גבינות לגבינות "טריות", מסוג המוצרלה או החלומי, ואפשר גם לגבינת פטה, שהיא מעט חומצית יותר. ככלל, הוא מזכיר, יש להמנע מלשתות יינות אדומים עם גבינות רכות, יש להתאים בין מידת החומציות של היין ומידת החומציות של הגבינה, ולנסות לנגד בין מליחות הגבינה לבין מתיקות היין.

     

    יקב תבור עושה כבוד ללקוח טוב

    במסעדת נחלים שבצפון אפשר יהיה למצוא בקבוקי 500 מ"ל של שלושה מהיינות המובילים של יקב תבור, שבוקבקו במיוחד עבור המסעדה. שלושת היינות זכו במדליות בתחרות "אשכול הזהב" האחרונה: מרלו בזלת 2003 (זהב), סוביניון בלאן גיר 2004 (כסף), קברנה סוביניון טרה רוסה 2003 (ארד).

     

    "נחלים" שיושבת על שפת נחל שניר, חוגגת בימים אלה את השנה השביעית לפעילותה. לרגל יום ההולדת ולציון שלוש שנות שיתוף פעולה בינהם, השיק יקב תבור את המהדורה המוגבלת של יין זה ובה שלושת היינות האלה. מחיר בקבוק יין, שלמותר לציין שאותו ניתן יהיה לרכוש רק במסעדה, 75 שקל. בכך מצטרף היקב ליקבים אחרים שמשתפים פעולה עם מסעדות ומבקבקים עבורן יין מסדרות מוגבלות, בינהם: ימה ואלכסנדר, ויתקין ומנטה ריי ואורקה, עם היקב של אורנה צ'ילג. כן ירבו.

     

    לבסוף, נאמן למכתב שפרסמתי  בתחילת השבוע בדבר שכרות בני נוער ונהגים, אני מבקש להזכיר לכולנו שאלכוהול – על כל סוגיו, סגנונותיו ומוצריו – מיועד בסך הכל להנאה. אנא, גלו אחריות כלפי ילדיכם וההורים שלכם, ושתו בהבנה.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים