שתף קטע נבחר

בג"ץ: שהמדינה והמשפחות יגיעו להסכמה על הקברים

בדיון שנערך בבג"ץ בעתירתן של משפחות שיקיריהן קבורים בגוש קטיף הוחלט שהמדינה ונציגי המשפחות ינסו להגיע להסכמה בנושא. השופט ברק: "הלב שלנו איתכם. אבל ההתנתקות קיימת, וזו נקודת המוצא שלנו"

המדינה תידבר עם המשפחות המפונות מגוש קטיף שיקיריהן קבורים בבית הקברות המיועד להעתקה - כך סוכם היום (ה') בדיון שנערך בבג"ץ בעתירתן של משפחות שיקיריהן קבורים בבית הקברות. העתירה תלויה ועומדת והמשפחות ישובו לבג"ץ אם לא יימצא פתרון מוסכם. יו"ר מינהלת ההתנתקות, יונתן בשיא, הגיע לדיון עם מאבטח צמוד והוכנס לאולם מדלת צדדית, השמורה לשופטים בלבד.

 

17 המשפחות טענו שהמדינה מעולם לא פנתה אליהן להתייעצות ודרשו שכל מהלך יתבצע בהסכמתן. בפתח הדיון אמר נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרון ברק, לעורך-דינם של העותרים: "הלב שלנו איתכם. אבל ההתנתקות קיימת, וזו נקודת המוצא שלנו".

 

עורך-הדין מוטי מינצר, המייצג את העותרים, טען שהמדינה נמנעה מיצירת קשר עם המשפחות. "המכה של האסון של כל אחד מהם נפתחת מחדש", אמר לשופטים ברק, חשין ובייניש, שדנו בעתירה. השופט מישאל חשין השיב לו: "זו שובר את הלב, אבל אנחנו מעבירים את השטח לגורם עוין, זה לא שלום".

 

אז הציע הנשיא ברק את הצעתו, ולפיה המדינה והמשפחות יידברו, וינסו להגיע להסכמה, "כל עוד לא נחליט בעתירה - לא תהיה הוצאה של שום קבר".

 

בא-כוחה של המדינה, עורך-הדיר ענר הלמן, אמר שהמדינה נוהגת ברגישות המירבית בכל הנוגע לטיפול במשפחות, "אבל אנחנו לא רוצים להשאיר את הקברים שם, שיחללו אותם. לא נשאיר שם את הקברים, ונפנה אותם לפני יציאת צה"ל מהמקום". הוא ציין שפינוי הקברים לא ייעשה בטרם יפונו המתיישבים מהמקום. "התהליך הזה הוא תהליך נפשי לא קל, והעתקת קברים תהיה רק לאחר שאנשים כבר לא יהיו בשטח". הלמן ציין שככל הנראה הקברים לא יפונו לפני אמצע ספטמבר.

 

הוא הדגיש שאם המשפחות יבקשו קבורה משותפת, יוקם בית קברות נוסף ליד ניצנים, ובכל מקרה - כל משפחה תהיה רשאית להחליט היכן לקבור את יקירה. 

 

שלה שורשן: טילפנו אלי כשהייתי ליד קברו של בעלי

 

הדיון כולו היה טעון מאוד, בעיקר כאשר קמו לדבר נציגי המשפחות בפני השופטים. שלה שורשן, שבעלה נרצח בפיגוע לפני 13 שנים ובתה מתה כעבור שנתיים מחיידק אלים, אמרה לשופטים: "המינהלת מעולם לא פנתה אליי. פעם אחת הרימו אלי טלפון. בדיוק ביום הזכרון שעמדתי ליד המצבה של בעלי. שנה שלמה אני לא ישנה בלילות, עם חלומות וסיוטים מאז שהודיעו על ההתנתקות, והם מתקשרים בדיוק ביום הזכרון, כשאני ליד המצבה, שלושת-רבעי השעה לפני הצפירה. כששאלתי למה מתקשרים אז, ענו לי שרוצים לנקות את השולחן לפני יום העצמאות".

 

לדבריה, "מעולם לא חזרו אלי. שלחו לי מכתב יבש וקר. אני מצפה לטיפה רגישות, כמו שחייל נהרג, לא יודיעו להורים באימייל על זה. אני מצטערת שצריך להגיע לבית המשפט בעניין כה טריוויאלי וברור. אני ילדתי את הילדה הזאת, גידלתי אותה וקברתי אותה - וזאת זכותי להחליט לאן להעביר אותו. זכותי כאמא לכעוס, לבכות ולטרוק דלת, אך חובת המדינה הבסיסית היא לפנות אלי. שנה ורבע לא פנו אלי, אני לא יודעת על איזו התחשבות ברגשות המדינה מדברת, ברגשות שלי לא התחשבו".

 

משה גובי, שבנו נהרג בציר כיסופים בהיותו חייל בדובדבן לפני שלוש שנים, אמר לשופטים: "אני מודיע לכם שאף אחד לא יפונה משם. רוצים לעשות לנו עוד פעם הלוויה? רוצים שנישבר לגמרי? זה מהלך לא נורמלי, אלה קדושים שמתו למען ישראל, ועכשיו רוצים לעקור אותנו בכזה זלזול? זה לא יקום ולא יהיה. רק אנחנו, ההורים, נחליט מה יהיה עם בית הקברות". 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי פי
עתירה לבג"ץ
צילום: איי פי
צילום: צפריר אביוב
בית קברות בגוש קטיף
צילום: צפריר אביוב
מומלצים