ברוכים הבאים לסטופארדלנד

טום סטופארד הוא מגדולי המחזאים הבריטים בדורנו, אבל מחזותיו כמעט שלא הועלו בארץ, קודם כל בגלל הקושי לתרגם את השפה המתוחכמת והשנונה שלו, ושנית, בגלל ההנחה ששחקנים ישראלים יתקשו להתמודד עם הדיאלוגים חדי הלשון, המשלבים דיונים אינטלקטואליים מתוחכמים עם הרבה שעשועי לשון. אמנם "הדבר האמיתי", מחזה שלו מראשית שנות השמונים, העוסק במחזאי מצליח העוזב את אשתו לטובת שחקנית סוערת ובעלת דעות פוליטיות נחרצות, פחות בנוי על שנינויות מרוב מחזותיו, אבל הוא עדיין מהווה אגוז קשה לפיצוח.

הבשורה הגדולה היוצאת מההפקה בתיאטרון בית ליסין היא שאפשר לעשות סטופארד בעברית ולהצליח. ראשית, כי התרגום המבריק של דורי פרנס באמת מצליח לשמר את החן של השפה הסטופארדית הנפלאה. שנית, כי נקבצה כאן גלריה מעולה של שחקנים, שמצליחים, בהדרכתו של הבמאי הלל מיטלפונקט, להלך בסטופארדלנד כבשלהם.

בראש הרשימה עומד ליאור אשכנזי, שמקרין את כל החן, הבלבול והאינטליגנציה של הדמות הראשית, וגם מצליח לרגש בסיום. לצידו, שתי שחקניות חכמות ובשלות, דפנה רכטר ולימור גולדשטיין, שמגלמות בצורה מושלמת צמד נשים מורכבות, עצמאיות ודעתניות. מבין שחקני המשנה ראויים לציון ברוך דרור הוותיק, בתפקיד הבעל הנבגד של גולדשטיין, ויונתן פז-בוגנים, בתור המחזר הצעיר שלה.

העיטור המוזיקלי של אורי וידסלבסקי, מלהיטי שנות השבעים, מוסיף הרבה חן לאווירה, ורק חבל שנטע הקר, המעצבת, לא הקפידה כמוהו על הדיוק התקופתי. אבל זהו פגם קטן בהפקה קצבית, מתוחכמת ומהנה ביותר. אז אולי זה לא הדבר האמיתי, כלומר סטופארד באנגלית עם שחקנים אנגלים מנוסים, אבל זה מספיק קרוב בשביל שנגיד: "כל הכבוד".