התחלתם להתאמן ונשברתם באמצע? יש פיתרון
כמה פעמים קרה לכם שנרשמתם למכון כושר עמוסי מרץ, ותוך חודש, או אפילו פחות, ירד לכם לגמרי והפסקתם להגיע? מסתבר שהבעיה היא לא רק שלכם. 'גישת המאמן', שיטה ייחודית שפותחה ברשת ימק"א האמריקנית, מצליחה להפחית בכחצי את כמות החברים הנושרים מאימוני כושר בחצי השנה הראשונה להצטרפותם. מאז הומצאה השיטה, היא כבר פועלת ב-14 מכוני כושר בארה"ב
כ-65% מבאי חדרי הכושר בארה"ב מפסיקים לבוא לאימונים בתוך ששת החודשים הראשונים להגעתם. כך עולה ממחקר שפורסם בשנת 2003 במגזין European Journal of Sports Science. לכן, יצאה לאחרונה רשת ימק"א האמריקנית, המפעילה מאות חדרי כושר ברחבי ארה"ב לבדה, בשיטת אימון ייחודית חדשה, המכונה 'גישת המאמן' (Coach Approach), אשר תוכננה במיוחד על-מנת למנוע הרתעתם של המצטרפים החדשים לאימוני הכושר, מהאינטנסיביות של אימונים אלה.
השיטה הומצאה לפני כ-3 שנים באטלנטה, ארה"ב, על-ידי המאמן ג'ים אנסי, לשעבר טניסאי מקצוען. עבודתו על השיטה החלה כבר לפני עשר שנים, כעבודת מחקר שערך במסגרת לימודי מדעי הספורט באוניברסיטה, לאחר שבעלי מכוני כושר רבים פנו אליו בעניין. הללו קבלו על המצטרפים הרבים, הנוטשים את האימונים בתוך זמן קצר, לרוב בתוך מספר שבועות. הנשירה המתמדת חייבה אותם לחפש בכל פעם נרשמים חדשים – וחוזר חלילה.
"הדאגה העיקרית של בעלי המכונים שנה אחרי שנה היתה אחוז הנושרים", סיפר אנסי, כיום מנהל התכנית לכושר מתקדם במטרו ימק"א באטלנטה. לדבריו, הבעיה נובעת מכך שמרבית מכוני הכושר מתרכזים בשיטות שמתאימות היטב רק לכ-20% מפוקדי המכונים, אלו אשר אינם זקוקים להגברת המוטיבציה. המשמעות היתה, הסביר אנסי, אימונים אינטנסיביים רבים וחזרות על תרגילים. "הדגש היה על השגת תוצאות פיסיולוגיות מהירות, ולמעשה בלי כל הכוונה גישתית אישית. בשיטה החדשה, אנו מנסים קודם לבנות הרגל של אימון ורק אז מסתכלים על השינוי הפיסיולוגי המתאים. באופן כזה, ההרגל יכול להמשך לכל החיים", הסבר אנסי. מאז, נכנסה שיטתו של אנסי לפעילות ב-14 מכוני כושר של רשת ימק"א ברחבי ארה"ב.
אך אימון רב מדי ומהיר מדי מתיש את ה'טירונים' החדשים, מדכא אותם והופך את האימון למשימה מזרה-אימה במקום לחוויה מהנה, כפי שזה אמור להיות. לכן, עוצבה השיטה כך שתגרום למתאמנים החדשים לדבוק בה גם לתקופה של מעבר לששת החודשים הראשונים. לדברי מנהלי מכוני הכושר של ימק"א, מאז נכנסה השיטה לפעילות, ירדו אחוזי הנשירה לכחצי מזו שמאפיינת את המכונים בשיטה המסורתית, והם עומדים על כ-30% בלבד.
"זה עוזר למתאמן אם הוא מרגיש דרוך. אם זה היה כל-כך קל, אנשים היו רזים ובכושר ורצים כבר מזמן למכונים. חוץ מזה, אנשים חושבים לעצמם 'דווקא מוצא חן בעיניי חיזוק חיובי. זה נחמד שמתעניינים בהתקדמות שלי'", אמרה מדלין פרנסטורם, מנהלת המרכז לתכנון משקל במרכז הרפואי של אוניברסיטת פיטסבורג, אשר לא אימצה עדיין את שיטת ימק"א.
במסגרת השיטה, קבעו אנשי ימק"א סף סיבולת אישי של 'כאב אימונים', יכולת אישית 'מווסתת' וכן קובעים את מידת העזרה הנדרשת על-מנת להניע את המתאמן להמשיך באימון. אחר-כך, הם קובעים מטרות אימון אישיות, המבוססות על רמת העייפות, המתח והתשישות שאחרי האימון. במשך האימון, מציגים מסכים אלקטרוניים את קצב התקדמותו של המתאמן תוך הצגת המטרה המבוקשת וכמה נותר על-מנת להגיע אליה. החברים זוכים למשלוחי דואר אלקטרוני, המברכים אותם על עמידתם ביעדים שנקבעו וכן מעירים להם על אימונים שחסרו.
לדברי אנסי, החוכמה היא לקבוע רמה שתאתגר את המתאמן מחד, אך תמנע ממנו להישבר מנטאלית, מאידך. "מה שאנו מנסים לעשות הוא לבנות תחושה של יכולת, כזו שתשלב בין אימונים לבין תחושות של שביעות רצון אחרי האימון", אמר.
