שתף קטע נבחר

בוש לא מתנתק

נסיגה מול טרור היא עבורו בגידה בערכים ובמורשת. לכן לא יממן את ההתנתקות ולא ייצא מגדרו אם תבוטל

בנאומו האחרון לאומה הציג הנשיא בוש תפישת עולם הדבקה במורשת רייגן: לא לנסיגה מול טרור וכן לאופציה התקפית הכרעתית - כולל חיסולים - בשטח ההתארגנות והדגירה של ארגוני המחבלים. בדבריו ובמעשיו, מציג בוש גרסה מורחבת של מתקפת רייגן על התשתיות הפוליטיות, הכלכליות והמבצעיות של קדאפי ב-1986.

 

בשונה מאביו, תפישת עולמו של בוש הבן מושפעת מלקחי ההתנתקויות של ארצות-הברית ב-1979 (מפחד הטרור האימתני שהשתלט על השגרירות בטהרן), ב-1983 (מאימת הטרור השיעי שרצח 300 אמריקנים בשגרירות ובמפקדת המארינס בלבנון) וב-1993 (בעקבות הטרור האיסלאמי בסומליה, שביצע לינץ' בחיילי מארינס). התנתקויות אלו שפכו שמן על מדורת הטרור האיסלאמי האנטי-אמריקני שהתלקחה ב-93' (המתקפה הראשונה על מגדלי התאומים), התגברה ב-95', 98' ו-2000 (מתקפות טרור נגד חיילים בסעודיה, בשגריריות בקניה ובטנזניה ונגד המשחתת בנמל עדן), והגיעה לשיאה במתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר.

 

בוש נחוש להימנע משגיאותיו של קלינטון, שבחר להתנתק ממוקדי הטרור, הסתפק במתקפות נקודתיות ומוגבלות על בסיסיו והעדיף לקיים דו-שיח עם משטריו, לחתור להפסקת אש ולהימנע מהשמדת התשתיות. התנתקותו של קלינטון מבסיסי הטרור הקלה על התחברות הטרוריסטים לריכוזי אוכלוסיה בארצות-הברית.

 

תפישת עולמו של בוש במאבק מול הטרור, כמו גם בתחומים אחרים, מושפעת גם מזיקתו לדת ולמורשת טקסס. בניגוד לאביו, האריסטוקרט מקונטיקט, דבק בוש באימרה הטקסאנית: "אינך מתנתק מהסוס, במיוחד כאשר הסוס משתולל". בוש מעריך את משה, יהושע וכלב, שדמויותיהם כיכבו בנאומי הברכה לרגל בחירתו כנשיא, ובז לרפיסותם של "עשרת המרגלים" שחששו מעממי כנען ושאפו להתנתק מ"הארץ המובטחת". התנתקות מהטרור מהווה בעיניו - כמו גם בעיני סגנו צ'ייני, ה"קאובוי" וההיסטוריון מוואיומינג - בעיטה במורשתו הטקסאנית והדתית. התנתקות מהטרור פוגעת לדעת בוש במאבק הצדק מול הרשע, החופש מול השיעבוד, האמת מול השקר. תוכנית ההתנתקות מחד ועקרונות בוש מאידך הם דבר והיפוכו.

 

בנאומו לאומה הציג הנשיא האמריקני תפיסת עולם המנוגדת לחלוטין לתוכנית ההתנתקות: "התשובה הראויה לטרור אינה נסיגה אלא אומץ לב ... הטרוריסטים סבורים שהם יכריחו אותנו לסגת. הם טועים. הברירה היא בין מלחמה על אדמתם או על אדמתנו". לכן, ארצות-הברית לא תממן את ההתנתקות, שתעלה למשלם המסים הישראלי לפחות 10 מיליארד שקלים. לכן, בוש לא התחייב לשום תמורה מהותית עבור ההתנתקות, אלא העניק בסך-הכל מכתב ידידותי, עמום ובלתי מתחייב, חסר משקל ביום מבחן. לכן, בוש לא יזם את התכנית אלא קיבל אותה לאחר ארבעה חודשי לחץ של ראש הממשלה שרון (בעידוד מחלקת המדינה, וכדי להימנע מהסתבכות פוליטית עם ידידי ישראל ערב בחירות 2004). לכן, סגן הנשיא, שר ההגנה ומנהיגים בקונגרס מסתייגים מההתנתקות. ולכן הנשיא והקונגרס לא ייצאו מגדרם אם ישראל תשהה או תבטל את תכנית ההתנתקות. הם יסתפקו בלחץ קצר-טווח, שיתגמד לעומת הלחץ הברוטאלי, שלא הצליח לערער את עמידת כל ראשי הממשלה מ-1948 ועד 1992.

 

ב-1981 הטיל רייגן, שמהווה מופת עבור בוש, ארבעה חודשי אמברגו צבאי וסנקציות על ישראל, בעקבות הפצצת הכור הגרעיני בעיראק. לאחר מצוקה קצרת-טווח, זכתה ישראל לעדנה אסטרטגית, שנמשכת עד היום. הנשיא בוש לומד משגיאותיו של רייגן (שהתנתק מלבנון), נמנע מהתנתקות מאפגניסטן ועיראק ומעריך את הדמוקרטיה הישראלית, המאפשרת - כמו אחותה האמריקנית - לבלום את הרשות המבצעת. האם גם שרון ניחן בתכונות אלו?

 

יורם אטינגר, לשעבר הקונסול הכללי בטקסס וציר בשגרירות ישראל בוושינגטון

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי פי
מעריץ את יהושע, בז למרגלים. בוש
צילום: איי פי
מומלצים