בריסל: האיחוד האירופי נגד טוני בלייר
שתי מחלוקות ניצבות בפני מנהיגי האיחוד האירופי הנפגשים בבריסל, ובמרכז שתיהן עומד ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר. האירופים כועסים עליו משום שקבר את החוקה הכושלת בטרם עת, ובעיקר משום שהדרישות שלו מעכבות את אישור תקציב האיחוד לשנים הבאות. נשיא הנציבות מזהיר: "אנו עומדים בפני משבר בלתי הפיך"
מנהיגי האיחוד האירופי התכנסו היום (יום ה') בבריסל כשבליבם חשש גדול לגורלה של הברית המשותפת שלהם. שתי מחלוקות גדולות ניצבות על סדר היום: המשבר שהתעורר בעקבות הדחיה של חוקת האיחוד בצרפת ובהולנד, והויכוח החריף שמעכב את אישור תקציב האיחוד לשנים הבאות. במוקד שתי המחלוקות ניצב ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר.
ה"לא" הקולני שיצא מצרפת ומהולנד בשאלת אימוץ החוקה האירופית, חשף את התהום הפעורה בין רגשות הציבור באירופה ושאיפות ההנהגה. האיחוד נותר מבולבל: כדי שהחוקה תיכנס לתוקף דרוש היה "כן" פה אחד מכל 25 המדינות והמצב שנוצר הבהיר שגורלה של החוקה במתכונתה הנוכחית - נחרץ.
אך בתוך המבוכה שנוצרה קראו מנהיגי גרמניה וצרפת למדינות הגוש שטרם אישררו את החוקה, שלא להתייאש ועודדו אותן להמשיך כמתוכנן בהליכי האישרור.
מי שטרף את הקלפים היה טוני בלייר. מבחינתו, ה"לא" הצרפתי וההולנדי היה מבורך כי ברור היה שמשאל עם דומה בבריטניה היה נכשל כישלון חרוץ. באירופה קיוו שבלייר, שנוטל את המושכות בחודש הבא כנשיא התורן של האיחוד, יתגייס להצלת החוקה אבל הוא אכזב אותם כשהודיע שבריטניה מקפיאה את התוכניות לקיום משאל עם בנושא. גם אם הוא לא אמר זאת מפורשות, בלייר הכריז על מותה של החוקה, ובפאריז וברלין נשכו שפתיים.
הכינוס בבריסל מאפשר למנהיגים לקיים דיון מקיף ראשון על המשבר שפקד אותם. יש להם כמה אפשרויות: הם יכולים להכריז על המשך הליך אישרור החוקה במדינות הנותרות, ולו רק כדי לראות מה תהיה התוצאה הסופית, והם יכולים להכריז על זניחת החוקה. ואולם פרשנים מעריכים שהדיונים לא ישאו פרי, ומביעים ספק אם מהכינוס תצא בשורה משמעותית בנושא החוקה.
"ברור שיש מחלוקות עמוקות"
סלע המחלוקת השני שניצב בפני באי הכינוס הוא סביב סוגיית התקציב האירופי לשנים 2001-2012. המנהיגים אמורים לאשרר את התקציב בכינוס אולם ספק רב את יצליחו להתגבר על המחלוקות העמוקות.
לטענת חלק מהמדינות, מבנה התקציב הנוכחי מעוות. "המדינות התורמות" - גרמניה, הולנד ושבדיה - מזרימות לקופות האיחוד יותר כסף מאשר הן מקבלות ממנו. לעומת זאת בריטניה ממשיכה לקבל מהאיחוד תקציבים גדולים, למרות שהיא נחשבת למדינה מבוססת. נשיא צרפת שיראק מוביל את המתקפה בנושא, ודרש מבאי הכינוס לשנות את המצב המעוות.
בריטניה זוכה לקבל את התקציבים המוגדלים משום שבעת שגובש מבנה התקציב הנוכחי, בשנת 1984, בשלהי שלטונה של מרגרט ת'אצר, היא נחשבה למדינה חלשה יחסית מבחינה כלכלית. ואולם טוני בלייר נעמד השבוע על רגליו האחוריות וסרב להסכים לשינוי בגובה ההחזרים שמשלם האיחוד לארצו - 4.6 מיליארד אירו בשנה בקירוב. גם העובדה ש-10 אחוז מההחזר שמקבלת בריטניה העשירה מקורו בתשלומים של חברות האיחוד העניות ממזרח אירופה לא הזיז את בלייר מעמדתו.
בלייר אמר עם זאת שהוא יסכים לשקול מחדש את הנושא, אם האיחוד יסכים לקיצוץ בתשלומי הסובסידיות שניתנו לחקלאים בצרפת. נשיא צרפת, ז'אק שיראק, שהחלקאים שלו תלויים בתשלומים הללו כדי לשרוד בשוק התחרותי האירופי, מיהר להביע התנגדות עזה. "ברור שיש לנו "מחלוקות עמוקות בנושאים הפיננסיים" עם צרפת, אמר השבוע בלייר אחרי פגישה עם שיראק. "אני חושש שלא נוכל לגשר על הפערים אבל ברור שנמשיך לדבר", הוסיף. קנצלר גרמניה גרהארד שרדר ניסה להרגיע את שני עמיתיו וקרא להם "לוותר על אגו לאומי" וליישב את המחלוקות.
האיחוד, שממילא שרוי במשבר עקב החוקה, יספוג זעזוע נוסף אם התקציב לא יסוכם בכינוס. ז'אן-קלוד יונקר, ראש ממשלת לוכסמבורג שהיא הנשיאה התורנית של האיחוד, אמר כי הוא אינו רואה פיתרון למבוי הסתום שנוצר בסוגיית התקציב. נשיא נציבות האיחוד, ז'וזה מנואל ברוסו הזהיר ערב הכינוס כי האיחוד עומד בפני "משבר בלתי הפיך" בסוגיית החוקה האירופית, וקרא למנהיגים לשקול היטב את צעדיהם.
לפנייה לכתב/ת 
