סרט ברשת: "חלודה" עם דן כנר

חלודה הוא שמו של סרטון אנימציה, שיצר אורי אשי, במאי ויוצר אנימציה, מאייר ומעצב (וכפי שהוא מעיד "מה לא"), שזכה בפרס הסרט הקצר בפסטיבל חיפה 2002, והוקרן בבתי ספר, בפסטיבלי אנימציה שונים ואף בכנסת.

הסרט הוא "מחזמר אנימציה לא שגרתי, המספר את סיפורו של דני,

ילד החי בעולם בו הכל עשוי מברזל - הבתים, הטבע וגם האנשים", וניתן להורידו, על כל 42 המגבהבייטים שלו, ללא תשלום ומחויבות כלשהי באתר "אשיסנדי", שמפעיל אשי עם אמיתי סנדי (קומיקסאי ואושיית רשת מוכרת אף הוא).

הסרט בן 17 הדקות מספר על "דני החלוד והחורק" (בדיבובו של גיל מוזס), ילד שהחברה דוחה אותו, רק משום שאינו "צבוע ומשומן כמו שאר הילדים", על כל המשתמע מכך.

במהלך הסרט, מגלה דני לתושבי "פח צבע", עיירת הברזל בה הוא מתגורר, "את בשורת האמת שמצא, על נפלאות הטבע שמחוץ לעיירה", אולם אז מסבך את עצמו ואת כולם בשקר חורקני, "שישנה את חייהם", לא לפני שילמדו (איתנו), את מוסר ההשכל של הסרט המקסים הזה.

הנאה צרופה

"חלודה", שנוצר כפרוייקט גמר במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, נעשה בשיתוף המוזיקאי אסף ארמוזה, שיצר את הפסקול, וכתב עם אשי את התמליל.

"השניים", נכתב באתר, "הפיקו את הסרט ללא כל תקציב ונעזרו במיטב חבריהם לצורך ההקלטות, עריכת הסאונד, עריכת הווידאו ועוד", אולם פריט המידע העסיסי ביותר הוא דווקא זהותו של המספר, הלא הוא דן כנר, אותה צפיחית בדבש ותיקה, שנדמה כאילו התאדה מחיינו, רק כדי לשוב ולכהן (בשנית?) כסמל לאופנת הרטרו.

"נכונות לכם 17 דקות של הנאה צרופה,

שירים שכבר מזמן הפכו לקאלט ומנות גדושות של שימחה לאיד השזורות ביד אומן עם תחושות מזוקקות של אמפטיה וחמלה", כותבים יוצריו באתר, אבל אם אתם זקוקים לשכנוע נוסף ,דעו לכם ש-42 המגהבייטים המדוברים יורדים כהרף עין, ושווים כל רגע, כולל השניות שאחרי הכתוביות.

לעשות אנימציה, להלחין, לכתוב סיפור מעניין, בעל מוסר השכל, לצלם, להפיק, לדבב, לקדם - כל אלו פעולות שניתן להשיג אותן באמצעים פשוטים יחסית, אך לבצען בצורה כה מחממת לב ומאירת עיניים לא כל אחד יודע. ואשי כן.

מלבד זאת, באתר של השניים ניתן למצוא איורים, פוסטרים, סרטונים, ועבודות נוספות, חלקן מסחריות וחלקן נעשו בשביל הנשמה והכיף שבדבר, אך כולן ראויות למבט יותר מחטוף. (רוני שני)