שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    ביקיני-לנד

    "מלך המסלול", ששודר בערוץ 10, אולי ביקש בהתחלה להסביר את אשיותו האמיתית של עדי ברקן, אבל מהר מאוד עבר להציג נשים בביקיני. רענן שקד התאכזב

     

    "מלך המסלול", ערוץ 10, 21:40

     

    על סקאלה של אחת עד עשר – בת כמה לדעתכם תהיה התגלית הבאה של עדי ברקן? סתם, סתם. ברקן דווקא חג כרגע סביב גילאי 15-14, וכדי להעריך מה משעמם יותר – ברקן או הסרט עליו – יידרש אלגוריתם מתימטי סבוך מכפי שאני מוכן לחפש.

     

    בעצם הסרט הזה, קצת כמו ברקן, התחיל את דרכו עם פוטנציאל: לרגע נדמה היה שיש כאן יותר מהקישקוש הרגיל הממלא, בימים אלה, את שעות הפריים של ערוץ 10 ההולך לאיבוד דרך אספסת. הרי הסרט הזה התחיל עם ברקן הילד המזדקן, הפאתטי, רודף הנשים האובססיבי בדרכו מצינתור לחירחור, מי שמספר בגילוי לב על שנות התמכרותו לסקס (בהערכה זהירה, חלקים ניכרים מהמאה העשרים). לרגע חשבת שהנה הסרט עומד לנסות לפצח, אחת ולתמיד, את אגוז הקשיו האנושי הזה. ביקור קצר ומעורר געגוע אצל הוריו של ברקן עוד הוסיף לתקווה שנקבל כאן לחם וחמאה בטרם תישפך עלינו הקצפת. אבל אז, משום מה, חתך הבמאי שוקי סייג לעניין לשמו, לכאורה, זימן אותו ערוץ 10; אורגיה של צילומי בחורות, אודישנים אינסופיים והסיכוי לראות כמה שיותר גופיות צמודות וציצים מטושטשים בחסות מרדפו הנצחי, הסיזיפי, הלא באמת מנומק, של ברקן בעקבות ה"תגלית" הבאה.

     

    מה באמת מניע את ברקן מעבר ללילה הקרוב? מה כוללת אישיותו האמיתית? הסרט – שאולי התיימר בדקותיו הראשונות להגיע למקומות האלה – בגד בשליחותו במהירות ועבר לביקיני-לנד הצפויה.

     

    יש בברקן מספיק מה לחקור; הוא מקרה מעניין של ישראלי המסרב ללכת בתלם המשפחתי הידוע והמתעקש "לממש פנטזיות 10 אחוז יותר מכולם", כדבריו. יש לזה מחיר בחברה שמרנית כישראל, אבל ל"מלך המסלול" לא היה, כמובן, עניין ממשי בכל זה, אלא בעיקר בקצפת. גם אם הסרט ניסה, פה ושם, לגעת ללב, לא היה לו סיכוי; אין לך דרך לעורר אמפטיה לברקן מבלי לפצח את סיפורו, מה גם שלא נראה, על פני השטח, שהאיש מעוניין בכלל להשתנות. הסרט הסתיים שרירותית, ונשארתם עם הפלייבוי המיושן וחסר המנוח – נדמה שרק ברקן ודודו טופז עוד חושבים שיש בכיבושון התותחנים הזה איזה חן – ועם עוד מוצר איכות מבירת הטראש החדשה שבערוץ 10.

     

    "יאיר לפיד", ערוץ 2, 22:00

     

    שמע לי, אהוד ברק: שים לב טוב למה שיגידו לך הבוקר יועצי התקשורת שלך. הם יאמרו לך, כי בפעם הבאה שבה אתה

    נקלע לרגע טלוויזיוני לא מתוכנן – למשל אצל יאיר לפיד – נסה לשתף איתו פעולה ולא לקפוא על מקומך כחיית-בר שנלכדה מול אורות מכונית מתקרבת.

     

    כי זה בדיוק מה שקרה אמש לברק; מחמת בילבול או חוסר תשומת לב של מישהו בהפקה, עלה לפתע ברק לבמה הרבה בטרם זמנו – כשלפיד רק הקריא את רשימת האורחים המתוכננת בפתח התוכנית. לפיד לא התבלבל, הושיב את ברק מול שלום אסייג ופקד על אסייג לספר הפעם את הבדיחות לברק במקום לו. אתם יכולים לדמיין מה היה עושה, נניח, בנימין נתניהו בסיטואציה כזו; הוא כבר היה מריץ עם אסייג ולפיד קטעים עד ששרה היתה באה לקחת אותו משם ביד. אבל ברק פשוט קפא. בעוד אסייג נותן את המונולוג שלו, ברק לא הקשיב, מבטו נדד והוא נראה טרוד מאוד במחשבות – כנראה לגבי איך כל זה מצטלם. ובכן, הנה איך: רע. ברק הוכיח פעם נוספת את אוזלת ידו בכל הקשור ליכולת הבסיסית לתקשר ברמה הסחבקית, למצוא חן, לאלתר. זה אומר שאין כל שינוי במצבו.

     

    צריך להגיד:

     

    • ש"סוף הדרך" טיפלו בדרך נכונה ומכובדת בתוכנית בהשתתפותו של איתי ירוזלם ז"ל (ובדרך אגב בראו אינסטנט-גיבורה נוספת: ז'ניה הבוכיה).

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים