שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    יגואר עם מערכת ניווט

    באמצעות קולרי GPS מנסים חוקרים ביבשת אמריקה להבין את השינויים בבית הגידול של היגוארים - חתולי הענק, ולבדוק כיצד הם מתנהגים לאור השינויים התכופים בסביבות הגידול שלהם

    לאינדיאנים בני המאיה, שבנו בעבר את ערי הפאר בג'ונגלים של גואטמלה, ייצגו החברבורות שעל גבו של היגואר את הכוכבים שבשמי הלילה. כיום התהפכו היוצרות - לוויין עוקב אחר החתול הגדול ביותר בחצי כדור הארץ המערבי.

     

    צוות משותף של חוקרים וציידים ממקסיקו וגואטמלה משתמשים במערכת ניווט לוויינית (GPS) כדי לעקוב אחר תנועותיו של החתול החשאי, שלא נחקר דיו, בניסיון למצוא דרכים להאט את הרס בית הגידול שלו. אבל ראשית עליהם ללכוד את היגוארים, בחיים.

     

    מרדפים ליליים

     

    באחד המסעות הליליים לפני כחודש, היה אפשר לראות את חתול הענק לשבריר שנייה, מזנק ממקום המסתור שלו שעל אחד העצים, אל השיחים - ולהקת כלבי ציד דולקת אחריו. מאחור השתרכה קבוצת ציידים ומדענים, שפילסו את דרכם בג'ונגל בעזרת מאצ'טות. החתול, עייף לאחר חמש שעות מרדף ברחבי הפארק הלאומי "לאגונה דל-טיגרה", התייאש. היגואר רבץ במערה חולית והביט בלאות בשוביו, ואחר כך נכנע לחומר ההרדמה שנורה עליו בחץ.

     

    לאחר שנרדם, צוות החוקרים התקין על צווארו קולר ג'י-פי-אס, וערך לו בדיקה גופנית מלאה. הווטרינרית ג'נט אורדיאלס, המובילה את הפרויקט, מודאגת שבריאותם של היגוארים ניזוקה מהשינוי בתזונתם, כתוצאה מצמצום בתי הגידול ומחסור בטרף, המקרב אותם יותר ויותר לחוות ולכפרים.

     

    "אנחנו בודקים אותם כדי לראות אם נדבקו באיידס חתולים, וירוס הנילוס המערבי, טוקסופלזמה וכלבת", מספרת אורדיאלס, "אנחנו רוצים לבדוק אם היגוארים היו במגע עם בני אדם וחיות בית ואיזה השפעה יש לכך על מצבם הבריאותי". כל רבע שעה מתעד הקולר את מיקומו של החתול, וכך נאספות אלפי נקודות ציון בשנה. היגואר נלכד שוב כדי לאסוף ממנו את הנתונים.

     

    בתי הגידול קטנו ביותר מ-50%

     

    עם הצטמקות הג'ונגל והפיכתו לאדמת מרעה, היגואר, מלך השאול בעיני בני המאיה, מתמודד עם מחלות ורעב. מתחילת המאה ה-20 הצטמצמו בתי הגידול של היגוארים ב-50% לפחות.

     

    איש אינו יודע כמה יגוארים נותרו בעולם. אפשר למצוא אותם היום רק ביבשת אמריקה, בעיקר בג'ונגלים בבליז, גואטמלה ומקסיקו. משקלו של היגואר, החתול השלישי בגודלו בעולם (אחרי האריה והטיגריס), יכול לעלות על 150 ק"ג.

     

    שנים רבות שוטט החתול הביישן בשלווה ליד בני האדם. לפני עשר שנים הושק פרויקט מקסיקאי של מעקב אחר היגוארים. המפות ששורטטו מראות שכיום הם נזהרים מאוד מבני האדם. על פי הקולרים, הם לא מתקרבים יותר משישה ק"מ מהכבישים. היגוארים, מארגנטינה ועד מקסיקו, הצליחו בעבר ליצור שרשרת גנטית ארוכה אחת, ואף חצו את תעלת פנמה כדי להתרבות. ואולם עם צמצום בתי הגידול שלהם, האוכלוסיות מסתכנות בניתוק, והיגוארים נעשים פגיעים יותר למחלות.

     

    הציד הנרחב של היגואר נפסק לאחר שחקיקה בינלאומית ושינויים באופנה חיסלו למעשה את שוק הפרוות. לדברי רודריגו מוראלס, מתאם הפרויקט, חוואים

    הזועמים על כך שיגוארים צדים את הפרות שלהם הורגים בהם יותר מהציידים המקצועיים. אבל יש גם מי שכבר טוענים שהיגוארים יצאו מכלל סכנה, ולכן ניתן היום לאפשר ציד מבוקר.

     

    בשיתוף אתר "הידען ".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ברדלס. אף הוא נמצא בסכנת הכחדה בשל צמצום שטחי המחייה וציד
    צילום: סי די בנק
    מומלצים